האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
התנדבתי להעיד במשפטו של יעקב שמבה – חייל בן 19 באותה עת – שנאשם – לתפיסתי, על לא עוול בכפו – בגרימת חבלה בכוונה מחמירה באריתראי הבטום זרהום. לטעמי, נעשה לו עוול גדול! זהו כשל, שבו חוטאת הפרקליטות שוב ושוב: לקחת אירוע כאוטי ולנתח אותו תחת אורות הניאון, כאילו התרחש במציאות ליניארית של סדר גמור!
חג החנוכה, החורג מעבר לחגיגת נס פך השמן והניצחון הצבאי של המכבים, טומן בחובו משמעות אוניברסלית ועמוקה של חוסן תרבותי ורוחני. לקראת החג, ריכזנו כאן את כל המאמרים הרלוונטיים באתר ייצור ידע, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
אין לי ספק שהשופט בדימוס גולדברג לא היה מאשר פסק דין שבו לא נחקרה אפילו הפגישה הזו לעומק. לתחושתי ולתחושת רבים מעמיתיי, המטרה סומנה ורק לאחר מכן נורה החץ שעליו היה כתוב שאדרי לא ימונה. יהיו סיבותיו של השופט גולדברג אשר יהיו, וגם אם יתחבא מאחורי החלטתו באצטלה של פגישה שלא חקר, פסילתו מעוררת תהיות הן לגבי יכולתו השיפוטית והן לגבי מניעיו…
לאן השיתוק הפרוצדורלי – שכפינו על עצמנו – מגיע בסוף? דוגמאות לא חסרות. כדאי שנתבונן איך האיחוד האירופי מתאבד בסבך הפרוצדורות שבנה לעצמו ונפיק לקחים… אם אנחנו חפצי חיים, אנחנו חייבים להפסיק את המרוץ הצדקני הזה, לחפש אנשים ללא פגם לתפקידים בכירים, ולאפשר לבעלי האחריות להפעיל את סמכותם! מינוי צ'יקו אדרי – למרות מסקנות ועדת גולדברג – יהיה צעד ראשון בכיוון הנכון!
תיאורית התיוג (Labeling theory) גורסת כי קונפורמיות מחד גיסא; וסטייה חברתית מאידך גיסא, נובעות בעיקר מהאופן שבו מגיבים להתנהגות ולא מההתנהגות עצמה. החברה מגיבה לכל פעולה חברתית, באמצעות הטלת תגית חיובית או שלילית על פעולה מסוימת ועל המבצע אותה. לא ההתנהגות של עושה הפעולה קובעת, אלא תגובת הקהל!
במאמר זה מסביר האלוף במיל' גרשון הכהן את התרומה הביטחונית המוענקת למערכת הביטחון, בשילוב המתיישבים כגורם נחוץ במערכת המאמצים הכוללת. זו הייתה תפיסת הביטחון המורשתית מאז ראשית הציונות, והיא ממשיכה להיות נחוצה ואפקטיבית…
כשתגמר התקווה במקום בו אמצא, כשהסכנה שבמסע תהיה קטנה יותר מהסכנה שבהישארות, כשהמילה עזיבה תתגלגל על לשונם של מכרים ושכנים, כשהעתיד יצבע בגוונים מתחזקים של אפור. ביום הזה, בלב פועם, בידיים מזיעות, כשהראש מלא במחשבות אך גם מדחיק כל מחשבה על מה יהיה אילו, אארוז תיק למסע…
לידיעת האדונים אלי סניור, טובה צימוקי ואיתי שיקמן: אני האיש שהביא – ללא הודעה מוקדמת – את עו"ד פיני פישלר למפגש עם ניצב ביתן; הרבה לפני שמישהו הזכיר אותו כמועמד. גם לא היה בשיחה מאומה שרלוונטי למחול השדים שמנסים לייצר עתה… (בינינו: אני ממליץ גם לכם להיפגש איתו!)
לכל הנעלבים מדברי האלוף, תמיר ידעי, תניפו את כוסות הקפה שלכם בגאון. אנחנו בפריפריה שבאמת מבינים – ולא הולכים שולל אחר הנעלבים הסידרתיים ממשפחת התקינות הפוליטית, מאחלים, לכם ולנו, שלא תפסיקו לשתות!
בסרט עם הרוסים כבר היינו, והזיכרון הפוליטי הישראלי הוא קצר טווח. מדיניות ההבלגה וההססנות הישראלית מעימות עם הסובייטים במלחמת ההתשה הניבה מחיר כבד. מחיר דומה נשלם גם בגין ההבלגה, שכופה עליה ישראל בחזית הצפונית!
