האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
החיבור שבין ספר בראשית לביטחון הלאומי איננו מבוסס על האמונה לבדה ועל שאלת קיומו של האל. דווקא האתאיסט יכול להתחבר אליו כספר פילוסופי, המצביע על מגבלות היסוד של היקום, הנתון להתהוויות שיוצאות גם משליטת הבורא…
אוקטובר הוא חודש קשה מנשוא בזיכרון הקולקטיבי הישראלי. ב- 7 באוקטובר 2023 טבחו הנוח'בות העזתיות באנשי עוטף עזה באסון הגדול ביותר של העם היהודי מאז השואה, והחלה מלחמת עשר השנים עם איראן על זירותיה השונות. בחודש זה פורסם 'הספר הלבן' השני ע"י שלטונות המנדט הבריטי, החלה מלחמת יום הכיפורים, נרצח השר רחבעם זאבי, נחטף ונרצח החייל נחשון וקסמן, נחטפו החיילים מהר דב; ערביי ישראל מרדו לראשונה במדינה, ב- 1 באוקטובר 2000, והתרחש הלינץ' ברמאללה; רון ארד נפל בשבי; טובעה אניית חיל הים (אח"י) אילת; ועוד…
אם אנחנו לא היינו נושא הבדיחה של המזרח התיכון, זה היה מצחיק גם אותנו: עברו רק עשרה ימים מיום חתימת הסכם המים, שבו הסכימה ישראל להכפיל את אספקת המים, חינם, לירדן; וכבר הגיע מטח רוק עסיסי נוסף מכיוון ירדן, לתוך פרצופנו; וחובה להגיד: הרווחנו אותו ביושר, כי לטמטום אין מחיר…
בדבריו של משה דיין טמון מפתח, לבירור מצבה של החברה הישראלית, בפער המתקיים בה בין השאיפה לנורמליות בורגנית; לבין ההבנה שהחיים מחייבים תפיסת קיום, בתודעת של מאבק אין סופי…
זה רציני!! קורא נכבד, כדאי לך להתייחס לסיכון הממשי ברצינות. תרחיש הייחוס של הממשלה לרעידת אדמה וצונאמי, קובע להיערך ל- 7,000 הרוגים, 45,000 פצועים, 9,000 לכודים בהריסות ו- 170,000 עקורים. הערכה זו הינה הערכת-חסר. הסיכון חמור יותר!
חלק מהבעיות הבינלאומיות הקשות של ארה"ב – וכתוצאה מכך, גם של בנות בריתה הדמוקרטיות – הוא תוצאה של הזנחת המחקר והפיתוח (מו"פ) הביטחוני בנושאים חשובים. הזנחה שהחלה בסוף המאה הקודמת לאחר נפילת ברית המועצות…
נשימה… לשאוף ולנשוף; אני שוב מזכירה לעצמי, רק לנשום ועמוק; להחזיק ולשחרר את האוויר לאט לאט; ואז, כבמטה קסם, הגוף מתרחב והנפש מוצאת לה מקום… רק לזכור לנשום! נאוה דיהי…
המעבר של ארגונים מ'מכירת אקדחים' (סוכני מכירות שהם 'זאבים בודדים') למערכת ארגונית אקולוגית, מחייב מעבר ל'מכירות שיתופיות', שבו צוות המכירות מתפקד – וגם מתוגמל – כגוש אחד, בשיתוף פעולה מלא וברמת אמון גבוהה בין מרכיביו; ורק אז, מעבר למערכת ארגונית אקולוגית, שבה מחלקת המכירות פועלת כמתווכת בין הארגון ללקוחותיו…
לאחר שסיימו את ארוחתם, שאלו את אברהם היכן שרה? ואברהם ענה להם שהיא באהל. כעת הבטיחו המלאכים (האורחים) לאברהם שבעוד שנה ייולד להם בן. שרה צותתה להם וצחקה בליבה, כיצד יתכן שהיא בת 90 שנה ולבעלה אברהם שהינו בן 100 יהיה ילד. "וַתִּצְחַק שָׂרָה, בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה, וַאדֹנִי זָקֵן" הקב"ה פונה לאברהם ושואל אותו מדוע צחקה שרה? ומודיע לו שבדיוק בעוד שנה יהיה להם בן. שרה הכחישה שצחקה היות ופחדה להודות בכך "וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי, כִּי יָרֵאָה".
In the absence of a better option, we may consider the possibility – though not mentioned in the Torah – that Abraham sent off Ishmael his son and his mother to Grar, and the parsimonious provisions should have been sufficient for a quick walk to Grar
