האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
יתושים מסוכנים לאדם הרבה יותר מנמרים ואריות. יתושים קטלו מליוני בני אדם ואילו נמרים ואריות הם אירוע נדיר, שהאדם למד להתמודד מולו. אויבי ישראל הכירו, שאם יפעלו כנגדנו בצורת נמר או אריה, הם יתקלו במענה יעיל וקטלני. לכן בנו עצמם איום על מדינת ישראל בהגיון הפעולה של נחילי היתושים…
שוב טרור חקלאי. הפעם, שרפו בנהלל מתבן ומרכז מזון… כך נראה קיום יהודי בלי כבוד! מיותר לחזור שוב על הקשר בעצום שבין חקלאות לביטחון לאומי. מיותר להזכיר את הפעילות הערבית האינטנסיבית להשתלטות על שטחי המושבים בישראל… מה צריך עוד לקרות כדי שמערכות הביטחון הלאומי תתחלנה לראות עצמן אחראיות לבעיה הזו?
לאחר 25 שנים מהסכם השלום עם ירדן, ניצלה הממלכה הירדנית את זכותה, שלא לחדש את הסכם המשך עיבוד האדמות, בנהרים ובצופר. בערבית אומרים "האדמה היא כבודי"; ומי שפגע ידע היטב לאן הוא מכוון ומה הוא מחולל… פגעו כאן באופן מכוון בכבוד הישראלי. ביום שלישי הקרוב תתקיים בנהרים ישיבת הפרלמנט הירדני, שתציין את המשמעות הסמלית של פינוי היהודים מאדמה, שהיא בתפיסתם חלק מ״דר אל איסלאם״.
בהצטברות האיומים למערכת, ביכולתם להופיע בסנכרון מתואם בעת אחת, משוואת האיומים מתהווה למשהו אחר, לא עוד מאותו דבר: השינוי הכמותי הופך לשינוי איכותי. האתגר מחייב התארגנות חדשה ומתאימה. לנוכח האתגר, צה"ל נדרש לתפיסה חדשה, להתארגנות מחודשת, להצטיידות מתאימה. מעל לכל, עם ישראל צריך להתכונן להתמודדות במצבי חירום למול איומים חדשים חסרי תקדים. זו המציאות כהווייתה, לא מניפולציה פוליטית…
אשכול המושגים השזור בדברי בן גוריון: "גאולה", "קיבוץ גלויות" ו"קוממיות לאומית", כרוך בשורשיו בליבת הרעיון המשיחי. הסתייגות מהרעיון המשיחי הופכת את קיבוץ הגלויות בעם ישראל המתרחש בארץ ישראל כתופעה חסרת תקדים בתולדות האנושות, ללא יותר מעוד תופעת הגירה. "קוממיות לאומית" מתכנסת ללא יותר מקיום בביטחון ו"גאולת ישראל" מסתכמת בלא יותר מהקמת מערכת מנגנונית של מדינה…
דדו ובר לב קיימו נוכחות כפולה, שהרי אף אחד לא יכול להיות בו זמנית בשני מקומות; הם יצרו את האפשרות, שרמטכ"ל יכול להימצא בו זמנית בשני מקומות… זה משהו שמתחיל עוד בילדותם בסרייבו… אינני מכיר הרבה רמטכ"לים ובעצם גם מג"דים שהיו עושים זאת.. קשה לראות מג"ד חדש שקורא לקודמו בתפקיד לעזור לו… בטח לא רמטכ"ל…
רבים שאלוני בעקבות מאמרי הקודם, המערכה התורכית נגד האוטונומיה הכורדית – מבט אסטרטגי, איזה לקח ניתן ללמוד מהאירוע הזה. אציע שלושה לקחים עיקריים: חובה להכיר ולהטמיע את תום עידן ההגמוניה האמריקנית ומשמעותו; צריכים להעז לצאת ולפעול מגבולות הוילה בג'ונגל.
וחובה להשתחרר מדיבורי הסרק על מוסר ביחסים בינלאומיים!
מה באמת הניע את נשיא ארה"ב טראמפ להסיג את כוחותיו ולזנוח בשעתם הקשה את בני הברית הכורדים? מה הסכימו ביניהם פוטין וארדואן בהסכמות שגובשו בפגישתם שלשום בסוצ'י? בסיכום שלא נחשף, טמון כנראה מידע קריטי להבנת ההתרחשות. מידע זה, לא זו בלבד שנותר חסוי מעבר להישג ידם של המומחים והפרשנים; אף יתכן כי מה שפורסם, קיבל בכוונת מכוון ביטוי גלוי ומוצהר באופן המובנה במודע להוליך שולל…
הצורך המתמיד במומנטום חלוצי מוסבר כתוצאה מראיית המצב הקוסמי, כנתון באורח מתמיד בטלטלה, בהתהוות ובמאבק. אבל, הסיפור שמספרת הגישה הליברלית הנאורה, הוא לגמרי אחר…
פלגי הציונות הדתית התנהלו בעיוורון מלא למול השתנות הנסיבות. לאנשי הלכה במורשת האורתודוקסיה, יש נטייה קבועה להתעלמות מהשלכותיו של הקשר, על הדינמיקה של שיקול הדעת ההלכתי. כך קורה, שגם בשאלות החיים שמעבר לשולחן ערוך, לאנשים האלה אין רגישות להקשר: אם מה שעשה סבא, בהתנהלותו הדתית, ממשיך להיות אמת המידה לדרך החיים בהווה, אז למה שניתן דעתנו לשאלות של הקשר?
