האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
חוק המלך המופיע בלעדית בספר דברים, מעורר תהיות רבות. האם המקרא התכוון למצווה ממניין המצוות כדעת הרמב"ם, או שהמדובר בהמלצה שאם היא תצא מהכוח אל הפועל היא תיעשה על פי הכללים הכתובים בספר דברים? כאמור הדעות על כך חלוקות ואין מענה חד משמעי לשאלה זו…
קיצוניות במערכת מורכבת נוטה להוליד קיצוניות הפוכה. דוגמה מרתקת כזה ניתן לראות גם בסוגיית המבנה של ארגונים. ראשוני מומחי הארגון, בתחילת המאה העשרים, כמו מקס ובר ופרדריק וינסלאו טיילור, ראו מבנה אידאלי אחד של ארגון: הביורוקרטיה. ארגון הפוך לחלוטין הוא הארגון נטול ההיררכיה, הקרוי 'הולוקרטיה' (holacracy) או 'ארגון שריג' (Lattice Organization).
קשה להאמין שדווקא בליבה של הדמוקרטיה הגדולה בעולם תתפתח קנוניה להכשלת הליכים שלטוניים; אבל, דומה שהמציאות עולה על כל דמיון, ואם עלילה כזו הייתה נכתבת לסרט, היא הייתה נפסלת מן הסתם בשל חוסר ההיגיון שבה… אבל למרבה התדהמה, למול עינינו הנדהמות הולכת ונחשפת הפרשה הזו, שעוד תילמד, מן הסתם, שנים רבות… ריכזנו עבורכם את מאמריו של אלעד רזניק בסוגיה זו. קריאה נעימה:
ראש חטיבת הריגול הנגדי ב- FBI, הסוכן המיוחד פיטר סטרוק, פוטר בבוקר יום שני משורות ה- FBI, לאחר שהושעה מתפקידו לפני כחודשיים. סטרוק נמצא אשם בכך, שגילה דעה קדומה נגד הנשיא המכהן, דונלד טראמפ, ונתן לה ביטוי בהודעות טקסט, שהחליף עם המאהבת שלו.
הציונות הדתית הימנית/המשיחית, צמחה על רקע תורתו של הרב קוק ועל ממשיכי דרכו ובראשם בנו הרב צבי יהודה. למרות שזרם זה היה קטן בגודלו, הרי שלאחר מלחמת ששת הימים הוא נסק והפך להיות זרם חזק ומרכזי בציונות הדתית לגווניה. הציונות הדתית שרצתה תמיד להיות חלק אורגני של התנועה הציונית הכללית, ושל החברה הישראלית, עשתה את החיבור הזה, דווקא בעטיה של מימוש תוכנית ההתנתקות…
העדר דיון הציבורי במשתנים המשפיעים על התנהלות החמאס מחד גיסא; והיעדים אותם מנסה הארגון להשיג, מאידך גיסא, הם מגורמים שהוביל לסטנגנציה (ברובה הגדול פוליטית) בהתמודדות אל מול הארגון ובסופו של דבר לחילופי המהלומות האחרונים עימו. היעדרו של דיון הציבורי בנוגע ליעדי החמאס / חיזבאללה בהסכם ההסדרה, מבטיח את סבב המהלומות הבא!
עובדה מעניינת היא שמפקדי המשטרה הצבאית בעבר מעולם לא היו חצו את הכביש אל המערכת האזרחית המקבילה… האם הפעם יירשם התקדים הראשון? קשה להימנע מלראות את הדמיון בנקודת הפתיחה בין רנכו לבין מפקדי המשטרה הכחולה בעשורים האחרונים, ואת השוני בהתמודדות עם האתגר…
אני רואה שחלק נכבד מקוראי מאמרי הקודם מתקשים להבין מה לא בסדר בהפגנת הערבים אתמול, ומשווים את ההפגנה להפגנות יהודי העולם. אז, לטובת כל המתקשים….
ארגונים, מעצם טיבם כמערכות מורכבות, מהווים זירה לקונפליקטים בין מטרות מנוגדות, של אנשים ושל מחלקות. הם מזמנים מגוון רחב של קונפליקטים: מדילמות ארגוניות ובעיות תפעול; ועד תככים, מאבקי כוח ופוליטיקה ארגונית. הקונפליקטים הללו, מעוררים לעתים פחד בקרב העובדים בארגון. פחד במקום העבודה הוא פחד שנוצר בתוך המערכת הארגונית; והוא גורם מרכזי ללחץ (Stress) ולשחיקה (Burnout) של עובדים בארגונים.
אני קודם כל ישראלי. בעיני, מי שהולך להפגין תחת דגל פלסטיני, בשבוע שבו נורות כ- 250 רקטות למדינת ישראל בשם השאיפות הלאומיות של כחצי מהציבור הפלסטיני, איבד את הפרופורציות, שכל כך נחוצות לחיים בוילה הזאת בג'ונגל. זה כולל גם את אלדד יניב, את ראש השב"כ לשעבר, עמי איילון, את שאול בצר, ואת כל אחד אחר, שאיבד פרופורציה.
