רקפת ששון: מחויבות ארגונית וחשיבותה

מחויבות ארגונית הוא מושג מפתח בניהול עובדים, המקשר בין העובד, כפרט, לבין הארגון. ארגונים – שרבים מעובדיהם מחויבים להם – נהנים מביצועי עובדים טובים יותר, משמע, ממִמּוּשׁ, טוב יותר של מטרות הארגון על ידי העובדים. הם סובלים פחות מנטישת עובדים, ואמורים ליהנות מפרודוקטיביות רבה יותר ומהרמוניה גדולה יותר ביחסי העבודה…

אלעד רזניק: אזרחים הם חלק בלתי נפרד מהמלחמה בעידן הא-סימטרי

עקרונות המלחמה לא השתנו מאז ימי המצור של אלכסנדר הגדול על צור בשנת 332 לפנה"ס (שנתיים לאחר קרב גרניקוס), אבל דומה שבישראל, בשנת 2017 – למרות כל ה'שעורים' שאנו מקבלים מהלוחמה המתמשכת במזרח התיכון – עדיין לא מעכלים את העובדה, שבלחימה המודרנית, לא ניתן להפריד מלאכותית בין האוכלוסייה האזרחית לכוחות הלוחמים… 

חגית לרנאו: נפגעי עבירה: להשתחרר מכבלי ההליך הפלילי

לאחרונה נקבעה בבית המשפט העליון הלכה עקרונית חשובה הנוגעת לגובה סכום תשלום הפיצוי שניתן להטיל על פוגעים במסגרת ההליך הפלילי (דנ"פ 5683/16 מ"י נ' טווק). ההחלטה נוגעת לנושא המצוי לכאורה בשולי ההליך הפלילי, אך היא חושפת סוגיות משמעותיות ביחס להתפתחות שיח זכויות נפגעי עבירה בישראל ולאופי של זכויות אלו…

גרשון הכהן: בין איום איראני לאיום המדינה הפלסטינית

איום הגדול יותר לקיומה של מדינת ישראל, אינו איום מליציות שיעיות בגבול רמת הגולן, גם לא איום הגרעין האיראני, הנושאים אופי צבאי פיזי גלוי, אלא זה הטמון במדינה פלסטינית במתווה תכנית קלינטון, המוביל לחלוקת ירושלים ולנסיגה לקוי 1967. הימנעות ממשלת נתניהו מבנייה בירושלים בשטחי מפתח כמו גבעת המטוס, בחיבור בין ירושלים המזרחית לשכונת בית צפפא, מבטאת הלכה למעשה, עד כמה למרות חילופי השלטון בבית הלבן, קווי המתאר להסדר ישראלי פלסטיני, ממשיכים לראות בחלוקת ירושלים הנחת יסוד להשגת הסדר…

פנחס יחזקאלי: עזרא (שוני) וראובן גבריאלי: קו התפר שבין פוליטיקה, הון ופשע

האחים עזרא (שוני) וראובן גבריאלי הם בעלי הון, שבמשך שני עשורים (2005-1985) נחשבו לבעלי השפעה פוליטית אדירה (בעיקר, בזכות קשריהם עם אריאל שרון, אהוד אולמרט ומשה קצב) ועסקים חובקי עולם. היום השפעתם אינה קיימת, ועסקיהם בדעיכה… הם הפכו ללא רלוונטים! בשנת 2003 סייעו השניים לענבל, ביתו של שוני, להיבחר לכנסת והיא בת 27 בלבד, לפני שסיימה את לימודיה וללא כל עשיה ציבורית רלוונטית. הצעד הזה התברר כהצלחת יתר. הוא מיקד אליהם את רשויות האכיפה והביא לבסוף להגשת כתבי אישום נגדם…

פנחס יחזקאלי: הלקחים המשטרתיים של משבר קטלוניה

ברגע אחד של משבר, ויתרה המשטרה הספרדית על אסטרטגיות של משטרה בחברה דמוקרטית; על מודלים של 'שיטור בחברה רב תרבותית'; ועל אמנת רוטרדם לשיטור חברות מולטי אתניות. היא חזרה לימים ה'טובים' ההם של הדיקטטורה של פרנסיסקו פרנקו, שבהם מילאה תפקיד מרכזי במניעה אקטיבית של חופש ביטוי. התנהגות זו אינה מפתיעה. המשטרה הספרדית רק הפגינה דפוסים / תבניות התנהגות שמוכרים לנו היטב מההיסטוריה של השיטור…

אבי הראל: חג הסוכות וארבעת המינים, היבטים חדשים

חג הסוכות המקראי עבר טרנספורמציה מעניינת למדי. קשה לקבוע בוודאות מתי חג הסוכות קיבל את הצביון המוכר כעת, בעיקר בזיהוי ארבעת המינים ושימושם. אולם על פי המקורות הקיימים בידינו, ניתן לקבוע שהצביון הידוע של חג הסוכות כיום, היה כבר קיים בתקופה החשמונאית לאחר טיהור המקדש, בשנת 164 לפנה"ס, וחידוש פולחן עבודת הקורבנות בו.

רועי צזנה: מתי נזכה בנעורי נצח?

המאמר עוסק בהתפתחויות העתידיות בתחום הבריאות, ובהשפעתן הצפויה על תוחלת החיים ומשך החיים האנושיים. לפי הידע הקיים ברשותנו כיום, גם שיפור ניכר בבריאות האנושית וסיכול מחלות הזקנה – מטלות שכל אחת מהן תדרוש עוד מאמצי מחקר ופיתוח עצומים בפני עצמה – לא יעצרו את תהליך ההזדקנות עצמו. לפיכך, הן אינן צפויות להשפיע על משך החיים, אלא רק על תוחלת החיים האנושית. כדי להאריך את משך החיים, נידרש ליישום של טכנולוגיות מהסוג השלישי, שיסתמכו על ידע מתקדם אודות ההזדקנות – ידע שעדיין אינו ברשותנו כיום!

אלעד רזניק: על עליונות לבנה וקונספירציה…

המושג עליונות לבנה החל לתפוס תאוצה בארצות הברית רק בשנה האחרונה, ובמיוחד, בתקופה שלאחר הבחירות. מדוע? בתחילת השנה החדשה מותר גם לי לחטוא בקונספירציה…

'תקרת הזכוכית' של חברות משפחתיות

את המאמר הזה אנו מבקשים להקדיש ל"תקרת הזכוכית" המצטיירת מתוך אבחוני הרשת שלנו, של חברות משפחתיות – בגודל ממוצע של 250-80 עובדים – שחוו הצלחה; אבל מתקשות לפרוץ קדימה בגלל הקושי להשתחרר מדפוסי ניהול שהתקבעו כשהיו 'קטנים'…