האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
חלומותיו של פרעה בתחילת פרשת מקץ ופתרונם על ידי יוסף, מכילים בתוכם מטבע לשון מופיעה במקרא רק עוד פעם אחת קודם במשפט שלמה. פרט לדמיון הלשוני המקשר ביניהם, קיים קשר רעיוני האומר שאדם צריך עזרה אלוהית לפתור חלומות שכאלה או לשפוט משפט צדק כפי שאכן שלמה עשה…
אם ישראל חפצה חיים היא חייבת להסיר מעליה את האיומים הקיימים – של כ-200 אלף טילים ורקטות, חלקם מדויקים, וכמספר הזה של פצמ"רים – ולהתכונן גם לאיומים עתידיים. אין לאיומים אלה פתרון זולת שילוב לייזר רב עוצמה מסוג סקייגארד במערך ההגנה. אפשר ורצוי לשחזר את הידע שהצטבר בנושא, וליישמו באחת התעשיות הביטחוניות בארץ, בסיוע ובשיתוף חברת נורתרופ גרומן.
כדאי שייפול לנו האסימון… מי שהיה צריך אישור שמה שקורה במוסול קורה בעזה ומה שקורה בעזה קורה בגבול לבנון, קיבל אותו עתה. אנו מוקפים, מצפון ומדרום, ביעד מבוצרים וריבוניים, מוגנים במערכת מנהרות תת קרקעית; חמושים באש רקטית מדויקת ובטילי נ"ט; שמחייבים החלטת ראש ממשלה לכל כניסה קרקעית; שעלולים לגבות מחירים עצומים על כל הפרת ריבונות; ומאות הרוגים, במקרה של כניסה קרקעית מסיבית…
מתגעגעים לגונדר משנה, ד"ר אילנה אילי גולדברג ז"ל – מחשובי האקדמאים בתחום אכיפת החוק בישראל – שנקטפה מאיתנו בטרם עת! רוב ספריה ומאמריה של אילי ניתנים להורדה באתר זה!
פרשת מִקֵּץ היא פרשת השבוע העשירית בספר בראשית. היא מתחילה בפרק מ"א, פסוק א' ומסתיימת בפרק מ"ד, פסוק י"ז. הפרשה ממשיכה לתאר את סיפור יוסף ואחיו. היא נפתחת כאשר יוסף מצוי בבור בית הסוהר במצרים. היא עוסקת, בעיקר, במנהיגות…
תקיפת יעדי תודעה חיזבללאים על אדמת סוריה, אולי לא ירגיזו את הדוב מספיק; אבל גם לא יתרמו כלום לניצחון במערכה. נשמעו המון רעשים אתמול בלילה אבל, זה לא משנה את העובדה שראש ממשלת ישראל מורתע מלתקוף בבירות, ומשתמש לטעמי בדרכים הלא נכונות להעברת מסריו…
הפיוט מעוז צור, שמקורו בגרמניה, הפך במרוצת השנים לנחלת הכלל, והוא הפיוט הנפוץ ביותר בקרב כלל קהילות ישראל. על זמן חיבורו של הפיוט יש מחלוקת האם הוא נכתב במאה ה- 13 או קודם לכן. פרופ' יום טוב לוינסקי ניסה להוכיח מהבית השישי של הפיוט כי זמן כתיבתו היה במאה ה- 12, בגלל השמטתו לנוכח האירועים ההיסטוריים המוזכרים בו – מסע הצלב השלישי בראשותו של פרידריך הראשון בארבארוסה, שליט גרמניה…
התנדבתי להעיד במשפטו של יעקב שמבה – חייל בן 19 באותה עת – שנאשם – לתפיסתי, על לא עוול בכפו – בגרימת חבלה בכוונה מחמירה באריתראי הבטום זרהום. לטעמי, נעשה לו עוול גדול! זהו כשל, שבו חוטאת הפרקליטות שוב ושוב: לקחת אירוע כאוטי ולנתח אותו תחת אורות הניאון, כאילו התרחש במציאות ליניארית של סדר גמור!
חג החנוכה, החורג מעבר לחגיגת נס פך השמן והניצחון הצבאי של המכבים, טומן בחובו משמעות אוניברסלית ועמוקה של חוסן תרבותי ורוחני. לקראת החג, ריכזנו כאן את כל המאמרים הרלוונטיים באתר ייצור ידע, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
אין לי ספק שהשופט בדימוס גולדברג לא היה מאשר פסק דין שבו לא נחקרה אפילו הפגישה הזו לעומק. לתחושתי ולתחושת רבים מעמיתיי, המטרה סומנה ורק לאחר מכן נורה החץ שעליו היה כתוב שאדרי לא ימונה. יהיו סיבותיו של השופט גולדברג אשר יהיו, וגם אם יתחבא מאחורי החלטתו באצטלה של פגישה שלא חקר, פסילתו מעוררת תהיות הן לגבי יכולתו השיפוטית והן לגבי מניעיו…
