פנחס יחזקאלי: זחיחות אליטיסטית ומחירה. אליטת ההון הישראלית כמקרה בוחן

זחיחות מתארת לרוב תחושת ביטחון עצמי מופרז או שאננות, הנובעת מתוך תחושה של שליטה במצב, או של אמונה שדברים תמיד יסתדרו כי המצב בטוח ובלתי ניתן לערעור. זחיחות יכולה להיות גם תכונה חיובית, אם היא מאוזנת עם זהירות וריאליזם. אבל, היא יכולה גם להיות מסוכנת, שכן היא יכולה לגרום לאנשים לקחת סיכונים מיותרים ולהתעלם מאזהרות. המילה נושאת הקשרים של קלות דעת, ביטחון עצמי מופרז או חוסר תשומת לב לסכנות ולמציאות המשתנה. תחשבו על אליטת ההון הישראלית…

פנחס יחזקאלי: כוחי ועוצם ידי, שיכרון הכוח של האליטות

התבוננו על כרזת השער: מה זה אומר על הדמוקרטיה, אם "העיתונות שלנו, השופטים שלנו והמשטרה שלנו"? ומה המשמעות הדמוקרטית של "לנצח את העם"? ברוכים הבאים לתופעה הסוציולוגית והפסיכולוגית 'שיכרון הכוח', המתארת את השפעת הכוח על יחידים וקבוצות, המחזיקים בו לאורך זמן. עם הזמן, הופך כוחה של האליטה, ממנוף לקידום מטרות חברתיות ואישיות, לכלי המייצר נתק בין האליטה לבין הציבור הרחב, מגביר את פער הרלוונטיות של האליטה מהמציאות, ומחיש את קריסתה והחלפתה באליטות צעירות המשתוקקות להשתלט על נכסיה.

גרשון הכהן: אתגר מתקפת החות'ים על ישראל 

תקיפות החותים מציבות בפנינו שלוש שאלות בסיסיות: איך זה קרה, למה זה קורה – מה ההיגיון והכוח המניע להתמשכות המתקפה החות'ית, ומה מדינת ישראל נדרשת ויכולה לעשות על מנת להגן על עצמה מול האיומים מתימן…

פנחס יחזקאלי: הסוציולוגיה החדשה והסוציולוגיה הביקורתית, מקורותיו של ה- WOKE

הסוציולוגיה החדשה והסוציולוגיה הביקורתית – הקרובות מאוד לתנועת ה- WOKE – אחראיות למצבה הנוכחי העצוב של האקדמיה במערב. מטרתן לבחון ולערער על המבנים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים הקיימים, תוך הדגשת יחסי הכוח והדיכוי המעצבים את המציאות החברתית. אבל, האם זו באמת אקדמיה, או אונס האקדמיה להשגת מטרות חברתיות פוליטיות? הכל בעיני המתבונן.

פנחס יחזקאלי: "יחי אנחנו", הנרקיסיזם הקולקטיבי של האליטה

לצד תפקידן המרכזי של אליטות בהובלת החברה, מתפתחת לא אחת בקרבם תופעה של נרקיסיזם קולקטיבי (Collective Narcissism) – תחושת עליונות משותפת שבמסגרתה האליטה רואה את עצמה כמיוחדת, ערכית וצודקת יותר משאר האוכלוסייה. תפיסה זו אינה רק עמדה סוציולוגית, אלא מנגנון נפשי-חברתי שמעמיק את הניכור בין האליטה לבין יתר החברה. תוצאותיו קשות הן עבור האליטה והן עבור עמה.

פנחס יחזקאלי: אשליית הרוב של האליטות

אשליית הרוב של האליטות נובעת מהומוגניות מחשבתית, שליטה בערוצי מידע מרכזיים, פחד של הציבור להביע התנגדות, ושיכרון כוח שמוביל לניתוק מהעם. התוצאה היא מציאות שבה האליטה מאמינה שהיא מדברת בשם הרוב, עד שהמציאות טופחת על פניה.

פנחס יחזקאלי: מינוי מקצועי מול מינוי פוליטי של שופטים

השיטה המשפטית הנהוגה בישראל היא השיטה הבריטית, שבה נבחרים שופטים ע"פ תחומי התמחותם, ודעתם הפוליטית אינה רלוונטית. אבל, מהיום שבג"ץ פתח את שעריו לכל, הוא עוסק כל העת בסוגיות פוליטיות. זהו שינוי מהותי בתפקידו של בג"ץ ובזהות השופטים, בהשוואה למודל הבריטי הקלאסי, שהפער בינו לבין המציאות המשפטית בישראל בולט היום יותר מתמיד. סוגיות של זהות פוליטית של שופטים בזמן מלחמה הן עדות לכך שהמערכת מתמודדת עם אתגרים שלא היו קיימים בשיטה הבריטית הקלאסית. השאלה כעת היא כיצד להחזיר את אמון הציבור במערכת המשפט, מבלי לאבד את עקרונות העצמאות והמקצועיות.

פנחס יחזקאלי: גילויי תרבות ההשתקה והביטול של המחאה בישראל, אוסף ראשון

הדף הזה מביא מבט על תופעת ה'השתקה' / ה'ביטול' (Cancel) של המחאה בישראל, שנועדה לייצר דעה אחידה בקרב קהל התומכים, ולמנוע חדירת רעיונות 'מזיקים'. אחד המאפיינים העיקריים של תרבות הביטול הישראלית מכונה 'אנוסים'. אנשים שחוששים לגלות את זהותם הפוליטית ואת דעותיהם במקומות העבודה, ו'שוחים עם הזרם', בידיעה שאחרת ייבולע להם!

גרשון הכהן: תכלית פעולות צה"ל בסוריה

את צונאמי מהלומת המורדים שמוטט את השלטון הסורי וצבאו, גם טובי מומחי המודיעין התקשו לחזות. טמון כאן שיעור גדול בהכרת מגבלות ידע האדם ביומרותיו לדעת ולשלוט גם במה שקורה בפתאומיות בלתי ניתנת לחיזוי.  דווקא בשל כך, ההתארגנות המהירה של ההנהגה הישראלית וצה"ל למענה רלוונטי למול ההפתעה, ראויה להערכה מיוחדת.

גרשון הכהן: תמורות מעצבות בחברה הישראלית מפריצת המלחמה  

חוסר הרצון של חיילי צבא סוריה לחרף נפשם למען שלטון משפחת אסאד, שהפך לעוין ומנוכר לרוב העם הסורי, היה גורם משמעותי בהתפרקות המהירה של המשטר הסורי. ראוי לישראלים להפנים שזה היה יכול לקרות גם לנו בבוקר ה- 7 באוקטובר.