האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
מתברר שכל הדוברים של משרדי הממשלה, אנשי יחסי הציבור המועסקים על ידי הממשלה, הדוברים והיח"צנים המועסקים על ידי המפלגות השותפות בקואליציה; וכמובן, אלו המועסקים ישירות על ידי משפחת נתניהו, אינם מספיקים כדי לספר לנו על הישגיה הרבים של הממשלה ולפאר את מעשיה. עקב הכישלון המתמשך של כל אלו, הפך בנימין נתניהו את כל עובדי משרד מבקר המדינה לדובריו…
המצב היום חמור בעשרות מונים מזה שמתאר האלוף בני פלד. האם שמעתם בשנים האחרונות מפקד בכיר שמוכן ללכת נגד כולם, להודות ולומר טעינו (למעט מפקד פיקוד העורף שפרסמתי את המאמר שלו השבוע)? לא רק שהפיקוד הבכיר לא היה מוכן לקבל ביקורת, אלא ניסו באמצעות דובר צה״ל ליפות את התמונה ולבנות דימוי שלא מתאר את המציאות העגומה. אני מקווה שהרמטכ״ל כוכבי יוביל לדרך חדשה!
אינני איש הציונות הדתית ואני מודה שקשה לי להבין רבים מהלכי הרוח המפכים בתוכה. אבל, האניגמה הגדולה ביותר, לטעמי, היא היחס של אנשי הציונות הדתית לאלוף במיל' גרשון הכהן…
תוכנית ההתנתקות היא הימור מדיניות – אחד מתוך כמה – שבוצע על ידי ממשלת ישראל, כרגיל, בחוסר תכנון מוקדם ובחוסר מחשבה מעמיקה – בקיץ 2005. חלק מהשלכותיו הקשות ראינו בטבח ה- 7 באוקטובר 2023. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ההתנתקות והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
במאבק על הסיפור – המסביר לציבור את הגיון התפתחות האיום מעזה מאז ההתנתקות – טמונה הצלת מדינת ישראל מפני פוטנציאל הסיכון החבוי ב"פתרון" שתי המדינות…
בעקבות רציחתו של דביר שורק ז"ל, חזינו שוב בשיטפון של מלל ודברת חסרת מעצורים. כך, לצורך הרייטינג, כול פרשן או דווחן מהשטח חייב לספר בדיוק כיצד כוחות הביטחון מתמודדים עם המצב; ובכך מעבירים מידע מודיעיני בזמן אמת לרוצחים ולשולחיהם, היכן מחפשים, מתי, אלו כוחות בשטח, באילו אמצעים נוקטים וכו'…
בכל חלקי מגילת איכה, המסר הברור שעולה הוא ההכרה הברורה באלוהי ישראל כמי ששולט בהיסטוריה האנושית. בשל כך, מופנית אליו הבקשה לעזרה ולנקמה באויב. במקביל, מוטיב תיאולוגי נוסף הינו ההכרה בחטא וצידוק העונש של האל. חרף זאת, במגילת איכה ישנו קו תיאולוגי שונה במקצת מזה שאנו מוצאים בספרות הנבואה…
מה יותר? הצלחה עטופה גאווה, הדורשת תחזוקה ומעוררת צפייה; או כשלון עטוף תסכול, מנוף לאתגר ולשינוי? אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה…
לזיכרון חורבן בית המקדש בתשעה באב, הצטרף זיכרון עקירת יישובי גוש קטיף וצפון השומרון. למבקשים להמשיך במעשה העקירה לעוד עשרות יישובים ביהודה ושומרון, מה שעלול לחולל עקירת כמאה חמישים אלף מתיישבים, חייבים להדגיש כי השתנו הנסיבות במלוא הממדים. לא עוד! לעומתם, המבקשים למנוע עקירה נוספת, חייבים בשינוי תפיסתי: לחלץ את ההתיישבות ביהודה ושומרון מתיוג מגזרי דתי לאומי, ולעשות אותה לבשורת הזדמנות למיליוני ישראלים.
ההחלטה שלא להחליט – משמע, מצב שבו אין לנו דרך פעולה ואנחנו "זורמים"… – היא החלטה בפני עצמה. חשוב מאוד לבחון אותה כך ולא כתהליך ההחלטה שטרם הסתיים. לבחון, האם במצב הדברים הנוכחי נכון שלא לפעול… בתחומים רבים כל כך החלטנו לא להחליט. במקרים רבים מידי, ההחלטות הללו מתבררות גם כלא נכונות וגם כגרועות, ואת מחירן אנחנו משלמים יום יום!
