תקציר: גישור ע"י פרוקסי הוא מצב שבו, כשאף צד אינו מוכן להשתתף בגישור או למנות באופן רשמי שליחים לגישור. אזי, מי שיוצע להם להשתתף בהליכי גישור כאלה יהיו נציגים לא רשמיים. הם יוזמנו לשולחן הגישור ע"י צד שלישי, המקובל על שני הצדדים; והם אלה שידונו בעמדות השונות הנתונות במחלוקת.

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

יש לא מעט מצבים שבהם הצדדים המחזיקים בדעות ועמדות מנוגדות אינם מסוגלים להגיע להסכמה. לעיתים, אף אינם מגיעים להידברות כלשהי, ופונים מיד למאבק בעל אופי מלחמתי מסוכן מאוד.

חייבים להודות שהמשבר החוקתי בישראל העומד בפתח קורע את החברה בישראל ומביא מגזרים שלמים עד כדי שנאה יוקדת לצד האחר, וחרדה מפני הבאות.

המצב הופך מיום יום לכוחני ולאלים יותר ועבור רוב הציבור, הוא כבר מזמן בלתי נסבל לחלוטין.

מצבים כגון אלה מחייבים גישור בהסכמה, אך לרוע המזל, אף אחד מהצדדים לא מעז לפנות ביוזמתו לגישור כדי שהדבר לא ייתפס כנכונות להתפשר מראש, ויכרסם בעמדות הפתיחה שלו. לפעמים במצבים כאלה, יש צד שלישי שיוזם את הליך הגישור ומזמן את הצדדים להשתתף בו. למעשה זה מה שניסה לעשות נשיא המדינה יצחק הרצוג עד היום, בינתיים ללא הועיל.

פנייתו של הנשיא לא הצליחה לזמן את מתנגדי הרפורמה המשפטית לשולחן המו"מ, בגלל חשש כבד שלהם שהם ישמשו כעלה תאנה לדהירה נוספת במהלכי החקיקה ההרסניים לדעתם. הדרישה להפסקה זמנית של צעדי החקיקה הפכה עבורם לתנאי שאין בלתו לפתיחה בהידברות; והדרישה הזו מקובלת על כל הגורמים הפוליטיים המתנגדים לרפורמה המשפטית, כולל אלה החלוקים ביניהם לגבי שיטת ההתקדמות לפתרון המשבר כולו.

במצב כזה, רצוי לשקול הליכי גישור באמצעות פרוקסי, כלומר גישור ע"י שליחים כמוצא הכרחי

מה זה אומר? כשאף צד אינו מוכן להשתתף בגישור או למנות באופן רשמי שליחים לגישור, אזי מי שיוצע להם להשתתף בהליכי גישור כאלה יהיו נציגים לא רשמיים שיוזמנו לשולחן הגישור ע"י צד שלישי המקובל על שני הצדדים והם אלה שידונו בעמדות השונות הנתונות במחלוקת.

הנחת היסוד למינוי משתתפי גישור כזה היא שכל אלה שיוזמנו להשתתף בו הם מומחים בעלי שם בתחומם המקובלים כברי סמכא בעיני הצד שאת דעותיו ועמדותיו הם מייצגים והמינוי שלהם ייעשה בשקיפות מלאה, אף ללא הסכמה מראש של הצדדים שבמחלוקת.

אפשר לקוות שמומחים כאלה שיתכנסו בבית הנשיא הרצוג להשתתף בהליכי הגישור בניהולו יוכלו להגיע לנוסחת פשרה שתגובש ביניהם ותוצע כמתווה מפורט שלהם ע"י נשיא המדינה. למרבה המזל, הנשיא הרצוג עדיין מקובל כגורם מתווך ע"י רוב העם ורוב חברי המחנות הפוליטיים ויש סיכוי שהציבור יתמוך במתווה הפשרה הזה ויפעיל לחץ על הגורמים הפוליטיים לקבל אותו.

מניסיוני בהליכי גישור בעסקים משפחתיים למדתי שהמשתתפים בהליכי גישור סבוכים כאלה חייבים להיות בעלי השקפת עולם רחבה, למדנית וסובלנית, עם מזג גישורי ורצון עז להגיע להסכמה, תוך הקשבה סבלנית לעמדות השונות וניסיון מתמיד לסלול ביניהן דרך חדשה שעונה על רוב האינטרסים הקריטיים של שני הצדדים.

השתתפות בהליכי גישור כאלה מחייבת, בין היתר, גם יכולת להתנהל בקור רוח בתנאי אי ודאות ומורכבות רבה, לעיתים עד עוינות אישית, תוך שמירה על יחסי האמון עם כל המשתתפים ומבלי להתייאש מהצעידה המפרכת בדרך הזו. 

המטרה הסופית היא כמובן למצוא את המחבר בין הדעות והעמדות שבמחלוקת בין צדדים שאינם משתתפים בעצמם בגישור כדי להביא לפתרון של פשרה ביניהם בדרכי שלום.  

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.