האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
התנגדתי לנסיגה מלבנון. פעלתי בלבנון פעמים רבות, הייתי שותף לתכנון והוצאה לפועל של פעילויות צבאיות רבות של צה"ל בלבנון וברצועת הבטחון, וחשבתי שאני מבין בנושא (אכן היה לי ידע טקטי למכביר). ראיתי בהכרזה של אהוד ברק לסגת מלבנון חולשה של ישראל. אבל היום אני חושב אחרת…
להעז לצאת מהשביל, ולהלך בשוליו; להתפתל עם המשעול, ולתמרן בין עיקוליו… שיר של אירית כהן נר- גאון.
לקראת התמודדות עם תכנית המאה של דונלד טראמפ, מובילי המאבק על ארץ ישראל – שהודבקו יחד אל איתמר בן גביר הנתפס נגוע בגזענות, ואל החרדלים הנתפסים כנגועים בחתירה לסדר יום ציבורי של ״מדינת הלכה״ – ימצאו עצמם כקבוצת שוליים, חסרי כל השפעה!
כשפרקליט המדינה אומר: "אני לא יודע אם הסיקור העיתונאי האוהד נכנס לגדר עבירת השוחד, ובית המשפט יחליט ואני מביא את זה לפתחו", אזי, נראה שפרקליט המדינה לא מבין נכון את תפקידו. תפיסת התפקיד שלו היא מעוותת. הוא לא אמור לעשות ניסויים בבני אדם, לא באזרח מן השורה, ובטח לא בראש ממשלה, שצריך בראש ובראשונה, לתפקד במיטבו, למען כולנו!
המדריכה בחוג של הילד (7.2) קוראת לנו לפגישה: "משהו לא בסדר עם הילד." היא קובעת, ומציגה את הראיה המפלילה. "ביקשנו מכולם לכתוב לחברים שלהם מכתבי תודה על דברים שהם עשו בשבילם, והילד שלכם כתב לחבר שלו "תודה על שנתת לי להיות לבד."…
אז הנה באותיות גדולות: האהבה לא תפתור כל דבר. היא לא תפתור התנהגות אגואיסטית, היא לא תפתור התעלמות מהצרכים של השני, היא לא תפתור חוסר תקשורת, היא לא תפתור חוסר אינטימיות, היא לא תפתור פזילה הצדה, היא לא תפתור השקעת זמן מוגזמת בחברים, היא לא תפתור חוסר עניין משותף, היא לא תפתור חוסר ענין של אחד בשני…
אחד הדיונים היותר מענינים, לטעמי, הוא על ממשמעותם של הסקרים המתפרסמים מעת לעת בארה"ב. שני סוגי סקרים מתפרסמים ומהווים נקודת משען למבקרי הנשיא, דונלד טראמפ: האחד, סקר שביעות הרצון היומי מתפקוד הנשיא.
ושני, עם פרוס עונת הבחירות הבאה עלינו לטובה, סקר ההתמודדות הגנרי…
מאז החל להתפתח תחום הידע האקדמי של ההתנהגות הארגונית, בשנות ה-40 של המאה הקודמת, ניתן לחלק את הגישות של הוגי הדעות בתחום, לאורך השנים, לשלוש: גישות מכניסטיות רציונליות; גישות חברתיות; גישות מערכתיות. מאמר זה יסקור את הגישות המערכתיות.
ראוי לעשות הרבה לשיפור חייהם של העזתים, אך יחד עם זאת לא לאפשר כניסת אלפי עובדים לשטחי מדינת ישראל. לא "הכרת טובה" תצמח מכך אלא רק איבה וצרות עין, ופגיעה בתחושת הכבוד האישי והלאומי בהיותם כפופים למעסיק הציוני… את הפתרונות יש למצוא אצלם. ולמי שלא שם לב, יש להם גבול עם האחות הגדולה מצרים…
השפעת הניהול הנשי גוברת ככל שהארגון גדול יותר. כפי שמוצג בתרשים למטה, ארגונים בני 100 עובדים בתחת ניהול נשי, הם קוהרנטיים יותר ב- 22% מארגונים דומים תחת ניהול גברי; וארגונים בני 500 עובדים בהובלת נשים, הם קוהרנטיים יותר ב 35%. מכאן שככל שהארגון גדול יותר כך יש השפעה גדולה יותר של מגדר המנהל על הקוהרנטיות שלו…
