yehezkeally@gmail.com

העובדה שהמפכ"ל המיועד הוא יוצא שירות הביטחון הכללי (להלן, שב"כ) נותנת לנו אינדיקציה לא רעה לגבי הרפורמות אותן ייטה לבצע במשטרת ישראל. בעובדה, לפחות בתחום התרבות הארגונית סבל השב"כ מאותה בעיה שממנה סובלת משטרת ישראל: תרבות של שקר, שהקיפה את כל דרגי הארגון – מראש הארגון ועד לאחרון אנשיו. שב"כ עבר רפורמה משמעותית והיום הוא … להמשך קריאה

מלחמת יום כיפור הותירה מאחוריה שאלות רבות בלתי פתורות: האם הכשל המודיעיני, לתת התרעה בזמן, היה הבעיה המרכזית של אותה מלחמה? האם הפתעה כזו יכולה להתרחש שוב? איזה לקחים יכול המודיעין להפיק ממנה? ונאמר שהיה המודיעין נותן, בזמן, את היום והשעה למתקפה. כיצד היו אז משתנים פני המערכה? האלוף גרשון הכהן משיב על השאלות הללו אחת לאחת…

המשמר הנע או המשמרות הנעים, ה-JSP, שכונתה גם הפלוגה הנודדת או בקיצור הנודדת (ראה מאמרי, הנוטרות והמשטרה הארצישראלית 1936 – 1947), היה זרוע ניידת של משטרת היישובים העבריים, ואולי הבסיס שממנו צמח משמר הגבול של היום. המשמר הוקם בשנת 1936, בימי המאורעות,  ככוח משטרה חוקי באישור שלטונות המנדט, אולם השליטה עליו בפועל הייתה בידי ארגון ההגנה. עם תחילת המאורעות … להמשך קריאה

[מקור התמונה; צייר לא ידוע] במאבק מול הפלסטינים אנו נראים בשנים האחרונות כגוליית הענק, המכוסה בשריון, מול הפלסטיני הצעיר, הזריז והערמומי, היצירתי והיוזם, שמפתיע ומעמיד כל פעם מחדש את מנהיגי ישראל במצבים קשים. דומה שהמאבק על ירושלים – המיועד לכפות על ישראל הכרה דה פקטו בחלוקת העיר – הוא אחד השיאים של היכולות הללו. לעומת זאת, ישראל … להמשך קריאה

האם נכון להשתמש בצלפים נגד אזרחים?

[בתמונה: חיילים בריטים מגיבים להתפרעויות ערבים בירושלים במהלך המרד] המרד הערבי או מאורעות 1936, היו שונים באורכם והיקפם מכל מה שנודע בעבר. הם נמשכו לסירוגין כשלוש שנים,  והקיפו אזורים גאוגרפיים ניכרים ברץ ישראל. אם תרצו, ניתן לראות בהם דמיון למאבק המזוין על הפלסטינים בתחילת המילניום, וגם למאבק על ירושלים בימינו אלה, ולעימות בין השר גלעד … להמשך קריאה

[לקובץ המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות ירושלים, לחצו כאן] משך חודשים רבים אנו מולעטים בדיס-אינפורמציה לגבי המתרחש בירושלים: "טרור בודדים", "זריקות אבנים"… כמו הממשל הבריטי לפני קום המדינה, נוקט הממשל הישראלי – מסיבות פוליטיות ומדיניות קצרות טווח – במדיניות המבוססת על קרימינליזציה של ההתרחשויות. משמע, תיוג מעשים מסוימים כפליליים, על מנת לטשטש את מהותם האמתית. למה … להמשך קריאה

מתי ביורוקרטיה לא מקצוענית זקוקה למנהל חיצוני? אנשים הגדלים באותו ארגון נוטים להילכד בתוך פרדיגמות שאבד עליהן הקלח וליצור "פער רלוונטיות" בינן לבין התיבור שאותו הן משרתות. יתרונו של המוצנח שהוא משוחרר מקונספציות הקיימות בארגון. אורח רואה פגעים שבן בית לא יראה. כיוון שאיננו מקצועי הוא מנסה לעשות שימוש בידע שצבר במקומות עבודתו הקודמים בהקשרים חדשים. התוצאה עשויה להיות פתרונות יצירתיים שמוציאים את הארגונים מהבוץ, ומקדמים אותם קדימה (אך היא עלולה להיות גם פלופ אדיר). במלים אחרות: בהצנחת מנהל מבחוץ מרכיב ההימור גדול יותר, אך הרווחים עשויים להיות גדולים פי כמה וכמה (או לחילופין, הכישלון עלול להיות מהדהד).

בעקבות מאורעות תרפ"א, אישר הנציב העליון, הרברט סמואל, את הפרדתה של תל אביב מיפו והפיכתה לרשות מוניציפלית נפרדת. בעקבות צו זה הוכנסו לתחומה של תל אביב גם שבע השכונות שגבלו ביפו.  בעקבות בקשתו של דיזינגוף מהנציב העליון, בדבר נחיצותה של משטרה עברית בעיר, הוקמה זו בתאריך 10.6.1921…

[בתצלום: משטרה עירונית בראשון לציון – אחת המשטרות העירוניות המפותחות והמוצלחות בישראל] [לקובץ המאמרים על משטרות עירוניות בישראל, לחצו כאן] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. *  *  * בשנת 2006, … להמשך קריאה