yehezkeally@gmail.com

פרשת ויקרא היא הראשונה בספר ויקרא – החומש השלישי מבין חמשת חומשי תורה. רובו של חומש זה מוקדש לעבודת הקודש – עבודת הכוהנים והלויים, הקרבת הקורבנות ודיני קדושה (קדושת המשפחה וקדושת הארץ), אך שזורות בו תובנות מנהיגות וניהול בצד הליכות המשפט הפלילי…

'פרדוקס הסובלנות' – מושג שנטבע ע"י קרל פופר ב-1945, הוא עקרון פילוסופי הקובע כי גם לסובלנות יש גבולות: "כדי לשמור על חברה סובלנית, החברה חייבת להיות חסרת סובלנות כלפי חוסר סובלנות". עבור פופר, לסובלנות יש גבולות, סובלנות בלתי מוגבלת תפתח את הדלת לדומיננטיות של חסרי סובלנות…

פרשת ויקרא, המתחילה לעסוק בעייני הקרבת הקורבנות קובעת כי יש להביא כל קורבן יחד עם מלח. מכן שהוספת המלח היא מאבני הייסוד של הפולחן, ונהגה בכל הקורבנות, אפילו בקטורת שהייתה עשויה מצמחי בושם. השימוש במלח בקורבנות השונים הוא מובן מאליו, ואין המקרא טורח לאזכר זאת מחדש בכל סוג של קורבן שנמנה בספר ויקרא.

בלילה שבין ה- 20 במרץ ל-21 במרץ חל יום השוויון האביבי. ביום זה, השמש נמצאת בזווית ישרה מול קו המשווה (ראו תמונה למטה). כתוצאה מכך, הזריחות והשקיעות מהירות יותר משאר ימי השנה. מעתה, שעות היום ילכו ויתארכו…

במהלך השנים, עברה המשטרה דרך ארוכה של לימוד יכולותיה ומגבלותיה; והיום יש כבר בתוכה בשלות רבה יותר להשתנות בתחום הטיפול בתופעה; אבל, היא חייבת לקבל גיבוי ותמיכה, כי, צריך להיות ידען ואיש מקצוע בטוח במומחיותו, על מנת להעז ולשחרר בן זוג חשוד בהתעללות, בידיעה שמחר בבוקר כולם יהיו עליך, כולל מפקדיך.

ראש הממשלה נתניהו אמר ב- 20 במרץ 2023 בפתח ישיבת הממשלה: ״אני מצפה מהרמטכ״ל להיאבק בתקיפות בסרבנות״. האחריות לטיפוח רוח צה״ל באחוות הלוחמים, בהתמסרות המלאה של כל חייל למשימה, מוטלת כמובן על מפקדי הצבא, בראשם הרמטכ״ל. אולם עצם מוכנות העם להתגייסות מעולם לא הייתה מובנת מאליה. לממשלת ישראל ולהנהגת החברה בכל גווניה, יש אחריות לכינון התנאים הנדרשים להיענות האזרחים לחובת הגיוס. שימור צה"ל מעל ומעבר למחלוקות פוליטיות, חייב להישאר ציווי ישראלי

רבים תוהים על הפער הגדול שבין הצהרתו המוקדמת של הנשיא הרצוג שלפיה הושגו הסכמות נרחבות בתחומים רבים במחלוקת בין תומכי הרפורמה ומתנגדיה לעומת "מתווה העם" שלא כלל כמעט שום דבר חשוב שהקואליציה רצתה להשיג ברפורמה שלה. מה קרה פה בעצם?

בפרשות השבוע ויקהל פקודי, העוסקות בבניית המשכן, נאמר כי לאחר סיום בנייתו, ה' ירד ושכן בתוכו. האם הדבר יתכן? כאשר אנו מעיינים בספרות חז"ל, אנו מוצאים שלא רק שדבר זה אפשרי אלה הכרחי למציאות ה' בעולם בכלל. השראת השכינה במשכן ואחר כך במקדש, לא בא לפתור בספרות חז"ל את השאלה בטיבה של מהות האלוהית, אלא לתת ביטוי להרגשת נוכחותו בעולם וקרבתו אל האדם, מבלי לאבד את תחושת המרחק בין האדם לבוראו.