האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
פָּרָשַׁת שְׁמוֹת מספרת על תחילת שעבוד עם ישראל במצרים ועל שנות חייו הראשונות של משה ובחירתו להנהגה. מוצגות בה כמה מן הדמויות שיופיעו במהלך הפרשות והספרים הבאים, ובהן מרים ואהרן אחיו של משה, וכן פרעה מלך מצרים שמשעבד את עם ישראל…
אובייקטיבית באם נבחן בישראל את הנתונים ביחס לגודל האוכלוסייה, באחוזים, מספר המהגרים הוא קטן יחסית (חייבים לזכור שהמספרים יגדלו עקב ריבוי טבעי). גם נתוני הפשיעה המדווחים שבהם מעורבים המהגרים נראה שאינם גבוהים מאד באופן יחסי. יחד עם זאת, ניתן בהחלט להבין את חוסר תחושת הביטחון ואת הפגיעה באיכות החיים של ישראלים המתגוררים בצמידות לריכוזי אוכלוסיית מהגרים…
צ'יקו מצא פטנט מקורי: איך שהייתי נכנס לתחנה המרכזית עם האוטובוס, בסיורים שאני עורך שם, השוטרים היו חוסמים את כביש הכניסה בניידות משטרה. השוטרים היו מחנים באמצע הכביש ובורחים, כדי שלא יהיה לי עם מי לריב. סוגרים רחוב שלא אכנס, כאילו שאני מהווה סכנה לשלום ציבור הנרקומנים, הזונות והזרים…
ההיסטוריה איננה חוזרת אבל הדפוסים בה חוזרים גם חוזרים. הזקנים שבינינו זוכרים את בגידת צרפת בישראל ערב מלחמת ששת הימים (ראו פירוט בהמשך). צרפת הייתה ספק הנשק העיקרי של ישראל והטלת אמברגו עליה ערב פרוץ המלחמה, הבהירה ברגע את טיבן של בריתות של מדינות קטנות עם מעצמות, בעיקר מעצמות דמוקרטיות, שנוטות לבגוד – מסיבות שונות – בבעלות בריתן הרבה יותר ממעצמות לא דמוקרטיות…. ויש גם לקח בסוף המאמר…
בתרבות שלנו, מנהיג המשנה את דעתו ואינו עומד מאחורי הבטחותיו, נתון במקרים רבים להתקפות על אישיותו מצד בוחריו המאוכזבים, על שאינו עומד מאחורי הבטחות שבגינם הצביעו בעדו. מנהיג דעתן, המבין שהנסיבות מחייבות אותו לערוך שינויים בחבילת הבטחותיו, חייב למצוא נימוקים טובים שירצו את המאוכזבים – אם חפץ הוא בתמיכתם כך. בתרבות המזרח זה אחרת…
רפורמת ענישה מהפכנית בארה"ב: יותר שיקום ופחות ענישה, יותר מניעה ופחות כליאה. הסנאט האמריקני אישר ב- 18.12.18, ברוב מוחץ, חוק אשר יכניס שינויים מרחיקי לכת במערכת הענישה הפדרלית. את ההצעה יזם הנשיא דונלד טראמפ, והיא זכתה לתמיכה מקיר לקיר: 87 סנאטורים מול 12. כל הדמוקרטים הצביעו בעד ההצעה, לצד 39 רפובליקנים, ובהם מנהיג הרוב, מיץ' מקונל, ויו"ר ועדת המשפטים, צ'רלס גרסלי.
ביום העצמאות 2018, ראה אור ספר המתאר את התקופה הסוערת והדינאמית, שבה התגבשה התרבות הפוליטית של ישראל; ובו נוצרה מסגרת היחסים המאפיינים את היחסים, שבין הדרג המדיני עם הדרג הצבאי: "מחולשה לחלישה – הפיקוח הפוליטי על הכוח הצבאי, במעבר מיישוב למדינה" לד"ר עמיר בר אור; שראה אור ב- 2018 בהוצאת נבו…
תרבות פוליטית היא אופייה של החברה או התרבות הארגונית של חברה/מדינה: אוסף העמדות, הערכים, הרגשות, המידע והכישורים פוליטיים בקרב אזרחיה, ובעלי התפקיד שבתוכה, המספק את הנחות היסוד והכללים השולטים בהתנהגות במערכת הפוליטית, ומשפיע – על התנהגות אזרחיה ומנהיגיה במערכת הפוליטית, בארגונים הצבאיים ובשירות הממשלתי – לאורך שנים, כמו בתכתיב גנטי….
סביב למדינת ישראל, הולכת ומתהווה מגמת איום חדשה בשיטת לחימה החותרת בהגיונה לעקיפת תחומי העליונות המסורתיים של צה"ל. האיומים העלולים להתפתח לאחר נסיגה, למול רצועת החוף הצרה, חמורים במשמעויותיהם מאלה שהתקיימו לפני יוני 1967. נותרה השאלה שאין לה הסבר: כיצד קורה שטובי בוגרי מערכות הביטחון לוקים בעיוורון אסטרטגי כמעט כרוני?
יעקב, שחי את חייו בצל הטראומה של אבדן בנו האהוב יוסף, מאחל לנכדיו המועדפים את החשוב מכל בעיניו: שרידות, שהיא מטרת העל של כל מערכת מורכבת; ודרכה של שרידות להיות מושגת בגודלם היחסי של שבטים אלה ובעוצמתם ביחס לאחרים, שיקנה להם דומיננטיות ומרכזיות בתוך עם ישראל.
