האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
בפוסט שפרסמה בפייסבוק היום (13/10/17) העיתונאית, הדס שטייף על סגן ניצב סימה ימין ז"ל, היא כתבה: "סנ"צ סימה ימין. במותה ציוותה לכולנו ובעיקר למשטרת ישראל כמה חשובים ערכים, ולב, ואהבת לרעך כמוך; ושדרגות וכיסאות הם הבל הבלים…". אבל, האמת היא שבדיוק להיפך: מותה של סימה ימין רק המחיש לנו כמה הכל קומבינות, שמיועדות להשיג דרגות וכיסאות וכוח, ושלערכים ולב אין מקום בתוך מאבק העוצמה המכוער הזה…
אופייה, עיצובה ותרבותה כולל ההיבט החוקי של משטרת ישראל הם תוצר של משטרת המנדט הבריטי ש "טביעות האצבע" שלו ניכרים עד ימינו. זאת למרות שלא הייתה זו משטרה בחברה דמוקרטית, אלא כזו שיועדה להשליט כיבוש (אם כבר מעתיקים, המודל הנכון להעתקה מהבריטים, הוא כמובן המשטרה המצוינת שהקימו באנגליה…)!
הסתכלות על ארגון חיצוני – הדומה לחיל המשטרה הצבאית, אך שונה ממנו – מהווה מקור לימוד משמעותי, לבחינה ולהשוואה מקצועית, עבור החיל. השוואה בינלאומית יכולה לבסס למידה מניסיונם ולקחיהם של ארגונים דומים בצבאות זרים. מאמר זה יציג מודלים שונים של ארגוני שיטור צבאי בעולם, בהשוואה רב-ממדית ביניהם. יובהרו תפקידיה של המשטרה הצבאית במדינות שונות, ביבשות שונות ותחת מאפייני פעילות שונים.
[בתמונה: אופנועני סיור במשטרה הצבאית. המקור: אתר צה"ל] [לתוכן העניינים של 'משטרה צבאית הלכה למעשה'] [לאוסף המאמרים על הדרכה ארגונית, לחצו כאן] המשטרה הצבאית (Military Police – MP) היא אחד הגופים המרתקים בעולם השיטור. למרות זאת, אין כמעט בנמצא חומרים על הארגון הזה, דרכי עבודתו והדילמות שעמן הוא מתמודד. מרתקת גם ההקבלה שבין מקצוע השיטור הצבאי לזה … להמשך קריאה
מצ"ח הוגדר, עם הקמתו, כסמכות החקירה הראשית בצה"ל לעניין עבירות פליליות ופעילותה התמקדה בחיזוק חוסנו המוסרי של צה"ל ושמירת איכות חיי המשרתים בו. מערך החקירות והמודיעין חשאי בעיקרו ומסווג ואמון, כאמור, על חקירת חיילים החשודים בביצוע עבירה פלילית על חוקי ישראל ועל חוק השיפוט הצבאי. היחידה מטפלת במגוון רחב של אירועים המעלים, ולו חשד, לפלילים, כגון: עבירות סמים, עבירות רכוש, מרמה וזיוף, עבירות גוף, אלימות, מוות שאינו בפעילות מבצעית, תאונות דרכים, תאונות אימונים ועוד.
מאז הקמתו של צה"ל, ועד ימנו אנו, נושא באחריות קצין המשטרה הצבאית הראשי גם להפעלת בסיסי הכליאה ולאחזקתם. בפועל, ניתן לקבוע, כי במסגרת חיל המשטרה הצבאית בצה"ל מתקיים גם ארגון ייעודי לכליאה צבאית, מעין שירות בתי הסוהר (שב"ס) בתוך המשטרה הצבאית. אל משימת הכליאה של חיילי צה"ל, בשגרה ובחירום, מצטרפת משימת כליאת אויב ושבויי מלחמה. משימת הכליאה הביטחונית, הייתה בעבר חלק ממשימות מערך הכליאה בחיל המשטרה הצבאית, והועברה לשירות בתי הסוהר.
בקיץ 2016 הגיש מפקד המשטרה הצבאית הנוכחי, תת-אלוף רן כוכב (רנכו) (ראו תמונה משמאל), את עבודת הגמר שלו לאוניברסיטת חיפה ולמכללה לביטחון לאומי של צה"ל. כיוון שהעבודה מסווגת כבלמ"ס, והפרקים הרלוונטיים מבחינתי אינם נוגעים לענייני השעה אלא להבנת מקצוע השיטור הצבאי, אני מנצל את זכותי כמנחה להעלות כאן סדרת פרקים המבוססת על העבודה…
משטרה צבאית (Military Police) היא גוף צבאי עצמאי, ניטרלי ובלתי תלוי לכאורה, שמופקד על ביצוע שיטור ואכיפת המשמעת בתוך הצבאות השונים. המשטרה הצבאית היא תוצר ישיר של הגידול בצבאות והמלחמה הטוטלית המתועשת. תוקף מרותו של החיל חל, על פי חוק, רק על חיילי הצבא, ובמצבים מסוימים גם על אוכלוסייה כבושה. הוא אוכף חוק, התנהגות, משטר וסדר בקרב חיילי אותו צבא. לרוב, המשטרה הצבאית אוכפת גם חוקים אזרחיים בקרב החיילים, ומבצעת חקירות, בילוש, איסוף מודיעין פנימי ומסכל. בחלק מהמדינות – וגם בישראל – אחראית המשטרה הצבאית גם על מערכת הכליאה הצבאית…
אחד הכלים היעילים – והשנויים במחלוקת – שרשויות האכיפה נעזרות בו למלחמה בפשע הוא השימוש בעד מדינה. הוא אמור לתת מענה לרשויות החוק במקום בו הם הגיעו למצב שהם מרימים ידיים; ומהווה סוג של "קיצור דרך" בכדי לשים את ידן על מי שסומן כחשוד מרכזי. לפניכם עבודה של עידו כפיר מאוניברסיטת חיפה, בנושא המרתק והשנוי במחלוקת הזה. סברתי שנכון יהיה להעלותה לכאן, לשימושכם.
פניתי בדוא"ל לאקדמיה ללשון העברית בשאלה בדבר הבדל המשמעות בין המילים הודיה להודאה. המילה הודאה מציינת הכרה באשמה, ואילו מקבילתה הודיה מציינת כמעט תמיד הבעת תודה. בלשון אנשי המשפט יש שימוש בצורה הודיה גם במובן 'הכרה באשמה'. השימוש במונח "הודיה" עלול לטעת את הרושם כי הנאשם "מביע תודה" לחוקרים ולבית המשפט על שאפשרו לו "לפרוק" מעליו את האמת…
