מה לעשות, אתיקה מקצועית לא נועדה רק לענות סטודנטים, ועובדות אינן מחליפות נרטיב... יו"ר דירקטוריון - גם אם הוא ממונה, כטובה לחבר - מזוהה עם הארגון, לטוב ולרע, ומקבל כסף רב כדי לקדם את האינטרסים של החברה ושל רווחיה. לכן, הוא איננו עובד פרטי שגומר לעבוד ב- 1700 ורץ להפגנה בזמנו הפנוי. עמר בר לב ומאפיות אנג'ל כמקרה בוחן...
התלבטויות וקונפליקטים שנוגעים לשלומות המשפחה והעסק המשפחתי עדיין עומדים בבסיס רוב תהליכי התכנון להעברה בין דורית והם מתבהרים בתהליך פנימי שמתנהל למעשה בשני ערוצים מקבילים - בערוץ המשפחתי ובערוץ העסקי ובשילוב ביניהם...
נקיטת עמדה של הנהלות וארגונים, בנושאים פוליטיים וחברתיים, הוא טרנד אמריקני (אלו מה...) של השנים האחרונות - שעשה לאחרונה 'עליה' לישראל. הוא מהווה חיבור בין מה שמכונה 'אקטיביזם ניהולי' (Managerial activism או CEO activism) מוקצן ו'מיתוג מעסיק' (Employer Branding) מוקצן, ברוח הפרוגרסיביות החדשה. נכנה אותו לצרכינו כ'אקטיביזים ניהולי חדש'; ולהבנתו נקדיש את המאמר הנוכחי...
אם בא לכם להפעיל עורמה ותחבולה וליצור פניקה מוסרית, לכו ותפגינו בכיף בעד ערכי שוויון לסוגיהם; אבל לפחות תדעו, כשהצד השני משתמש במילה 'שוויון' (Equality) שמדובר בפניקה מוסרית מוכוונת מטרה אסטרטגית!
העברה בין דורית של עסק דו משפחתי מהי? לכאורה מדובר בהעברה בין דורית רגילה אך עם מורכבות רבה יותר בגלל המעורבות של כמה ממשיכים משתי משפחות שונות עם עולם ערכים שונה ותרבות אחרת. השותפות שהתאימה לשני שותפים שהקימו עסק בעבר והתרגלו לעבוד בו ביחד תוך תיאום מיטבי ביניהם עלולה להיות מלכודת רבת סיבוכים לממשיכיהם, במיוחד כשמדובר באנשים שלא שיתפו בעברם שום דבר וגם לא עבדו ביחד מעולם ואולי אף אינם מכירים את העסק הזה.
התנהגות קולקטיבית היא מצב קיצוני של קהילתיות ותחושת שיוך לקבוצה, שלה זקוק כל בן אנוש. זוהי התמזגות של הפרט בתוך הקולקטיב, עד כי הוא מאבד את הרציונל הפרטי שלו ונטמע בתוך הקבוצה. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות התנהגות קולקטיבית של קבוצה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
המערכה הנוכחית בסאגה הבלתי נגמרת של פרשת רצח תאיר ראדה, סיפקה לנו מבט נוסף על מה שידענו זה מכבר: על חוסר המקצועיות הזועק לשמים של חוקרי המשטרה (והפרקליטות המלווה אותם). את כל שאפרט במאמר זה - ומחדלי חקירה רבים אחרים - ניתן לתמצת במילה אחת ברוח תקופתנו: "בושה"!
גישור ע"י פרוקסי הוא מצב שבו, כשאף צד אינו מוכן להשתתף בגישור או למנות באופן רשמי שליחים לגישור. אזי, מי שיוצע להם להשתתף בהליכי גישור כאלה יהיו נציגים לא רשמיים. הם יוזמנו לשולחן הגישור ע"י צד שלישי, המקובל על שני הצדדים; והם אלה שידונו בעמדות השונות הנתונות במחלוקת.
היה זה הגורו הגדול של תורת התעמולה במדינות הדמוקרטיות, הצרפתי, ז'ק אלול (1912 – 1994) שלימד אותנו כבר מזמן, כי בניגוד לדעה המקובלת, האנשים המשכילים ביותר הם גם הרגישים ביותר למניפולציות; ואינטלקטואלים הם אפוא היעד הראשון לתעמולה... את המחיר משלמים כולנו, חוץ מהיועצים האסטרטגיים, שגוזרים את הקופון!
