yehezkeally@gmail.com

אחת הטעויות הקשות, שמחירן עצום, היא פתרון בעיות מורכבות באמצעות פתרון ליניארי. המחשה טובה לכך בתחום הביטחון הלאומי הינה גירוש פעילי החמאס ללבנון, ב-17 בדצמבר 1992: פעילי הטרור הוצגו כקרבנות; ההתארגנות העצמית ביניהם יצרה וחישלה את דור המנהיגות הבא של המאבק הפלסטיני; העברת ידע טכנולוגי – כמו בניית מכוניות תופת ומטעני חבלה – שדרגה את המאבק העתידי עשרות מונים; ותורות לחימה של טרור וגרילה שהועברו להם – וביניהם טרור המתאבדים – הפכו לנשק העיקרי כנגד ישראל עד היום.

פיצוץ האזהרה במכוניתה של הזמרת, מרגלית צנעני, שהדהד בישוב אזור ב-10 לינואר 2017, חידד שוב את מה שידענו מזה שנים, שיש קשר ברור ומובהק בין הזמר המזרחי והפשע המאורגן בישראל, שאותו הציפה התקשורת. כך למשל ידענו על אינטראקציות בהקשרים שונים שבין זמרי זמר מזרחי – כחיים משה, זוהר ארגוב, קובי פרץ, בני אלבז, מושיק עפיה, מאיה בוסקילה, שרית חדד ואחרים – לפשע המאורגן… למה?

מקובל – מאז ימי הקדמונים ועד ימינו – כי הורדת נעל מעל רגלו של אדם יש בה אות וסימן לדברים שונים. קדושה מול אבלות. השפלה וסגירת עסקה מוצלחת. האם יש מכנה משותף לכלל המקרים? קשה לענות על כך…

ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת גורס, בין היתר, כי על מנת להגן על ערכי הדמוקרטיות המערביות, אין מנוס משימוש בשיטות הרחוקות מערכים אלה, כרחוק מזרח ממערב… . הסדרה "מנהל לילה" (וגם הספר) מזכירים לנו, שלעתים – הרבה פחות נדירות משהיינו רוצים שיהיו – סדר הדברים משתנה וטובתם של פרטים, אנשי עסקים וחברות, קודמות לזו של הכלל ואף באות על חשבונו…

כדאי שנטמיע. המציאות המשפטית שלפיה עובדים אנשי משטרה בישראל עברה מהפך. בהלכה של כבוד השופט, אליקים רובינשטיין, מה- 1/1/17 (מ"ח 3523/16, פלוני נ' מדינת ישראל / החלטה) נקבע כי התעלמות של חוקרי משטרה מזכויותיו של חשוד אינה יכולה להיתפס כטעות, והיא תביא לזיכויו. בכך, מיישרת משטרת ישראל עם ארצות הברית – יותר מחמישים שנה אחרי – בכל הנוגע למה שמכונה 'אזהרת מירנדה'.

על פי המסורת העממית, מקום קבורתה של רחל אמנו נמצא בבית לחם. ברם, היות ויש פסוקים סותרים בנידון היו חוקרים שחיפשו את המקום הנכון של קבר רחל. ואכן במאה התשעה עשרה, ושוב לאחר מלחמת ששת הימים נמצא מקום קבורתה, מצפון לירושלים. זאת, מבלי לגרוע או לפגוע בתפילות הרבות ובדמעות, שהיו מנת חלקו של הציון השגוי בבית לחם במשך של שנים רבות, ואשר הפכו אותו לאתר זיכרון חשוב בתודעה הלאומית.

קעקועים הם תופעה תרבותית, ששכיחה ונפוצה גם בקרב אוכלוסיות עבריינים כמו גם אסירים. כתובות הקעקע יכולים להיות מנבא טוב לחזרה לחיי הפשע. אבל, האם הם מנבאים גם על סיכוי שיקומם?

בישראל ראשי ממשלה רחוקים מלהיות "פרח מוגן". ניסיון עשרים השנים האחרונות מלמד שחקירת ראש ממשלה מכהן הפכה לדפוס של קבע במדינת ישראל (רבין, נתניהו, שרון, ברק, אולמרט ונתניהו; החקירה הובילה לסיום הכהונה של שניים מהם, רבין ואולמרט; ועוד היד נטויה…). מה כל זה מלמד אותנו?

במשפט קצר ובמילים ברורות, העביר רב אלוף גדי איזנקוט מסר מכונן לצה"ל ולחברה הישראלית: חייל בצה"ל הוא קודם כל חייל ולא ה'ילד' של כולנו. רצוי לברך על דבריו, שיחקקו בדברי ימי צה"ל לדורות, בצדם של נאומים קנוניים כהספד הרמטכ"ל משה דיין על קברו של רועי רוטברג בנח"ל עוז. זוהי הזדמנות לברור חברתי עמוק חוצה מגזרים על גישתנו כהורים לדור הצעיר, גם לאחר תום השרות הצבאי. עד מתי נמשיך לראות בהם "ילדינו"?

כאשר נביא כלשהו או יוסף מזכירים בדבריהם את האל, יש לבחון זאת לפי התיאור אותו הם מביאים, ולפרש אותו לפי אמות מידה שונות ממה שאנו רגילים לחשוב בפשט הדברים. במקרה שלנו – פשוטו של מקרא – ירידת יוסף, וכל המשתמע ממנה, הינה מהלך אלוהי מתוכנן מראש. לפי הדרש הפילוסופי האמור – המדובר בעשייה אנושית אוטונומית המביאה בסופה לאותה תוצאה.