האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
בחודש אוקטובר 1943, הובאו לגטו טרזין 466 מיהודי דנמרק, שלא הצליחו להימלט לשוודיה. בעקבות הפניות החוזרות ונשנות מטעם אנשי הצלב האדום הדני, שביקשו לעמוד על תנאי המחיה של יהודי דנמרק שגורשו לטרזין, נתן היינריך הימלר במאי 1944, את האישור המיוחל לביקור ועדה של הצלב האדום הבין לאומי בטרזין…
ניצחון – מילה שמבהירה בצורה ברורה מי זכה בתחרות. אבל לתחרות יש התחלה וסיום ברורים, החוקים ידועים מראש, אין השלכות שלא קשורות ישירות לעניין, ניתן לנתק אותה מההקשר הכולל. אבל, החיים אינם תחרות ספורט, וגם קיומן של מדינות אינו כזה…
כנסת זו הייתה שיאנית החקיקה בכל הזמנים במספר החוקים שאשרה. זה טוב? ממש לא! צריך להבין שמדינה היא, בעצם, ארגון גדול שמועד לחלות באותן 'מחלות' ש'חולים' בהם ארגונים. ה'מחלה' הקשה וחשוכת המרפא מכולן קרויה 'שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים': המדינה מחוקקת עוד ועוד ומסבכת את הרשות המבצעת בסבך חוקים ונהלים שמסיטים את התקציב למקומות לא מתוכננים; מגבילים את יכולת המשילות; ואת הסיכוי להיות פרודוקטיבי…
הנה, מישהו הזיז את הגבינה לצמרת צה"ל, שבוכה כאילו אין מחר על מינויו של גיל מסינג לדובר צה"ל… סיפרו לנו כי "הוא חסר ניסיון פיקודי, היכרותו עם צה"ל מוגבלת לדרגות הזוטרות שבהן שירת ולא רלוונטית לעולם התוכן הנוכחי שבו עוסק צה"ל כיום – בדגש על עולם התודעה – וכי צמרת הצבא 'לא תספור אותו'"; אבל, אחרי רונן מנליס, כמה גרוע הוא יכול להיות?
למה אנשים מאמינים לחדשות מזויפות? הדיון האקדמי, בסוגיה זו, נחלק לשני מחנות מרכזיים: האחד גורס, שדעתנו הפוליטית גורמת לנו לתפוס חדשות מזויפות באופן הגיוני, כאשר הן תומכות בתפיסה הפוליטית שלנו. השני עוסק בעצלות מחשבתית שבגינה, אנחנו נכשלים לזהות חדשות מזויפות…
להלן אעמוד על כמה מטיעוניו המרכזיים של פרופ' נתן פיינברג, ושלושת קוראי מתבקשים להניע ראשם בהתפעלות ובתסכול ולמלמל משהו בסגנון של "יא-אללה, כבר ב-1971 ידענו את כל זה. ואיפה אנחנו ואיפה החינוך בישראל, גם האקדמי, ומה חידשו הפוסט-ציונים ואיך זה כבר לפני חמישים שנה כמעט פיינברג הזה אמר למעשה הכל, וכמה זמן – ובעיקר תקווה-ריקה – בזבזנו על אשליות במקום להבין את הדברים כפי שהם"…
אלוהים יודע משהו על המין האנושי. הוא יודע שיש מאבק בין טוב ורע והסיכוי, שעם, על שלל היחידים שבו יהיו "טובים", הוא למעשה אפס. איומי המוות והפחד המלווים את הפרק אינם רלוונטיים כלל לאנשים חופשיים כמוני, ואף אינם רלוונטיים למאה ה-21…
אפקט דיליי הוא כלי נפלא לייצור נפח, צבע, ותחושת עומק בהפקות שלנו. הוא כלי עיבודי, כלי לעיצוב סאונד וכלי למיקסים.במאמר הזה נבחן מוצר של חברת HY Plugins. אפקט חינמי, קטן, וחכם, עם פיצ'רים המזכים אותו במקום של כבוד בספריית האפקטים שלכם…
כשאנו סוקרים את הפרמטרים היסודיים של אפקט הדיליי הדיגיטלי, חשוב שנזכור כי מדובר במרכיבים לא בינאריים (משמע שהם נעים על ספקטרום); והשילובים השונים ביניהם במידות שונות יוצרים 'ישויות סאונד' חדשות- ולא רק העשרה של תוכן מקור…
דיליי (Delay) הוא אפקט אודיו המקליט אות נכנס למימד אכסון אודיו, ומנגן את ההקלטה לאחר זמן מוגדר. האות שמנוגן מחדש יכול להתנגן פעם אחת, או מספר פעמים. בנוסף לכך, האות יכול להיות מוזן בחזרה לתוך האפקט כדי לייצר אפקט דעיכה הדרגתי לאורך מספר חזרות.
