גרשון הכהן: האם ראש ממשלה חייב לעדכן?
בהיתממות מתריסה שואלים, כיצד יכול ראש הממשלה להסכים למכירת צוללות גרמניות למצרים, ללא התייעצות עם שר הביטחון והרמטכ"ל? מבט היסטורי יכול ללמד, כי היו דברים מעולם וכנראה יקרו גם בעתיד.
האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
בהיתממות מתריסה שואלים, כיצד יכול ראש הממשלה להסכים למכירת צוללות גרמניות למצרים, ללא התייעצות עם שר הביטחון והרמטכ"ל? מבט היסטורי יכול ללמד, כי היו דברים מעולם וכנראה יקרו גם בעתיד.
פעמים רבות מידי מתגלות סיסמאות שגורות, כמו: 'תרבות התחקיר', 'למידה מטעויות', 'נאמנות לאמת' וכדומה, כסיסמאות נבובות, גם ביחידות שמצטיירות כקודש הקודשים…
אהרן לא ידע את הכלל הראשון בעסקים – "סופרים את הכסף במדרגות!" במקום לחכות ש"כבוד אלוהים" יופיע, הוא מאיץ באלוהים. אהרן כנראה קצת התבלבל, ולקח לעצמו קרדיט שלא מגיע לו. זה לצערי רמז לעתיד לבוא. אסון גדול בפתח…
בראיון אתמול בערוץ 12, נתניהו מקבל 8 פינוקיוס… הוא לעיתים מגמגם ולעיתים בלחץ, אבל הוא נשאר, בדרך כלל, חביב ובשליטה…
בפסק דין אלאור עזריה נכתב: "כי לא ניכרה ידו של מפקד שינחה את הנוכחים כיצד לפעול. לא ניתנו לאיש, גם לא למערער, פקודות מסודרות איך להתנהל בזירה". ההפקרות ששרתה אז בזירת חברון, משתקפת היום, בכשלי הלחימה של חיילינו בתקרית האש בחבל בנימין, והשבוע בצומת אריאל…
אתמול סיים החוקר המיוחד רוברט (בוב) מוהלר את עבודתו ומסר את דו"ח החקירה שלו לתובע הכללי רי'צארד באר. בדו"ח של מוהלר לא נכללו המלצות נוספות להעמדה לדין. מה הלאה? יש עוד תובע מיוחד, ג'ון הובר מיוטה שמונה לתפקידו ב- 29 למרץ 2018, שחוקר את ההתנהלות העקומה של ה- FBI בפרשה ואת מעורבות הגורמים הפוליטיים בממשל אובאמה. השפעת חקירתו תהיה, דווקא, אמתית…
כותרת המאמר, "נקודות מבט ערביות ביחס לעימות הישראלי-פלסטיני", משקפת הנחה מרכזית שתלווה את דברי: כמו בנושאים רבים אחרים, גם בנושא הנדון במושב זה אין עמדה ערבית אחת. ההתייחסות השכיחה של דוברים שונים על "העמדה הערבית" ו"הערבים", הינה, לדידי, לא רק מוטעית, אלא גם מקור המוביל למסקנות נמהרות ולראייה פשטנית של נושאים מורכבים…
מילון השפה העברית מגדיר את המושג "עִם הַגַּב אֶל הַקִּיר" כ"מצב של חוסר ברירה הגורם לפעולה קיצונית, שלא הייתה ננקטת בנסיבות רגילות". ואכן, העמדת יריב בכל יכולת "עִם הַגַּב אֶל הַקִּיר" מוכרת כטעות אסטרטגית מהמעלה הראשונה, שנפלו – ועוד יפלו – בה רבים וטובים…
לא העקרונות והמוסר מנצחים – במגילת אסתר ובחיים ה'אמתיים' – כי לא עקרונות ומוסר מניעים מערכות מורכבות, אלא מאבק העוצמה, שבו בעלי עוצמה גורפים, תמיד, את הקופה, ובעלי העקרונות נשארים, פעמים רבות, עם עקרונותיהם… לכן, מערבים ערכים באסטרטגיה רק כשכדאי, וגם זה מהסיבות הלא נכונות…
מומלץ לקרוא את מגילת אסתר בקריאה פוליטית חתרנית, שמטילה ספק באשליה שהעניינים הגדולים המנוהלים בבית המלוכה, באמת מתנהלים בשליטה ובקו תבוני. ואם הכל נתון לקפריזה, כולל החלטות שלטוניות, על מה יוכל האדם מן הרחוב לבסס את שאיפתו ליציבות?