האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
ב- 22 במאי 2024, פרסם עמית סגל סרטון תחת הכותרת: "ניסוי ענק של עשרים שנים מלמד: נסיגות הורגות". בסרטון מוכיח סגל כי במקרה הישראלי-פלסטיני התפתח דפוס חוזר, לפיו ויתור על עמדות אסטרטגיות מוביל לקריסה. מפאת חשיבות הדברים תמללתי אותם פה עבורכם. אנו מאמינים כי אנחנו עושים בחומר שימוש הוגן.
הדף הזה מביא לכם את האוסף ראשון של כרזות, ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע, על מערכת היחסים הבעייתית שלנו עם בתי הדין בהאג. קריאה מועילה.
במקום הבכי והנהי, המאפיינים את מדיניות החוץ הישראלית, הגיעה העת למדיניות אקטיבית ישירה נגד יריבים בזירה הבינלאומית, שתסביר להם שבחישה בעניינים של מדינות אחרות עשויה להיות דו סטרית. בלגיה היא יריבה קשה, והגיעה העת לתמוך, בקול, בעצות, ביצירת לובי ובכספים, בדרישות הפלמים לעצמאות.
וְאַתָּה הִתְהַלַּכְתָּ בְּתוֹכִי וַאֲנִי היתי לְךָ, וְהָיָה לָנוּ מִשְׁכָּן… איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת בהר.
פרשות בְּהַר ובחֻקֹתַי עוסקות באחד הנושאים המרכזיים בחיי הכלכלה והמוסר והוא השמיטה על כל השלכותיה. אודות השמיטה ושנת היובל הבאה לאחר מחזור של שבע שמיטות נכתבו פרשנויות רבות, רובן ככולן עוסקות בפן התיאולוגי/מוסרי וגם בפן הכלכלי, כאשר בשנת היובל הקרקעות חוזרות לבעליהן המקורי, ועבדים משוחררים לאלתר לביתם. השמיטה כרעיון תיאולוגי תיאוסופי, מקבל תפנית נועזת בספר התמונה, שנכתב סמוך למאה ה- 13, בידי מחבר אנונימי בקטלוניה.
בשנת השמיטה – השנה השביעית במחזור של שבע שנים – מצווה עם ישראל לקיים את מצוות שמיטת קרקעות – לשבות מחלק גדול מהמלאכות בשדות חקלאיים בארץ ישראל, ולהפקיר את הפירות לכל המעוניין לקוטפם. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות השמיטה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
מה עוד לא נכתב וצולם על הטירלול הפרוגרסיבי המערבי, שהשמאל הישראלי ראה בו בטעות אובייקט לחיקוי, ושמאיים להכחיד את התרבות המערבים? הדף הזה מביא לכם את האוסף הראשון של כרזות שפורסמו על התופעה והשלכותיה… אתם מוזמנים להוסיף!
הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 47 של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות…
'היום שאחרי' הוא מושג שגוי ובעייתי שניכנס לתרבות האסטרטגית הישראלית בעקבות 'מלחמת חרבות ברזל'. בעייתי, כיוון שאפשר לתכנן כיצד נכנסים לאירוע משמעותי, אך לעולם לא איך יוצאים ממנו, ומה יהיו התנאים בסביבה המערכתית אז. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'היום שאחרי', על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
כשפותחים במלחמה, מתחוללת טלטלה רבתי שמשנה את יסודות המציאות המוכרת. אמנם לתרבות המערב בבשורת המודרנה, קשה לקבל שאין בידי המדע וחכמת התכנון האסטרטגי להבטיח מלחמה שמתקדמת על פי תכנית סדורה מראשית עד אחרית. אבל מלחמה היא אירוע בהתהוות, שאינה נתונה לחיזוי בתבונת המומחים. זה מה שמבדיל פעולות בתחום ההנדסי טכנולוגי מפעולות בתחום האנושי.
