מורכבות בניהול

לעוצמה יש ממד אנרגטי. על כן, אפשר לדמות את המנהלים – בעלי העוצמה – בארגון לרשת של תחנות כוח, המספקים חשמל (או ליתר דיוק, 'אנרגיה'), למרכיבי הרשת הארגונית כולה. המאמר מביא דוגמה לכך…

מדוע נבחר – בפברואר 1941 – דווקא הגנרל ארווין רומל (Irwin Rommel) לפקד על קורפוס אפריקה, ולמה כינו את הכוח הגרמני הזה – שחש לעזרת האיטלקים המובסים על ידי הבריטים – קורפוס אפריקה? האם רומל נבחר בגלל שהצטיין ובלט במהלך מבצע אבחת מגל (כיבוש מערב אירופה)? ממש לא. הכל מהסיבות הלא נכונות!

אם הייתה ההיסטוריונית המפורסמת, ברברה טוכמן, כותבת את ספרה האייקוני, 'מצעד האיוולת' עכשיו, היו פלישת ארה"ב לאפגניסטן מחד גיסא; והנסיגה ממנה, מאידך גיסא, תופסים בו מקום של כבוד…

לעג הגורל הוא שדווקא אחד התכנונים האסטרטגיים המבריקים שידענו בעת החדשה: התכנית הגרמנית לכיבוש מערב אירופה בשישה שבועות (לפני עידן השריון והמטוסים) – תכנית שליפן (Schlieffen-Plan) המפורסמת, נכשלה; וזה אולי הלקח העיקרי מתוכנית זו: לעולם עלול אי הוודאות לגבור על כל תכנון, טוב ככל שיהיה!

בערבה של מערכת טננברג – שעצרה את פלישת רוסיה לפרוסיה המזרחית במלחמת העולם הראשונה – היה ברור לגנרל הרוסי סמסונוב שהובס. "היום יש מזל לאויב. לנו יהיה מזל מחר…" אמר לאנשיו כשנפרד. למחרת התאבד בירייה… נרצה או לא, המזל ממלא תפקיד חשוב בחיינו בכלל ובתכניותינו בפרט; והוא חבר של קבע בכל תכנון מבצעי, עסקי, רומנטי ואחר. ואם פתחנו במערכת טננברג, בואו נעקוב אחר התפקיד שמילא המזל במערכה הזו…

חייבים להתעשת, לקבל ולבצע את ההחלטות הנכונות. נשאלת רק השאלה איך…

אחד האנשים ששילם את מחיר ההמשגה הצבאית המנופחת (ולא למד שום לקח את עצם היום הזה) הוא תא"ל במיל' גל הירש. בצה"ל יש סדר (לפחות לכאורה…) והירש כממפקד אוגדה 91 היה צריך לאשר את תכניות הקרב של האוגדה אצל מישהו… אחד המישהומים הללו אלוף פיקוד הצפון, בני גנץ…

בצה"ל אין אינטליגנציה פיקודית ומקצוע המצביאות בגרסתו הצה"לית מביש. הקצין הישראלי לא קורא (למרות רשימת הקריאה של הרמטכ"ל…) לא כותב (למרות ההכרח לפרסם מאמרים – בד"כ מוצאים איזה ילד שיכתוב…) לא מפעיל את החומר האפור ולא מחדש…

בבל"ת הוא קיצור המילים בלבול ביצים ללא תועלת, והוא המקבילה העברית לכינוי האנגלי בולשיט (Bullsheet), שמשמעותו: חריוני פרים. 
בבל"ת הוא אחד המאפיינים המוזרים ביותר של המיליטריזם, שחסר לכאורה כל היגיון, ובכל זאת, הוא רב משמעות: מסמל את העיקרון הכללי המשותף לכל האורגניזמים: עיקרון המאבק באקראיות (שם, ע' 191). מטרתו, להביא את הארגון למצב של קיפאון.