האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
מעל שבועיים פועלות אוגדות פיקוד הצפון על אדמת לבנון, בכפרים סמוכיי הגבול. ההישגים במשימת טיהור הכפרים מרשימים. להתמקדות פעולת צה"ל בכפרים הקרובים לקו הגבול, יש הגיון מבצעי שנובע מתכנון, שהותאם ייחודית לנסיבות שהתפתחו במהלך שנת הלחימה האחרונה, וארוכה הדרך להשגת המטרה. כוחות חיזבאללה נפרסו בכל עומק לבנון עד צפון בקעת הלבנון, כפי שלמדנו בשבועיים האחרונים במטחי הרקטות לגליל ולחיפה, וחיזבאללה כארגון צבאי עוד רחוק מהכרעה.
הארכיון הדיגיטלי הוא מלכודת לעיתונאים החדשים ולמומחים לעתיד, בעיקר משום שהוא מנציח את הנבואות והתחזיות שהמציאות לא תמיד תומכת בהן. עם המעבר לפוסט ג'ורנליזם, בו התחזיות תופסות מקום מרכזי, גוברת גם הסכנה להיכשל ולחוות מבוכה. מנקודת מבט סוציולוגית, הארכיון הפך לכוח חברתי רב עוצמה, המשפיע על הדרך בה אנו תופסים ידע ומומחיות, ומדגיש את הפער בין החזון למציאות.
ב- 6 ביולי 2025 חגג העולם השיעי השנה את חג העשורא' (عاشوراء, תעתיק מדויק: עאשוראא'): היום העשירי בחודש מוחרם, שהוא החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי. ליום זה משמעויות שונות בעדות מוסלמיות שונות, בעיקר בקרב השיעים. להם, זהו יום אבל על האימאם חוסיין בן עלי, המלווה בסוג של פולחן דתי מדמם. בקרב הסונים הוא ידוע כיום של צום – נמשך מן הזריחה עד השקיעה – שאינו חובה, אולם הוא ביטוי לאדיקות דתית.
ב- 6 ביולי 2025 חל יום העשוראא, לציון קרב כרבלא בו נטבחו על ידי הסונים האימאם חוסיין ואנשיו. אחת התופעות המרתקות – שראינו מאז מאז טבח ה- 7/10 – היה ההשוואה של סונים בעזה בין מערכת 'חרבות ברזל' לקרב כרבלא, וההתייחסות לאימאם עלי – 'נביאם' של השיעים – כקדוש. יחיא סינואר אגב, הוא בעיניהם האימאם עלי החדש!
אם עד היום, ה- WOKE מקשה מאוד על ישראל להתמודד עם ממשלות שמאל במערב, שהופכות תובעניות יותר ויותר, הרי שהעתיד הקשה הצפוי למערב, בעיקר בסוגיית ההגירה, מסמל שינוי דרמטי לטובתה של ישראל. אם היא תחזיק מעמד במהלך עשור, ואם תצליח לשמור על הישגיה במלחמה מול איראן, יהיה לה קל הרבה יותר לשנות את המציאות הקיימת ביחסיה עם הפלסטיניים לטובתה, ולבנות מציאות חדשה, טובה ובטוחה יותר, עבור אזרחיה. שם המשחק הוא זמן. האם יש לנו אותו?
שאלו אותי, מהו 'מם אינטרנטי'? אז הנה ההסבר לכולם: זהו סוג של תוכן, לרוב תמונה, סרטון או משפט קצר, שמופץ ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט בצורה ויראלית. הממים לרוב משקפים רעיונות, אירועים, או תופעות תרבותיות, ומטרתם יכולה להיות בידור, סאטירה, או להעביר מסר חברתי או פוליטי באופן הומוריסטי או חתרני.
ברור לנו שהפוליטיקה והעמדות הערכיות משפיעות על התוצאה המשפטית, ובעידן של קיטוב פוליטי – במיוחד בעידן שבו בתי המשפט "מגינים על עצמם" מפני ה"פופוליסטים" – אנחנו מוצאים עדויות לכך שנעשות מניפולציות מצד נשיאי בית המשפט העליון בקביעת ההרכבים. פתרון ראוי לשאלת הסיניוריטי, שתכליתה מניעת פוליטיזציה של נשיאות העליון, צריך לפעול לצמצם את הפוליטיזציה באופן שבו נשיא בית המשפט העליון קובע הרכבים. יש להעביר את הסמכות הזו למערכת רנדומנלית לקביעת הרכבים, בדומה לנהוג בחלק ממדינות ארצות הברית.
כמו בנאום "כוס התרעלה" של מנהיג איראן שסיים את מלחמתה בעיראק: שימור המומנטום ההתקפי של צה"ל יכתיב גם הפעם לאיראנים ולחיזבאללה להכיר בכורח המציאות ולהיענות לדרישות ישראל.
לאחר שבשנתיים האחרונות הייתי מעורב באופן עמוק גם בניסיון לפתור את המשבר החוקתי ברמה המקצועית, הגעתי למסקנה, שעד שלא נטפל בשורשי החרדה ובגורמים המקטבים, לא נוכל להגיע להסכמות מייצבות. הרושם שלי הוא שבקבוצות הסוציולוגיות שמרכיבות את הימין אפשר למצוא נכונות רבה הרבה יותר להתפשר. הבעיה היא בעיקר אצל האחוס"לים, ולייתר דיוק בחוגים רדיקלים במחנה האחוס"לי, כיוון שיש מעט מאוד אנשים אמיצים שמוכנים לעמוד מול העוצמות האדירות של הגורמים הקיצונים והמקטבים במחנה שלהם.
תקציר: מאז מלחמת דוד וגוליית חשבו מנהיגים על דרכים לעצב נרטיבים עתידיים. תמונות ניצחון הן דרך מצויינת לכך. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'ביום ההיסטוריה' ומשמעויותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה: שיתוף פעולה תוך תחרות (Coopetition) והמושג 'ידיד-אויב' (Frenemy או frienemy) מבטרים שניהם גמישות אסטרטגית. הם נובעים מהמורכבות ומהדינא ריכזנו עבורכם את המאמרים … להמשך קריאה
