מורכבות בביטחון לאומי

המשותף – לאיומים ביירוט מטוסים אמריקנים על ידי האיראנים ולנסיון הירוט של מטוסי חיל האוויר על ידי הסורים – הוא ההילה המוקרנת מעמוד השידרה של פטרונם, ולדימיר פוטין. בחסות הרוסים (ובין היתר, גם שורת ההסכמים בין ראש ממשלת ישראל לראש ממשלת רוסיה) האיראנים מרחיבים את מוטת השליטה שלהם בין טהרן לחופי לבנון, ובסופו של המהלך יתייצבו לאורך קו הגבול בין ישראל לסוריה בגולן. כדאי שמשמעותם של האירועים הללו תובן היטב בצד הישראלי. לרוסים יש שותפה אסטרטגית אחת במזרח התיכון, והיא איראן. כל השאר סטוצים! כדאי לזכור: כשהמאהבת מציגה את עצמה כאישה החוקית, זה נגמר בדמעות!

פעולות של מחאה נוסח – שרפות דגלים ואי עמידה בזמן ההימנון – אינן מבזות דמוקרטיה משוכללת, להפך. בקרב קהלים דמוקרטיים, פעולות אלה הם עדות לכך שאותה מדינה היא דמוקרטיה אמתית, המכבדת את האכפתיות של מיעוטים, לנקוט בפעולות המחאה הקיצוניות ביותר. בעניין זה ההימנון, הסמל והדגל הם רק אמצעים, ותו לא!

סטטוס קוו משמעו הקפאה של המצב הקיים, כפי שהוא. במשבר האחרון אודות העבודות בשבת של רכבת ישראל, ובכל חיכוך קואליציוני עם המפלגות הדתיות /חרדיות מוזכר המושג 'סטאטוס קוו' כמילת קסם. כל מחנה עשה בו שימוש כרצונו, והיה ניתן לחשוב שהמדובר בתקנות או בחוק מדינה ולא היא. הסטטוס קוו בסוגיות של דת ומדינה בישראל נוסח במכתב תשובה ששלח בן-גוריון בתשעה לעשר ליוני 1947, להסתדרות אגודת ישראל העולמית בירושלים, בעקבות איומה להתנגד לרעיון הקמת המדינה בפני וועדת האו"ם שהגיעה לבקר בא"י דאז…

בשנת 2013 התיישב הצוות של הגנרל אלן שמנה כ- 20 איש, במטרה למצוא את הפתרון האופטימלי למעטפת הביטחונית, הנדרשת לצורך הסדרה בינינו לבין הפלסטינים. אחד היועצים הלא רשמיים של הצוות היה האלוף גדי שמני אליו התוודע הגנרל כששמני היה הנספח בוושינגטון ומאז הם סוג של חברים. על כן, לא מפתיעה העובדה שהעקרונות להסדר שהגה האלוף שמני לפתרון עם הפלסטינים, מזכירים מאוד את רעיונות אלן. אחר כך הסתבר, שרעיונות אלן מבוססים על דוחות מודיעין, ששונו במתכוון!

השיח בסוגיית קליטת יוצאי אתיופיה פשוט איננו יכול להיות מקצועי, כיוון שהוא נגוע בבעיות של תקינות פוליטית (פוליטיקלי קורקט): האמת עטופה בהרבה ניירות עטיפה אטומים, וכל מי שחורג קצת מהדקלומים ה'רגילים' נכווה…

בפרשת אזריה, הצבא קבע את עמדתו והגיע למסקנה החד משמעית, שפעולתו הסובייקטיבית של אזריה איננה סבירה, בהתייחס לנסיבות ששררו בשטח ולפקודות הצה"ליות. מי קבע ? מי שבידיו הסמכות והאחריות. רק לאחר שקבע זאת, הועבר הנושא למצ"ח, על מנת לבדוק אם חצה החייל בהתנהלותו את הרף הפלילי בהתאם לפקודות הצה"ליות הקיימות. בניגוד לרינונים, איש גם לא פגע במוסד התחקיר המבצעי, מי שלא קרא את התחקיר איננו יודע מה כתוב בו, והתחקיר בכללותו לא נחשף לציבור. יש כאן צבא אחד… כדאי לשמור עליו!

אחת התופעות הבולטות בעשרים השנים האחרונות היא ההתמחות הערבית – בעיקר הפלסטינית – בהחדרת דיס אינפורמציה לשיח העוסק בסכסוך הישראלי פלסטיני, הן בישראל והן בעולם. איך מפתחים מיומנות כזו? מן הסתם צעד אחר צעד, בשיטה של "טעה ולמד". המאמר מציג את אחת ההתחלות בתחום זה, בדיר סניד שבנגב (יד מרדכי שלנו), בתקופת פלישת הצבא המצרי לארץ ישראל; כמו גם את השידורים בעברית של "קול הרע"ם מקהיר". היום המציאות אחרת לחלוטין, אבל, נעים להיזכר בטעם של פעם…

הסרט 'קול באפלה' של שולי אשל, מביא עדות ממקור ראשון אודות יחסו של הנשיא האמריקני, פרנקלין דלנו רוזוולט, כלפי היהודים לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה. הסרט מציג הוכחות לכך שרוזוולט הקשה על מתן אשרות הגירה לארצות הברית לפליטים היהודים. בסרט נחשפת דמותו של הדיפלומט אמריקני, ג'יימס מקדונלד – לימים השגריר האמריקני הראשון בישראל – שכתב בזיכרונותיו אודות תפקידו של הנשיא רוזוולט בתחום זה. כתבים אלה התגלו בדרך מקרה בשנת 2003, עת בתו של מקדונלד ערכה סדר בחפציו.

הסינים במבצע הנדסי רחב ממדים, מרחיבים חלק מאיי ספארטלי ובונים עליהם בסיס צבאי שמאכסן נכון לעכשיו מטוסי קרב וסוללות טק"א. בים סין הדרומי עוברים נתיבי סחר גדולים ועל ידי שליטה באיי ספארטלי הסינים הופכים להיות בעלי הבית באזור! הצעד הסיני מהווה דריסה של הריבונות הפיליפינית ותקיעת אצבע בעין האמריקאים, וגוש הסחר שהקימו באיזור (ה- TPP), אשר כולל 12 מדינות השוכנות לחופי האוקינוס הפסיפי : ארה"ב, יפן, אוסטרליה, קנדה, מקסיקו, צ'ילה, ברוניי, מלזיה, ניו זילנד, פרו, סינגפור וויאטנאם (סין איננה חלק מההסכם).