האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
המזמור הזה קשה, ובעידן שבו חוברים ביחד מנהיגים שקרנים וחלקי לשון + בעלי הון + רשתות חברתיות + ספינים + עובדות אלטרנטיביות + פוסט אמת, האמת עצמה נמצאת במצב בעייתי מאוד. המשימה לדבוק באמת הולכת ונהיית קשה מיום ליום.
ומצד שני, אני מאמין שאנשים, בעומק ליבם, יכולים לזהות "אמת בעליל"…
אם לא נתעשת, ומיד, סביר שנקבל כאן מכה נוסח מלחמת יום הכיפורים: אלפי נפטרים ועשרות אלפי נפגעים פיזית ונפשית!
אנו רואים שוב איך הקווים החדשים נמתחים בין ארצות הברית ובעלות בריתה, לבין המזרח הרחוק ובראשו סין. שתי מעצמות-העל האלו – לצד רוסיה, כמובן – משקיעות מיליארדי דולרים בבינה מלאכותית וברובוטיקה, וכולן נערכות למלחמה מסוג חדש. זו תהיה מלחמה בה רובוטים יתפסו את מקומם של חלק מהחיילים בשדה…
אני קורא את הדיונים במרחב הרשתי לאחר מותה של שופטת בית המשפט העליון רות ביידר גינזסבורג (RBG); וכרגיל, אני עומד נפעם לנוכח הבורות והנחרצות. אז לטובת כל אלו שטוענים מבורות ולטובות אלו שלקו באמנזיה קלה או כבדה….
לפי היהדות התנ״כית, גם במורשת חז״ל, מה שנראה כיציבות, גם ביחס לזריחת החמה המתחדשת מידי יום, הוא אשליה מסוכנת. בכל רגע הכל יכול להשתנות. גם אלוהים עובד בכל בוקר מחדש כדי להכניס את השמש למסלולה. אין באמת מסילת רוטינה יציבה. אין הישגים מבטיחים ברי קיימא אם לא נאבקים על קיומם בכל יום מחדש…
טקס החתימה של הסכם השלום עם איחוד האמירויות לא היה קל לדנה וייס, שליחת ערוץ 12 לטקס, שמעדה בהתנהגותה והפכה מושא לבדיחות, מצד הציבור; ובעיקר, מצד עמיתיה יריביה בתקשורת הישראלית; ולא רק…. אבל לדעתי הלקח העיקרי של פרשת דנה וייס הוחמץ; והוא קשור ל- איך באמת עושים שלום…
בינואר הקרוב שכר חברי הכנסת הולך לעלות אוטומטית מ 44,000 ש"ח לכ- 51,000 ₪… אתם הבנתם את זה???
מה הסיכוי שתהיה לנו שנה טובה? לצערי לא, משהו… יש להערך לכך שבגדול השנה העברית החדשה, שנה שהחלה אתמול ביום שישי ה- 18 לספטמבר, תהיה רעה מקודמתה; אבל, יש גם יתרונות…
סבא שלי לימד אותי פעם מהו היחס הראוי אל הזמן החולף: מוטב לחשוב על הזמן כמו שחושבים על חבית של יין יקר ומשובח, שכל רגע ניגרת ממנה טיפה. כשם שלא נניח ליין לטפטף אל תוך החול, כך לא מן הראוי שנניח לזמן לטפטף ללא טעם…
אנחנו יודעים שבגיל הנעורים, המעגל החברתי הוא המעגל המרכזי בחיי הנער. יחד עם זה, ישנם מצבים הפוכים, שבהם הנער אינו משתלב בחברת בני גילו. אני רוצה לתאר את המצב הזה דרך מקרה של נער, שהכרתי אותו בתחילת גיל הנעורים, בסביבות גיל 14-13 ועקבתי אחר התפתחותו, לאורך שנים, עד היותו גבר, אחרי הצבא…
