האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
למרות שהמקרא נוקט קו אכזרי לכאורה, ומחייב הוצאה להורג של חוטאים, הרי שקו זה מקבל סייגים רבים מתקופת חז"ל ואילך, ההופכים את עונש המוות לבלתי אפשרי לביצוע בפועל. את מכלול הכללים הללו היטיב לסכם השופט חיים כהן במילים הללו:"זהו מאמץ אינטלקטואלי ומשפטי כביר של חכמינו הקדמונים לבטל עונש המוות בישראל, וזה הלקח הטוב שנתנו לנו". לכן, כל מי שרוצה לטעון כי עונש מוות הוא דבר מקובל ביהדות כדאי לו לשקול את דבריו בשנית.
ב- 3 בינואר 2018 ניצבה עירד מרציאנו צייגר בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בהפגנת יחיד קורעת לב, בהפגנת יחיד על שתלונתה נגד אלון קסטיאל בגין אונס, לא הוכנסה לכתב האישום. בזמנו, הייתה בין הראשונות להציף את המקרה, כאשר כתבה פוסט אנונימי בנושא… תמונה לא פשוטה… יש בה המון כעס… אולם, כיצד נברר מה האמת? מדוע הפרקליטות לא כללה את תלונתה בכתב האישום??? האם הדרך החלופית של בִּיוּשׁ / שיימינג עדיפה על פסק דין מרשיע?
מאבק קשה ניטש בין אגף התקציבים במשרד האוצר לבין הפרקליטות ונציגי היועץ המשפטי לממשלה. הוויכוח נסוב על האופן בו צריכה המדינה להיערך על מנת שתוכל לעמוד בפסיקת בג"צ, אשר מחייבת אותה לדאוג לשטח מחייה של 3.5 מ"ר לכל כלוא עד מרץ 2018 ובשטח מחייה של 4.5 מ"ר לכל כלוא עד ספטמבר 2018…
אי אפשר לומר שמעון הרוש בלי לומר בד בבד, מיכאל מור. השניים היו שותפים שהפכו לאויבים מרים. הם נלחמים על אותה טריטוריה; ונבנים, זה מהיחלשותו של זה. האם היריבות הזו תכניס עתה את שמואל הרוש לשנים רבות לכלא; או שהיא עוד פרק במסע הדמים הארוך שלו?
היום, יום א', ה- 31.12.17 פושט ניצב משנה אפרים ארליך (קרמשניט) את מדיו. האיש שעשה הכל להציל את המשטרה מעצמה עוזב, אחרי עשור שבו מודר, הודר ונרדף על ידי המערכת. קרמשניט ייזכר, בעיקר, על חלקו בהקמת להקמת ועדת חקירה לחקירת פרשת האחים, עודד ושרון פריניאן…
הדוחות של ארגון זכויות האדם אמנסטי מצביעים על עלייה חדה במספר ההוצאות להורג ברחבי העולם, שהרקיע לשיא של 26 שנה. לפחות 1634 איש נענשו במיתה ב- 2015, 90% מהם בשלוש מדינות בלבד: אירן במקום הראשון ואחריהן פקיסטן וערב הסעודית. סין לא נכללת ברשימה מאחר שנתונים על מספר הנדונים למוות הם סוד מדינה. ההערכות הם שהיא שומרת על המקום הראשון המפוקפק…
תחנת באר שבע שימשה אחד המוקדים התוססים של מרד השוטרים בשנים 1979-1978. היא הייתה גם האכסניה להפגנת השוטרים הראשונה ב- 1950, אבל על רקע שונה לחלוטין…
התקשורת מחבקת היום את המפכ"ל רוני אלשיך (ואת משטרת ישראל). השקט התקשורתי הזה – שהיה חסר כל כך בשנים האחרונות – מאפשר לה לעבוד ללא הפרעות חיצוניות ורעשי לוואי מיותרים. תפקידו הראשון במעלה של ראש ארגון בנמצא במשבר, הוא 'לייצב את הספינה', והוא עמד בו בכבוד. המפגשים התכופים עם מעצבי דעת קהל הינם אמצעי חיוני להשגת היעד הזה!
סקר מדד שלטון החוק שעורכת אוניברסיטת חיפה, מצביע על ירידה באמון של הציבור בהגינות המשטרה ומערכת המשפט בישראל. רק 28% מהמשתתפים בסקר הסכימו כי המשטרה פועלת בצורה שוויונית כלפי כלל אזרחי ישראל. 49% בציבור היהודי הביעו אמון בבית המשפט העליון ב- 2017, לעומת 80% בשנת 2000. לתהליך הזה סיבות רבות. הפעם אכוון את הזרקור לאחת התופעות המדגישות את אי השוויון באכיפה: היחס המועדף שמעניקה המערכת לבכירים, ולאלה שבאו מתוכה…
כדי לצמצם את הסכנות שבעסקאות הטיעון, ובכל זאת להחיש את התהליכים המשפטיים – במקום לנסות לשווא לאסור את קיומן – ניתן לשנות את סעיף 154 לחוק סדר הדין הפלילי כך שהודאת נאשם לא יראוה כראיה מכרעת, והשופט יידרש לערוך הליך מקוצר של בירור ראיות, הליך שיתנהל על בסיס חומר החקירה שיועבר לעיונו ותשאול הנאשם שיהיה למעשה עד ראשון. כיוון שהשופט יכיר את החומר, הוא יוכל לצמצם את היקף החקירות על ידי הצדדים, כפי שמקובל בחלק ממדינות אירופה בהן השופט חשוף לחומר הראיות…
