פנחס יחזקאלי: בעיית מדדי ה- ESG של הווק

תקציר: אחד הצעדים הראשונים שביצע ממשל טראמפ הוא נקיטת צעדים נגד מדדי ה-ESG, שהצליח הווק להטמיע בעולם העסקי. מה יש בהם במדדים הללו שהרגיז כל כך את הרפובליקנים, ואיך מתמרנות חברות ישראליות בין אמריקה לאירופה, שעדיין ווקיסטית?

[בתמונה: בעיית מדדי ה- ESG של הווק... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing] — [בתמונה: בעיית מדדי ה- ESG של הווק… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

* * *

אחד הצעדים הראשונים שביצע ממשל טראמפ הוא נקיטת צעדים נגד מדדי ה-ESG, שהצליח הווק להטמיע בעולם העסקי. הוא החל זאת בקדנציה הראשונה, וחזר לטפל בהם במשנה תוקף בקדנציה השנייה, כשהוא מכנה אותם: "סוציאליזם מהדלת האחורית" או "דרך לתקוף את העסקים האמריקאיים".

מה יש בהם במדדים הללו שהרגיזו כל כך את הרפובליקנים, ואיך מתמרנות חברות ישראליות בין אמריקה לאירופה, שעדיין ווקיסטית?

ESG מהו? המשגה

אחד הכלים שאימץ הווק להשגת המטרות הללו הוא 'מהפכה שקטה', מתחת לרדאר, שאחד מכליו הוא הטמעת מכסות (Quotas) סמויות: ה-ESG נחשב הוא כלי כזה, וזה הכלי המרכזי שדרכו אג'נדות חברתיות ופוליטיות הופכות לדרישות כלכליות מחייבות.

ESG הוא ראשי תיבות של Environmental, Social, and Governance (סביבה, חברה וממשל תאגידי). מדובר במערכת של מדדים וסטנדרטים המשמשים משקיעים, בנקים וחברות, כדי להעריך את הפעילות של תאגיד בעולם ה"ווק", מעבר לשורה התחתונה של רווח והפסד. למשל: העדפת מועמדים על בסיס שיוך מגזרי או מגדרי, כדי לשפר את מדדי ה-ESG של החברה מול משקיעים זרים.

שלושת עמודי התווך של ה-ESG:

1. E – Environmental (סביבה): בוחן כיצד החברה משפיעה על כדור הארץ.

פליטות פחמן: מאבק בשינויי אקלים.
ניהול פסולת: מחזור וצמצום זיהום.
שימוש במשאבים: יעילות אנרגטית וחיסכון במים.

2. S – Social (חברה): זהו החלק המזוהה ביותר עם ערכי ה"ווק" ופוליטיקת הזהויות. הוא בוחן את מערכות היחסים של החברה עם אנשים.

גיוון והכלה (D&I): האם יש מספיק ייצוג לנשים, מיעוטים וקהילת הלהט"ב בהנהלה ובעובדים?
זכויות עובדים: תנאי העסקה, בטיחות ושכר הוגן.
מעורבות בקהילה: תמיכה במטרות חברתיות ופילנתרופיה.

3. G – Governance (ממשל תאגידי): בוחן את הדרך שבה החברה מנוהלת מבחינה אתית ומבנית.

מבנה הדירקטוריון: שקיפות, עצמאות הדירקטורים וגיוון מגדרי במוקדי קבלת ההחלטות.
אתיקה עסקית: מניעת שוחד, שחיתות והלבנת הון.
שכר בכירים: האם הפערים בין המנכ"ל לעובד הפשוט סבירים?

הצורך הזה הוליד מערך משרות חדש של "ממוני גיוון" בארגונים, ויועצי גוון חיצוניים, שכל מטרתם היא לוודא שהארגון עומד בסטנדרטים של 'פוליטיקת הזהויות'.

[בתמונה: בעיית מדדי ה- ESG של הווק... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של GROK] — [בתמונה: בעיית מדדי ה- ESG של הווק… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של GROK]

במה שונה ה-ESG ממדיניות עסקית רגילה?

המודל הפרוגרסיבי	המודל העסקי
מטרה: שימוש בהון לשינוי חברתי וסביבתי.	מטרה: מקסום רווחים לבעלי המניות.
מדד: דירוג ESG גבוה.	מדד: תשואה כספית נטו.
ניהול: מועצות מגוונות (נשים/מיעוטים).	ניהול: מינוי המוכשרים ביותר (מריטוקרטיה).
שפה: "צדק אקלימי", "הכלה".	שפה: "עצמאות אנרגטית", "חופש כלכלי".

הטבלה ממחישה היטב את הבעיה: חברות נועדו להשיא רווחים לבעלי המניות שלהן, אך מדדי ה-ESG מכפיפים אותן לאג'נדות פוליטיות וחברתיות שעלולות לפגוע ביעילותן הכלכלית. בכך, הן הופכות לישות שאינה נותנת דין וחשבון לציבור הבוחרים (כמו ממשלה) וגם לא לבעלי המניות (כמו עסק), אלא לקומץ מנהלי קרנות שקובעים "ערכים" בצורה ריכוזית.

[בתמונה: חברות נועדו להשיא רווחים לבעלי המניות שלהן, אך מדדי ה-ESG מכפיפים אותן לאג'נדות פוליטיות וחברתיות שעלולות לפגוע ביעילותן הכלכלית... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing] — [בתמונה: חברות נועדו להשיא רווחים לבעלי המניות שלהן, אך מדדי ה-ESG מכפיפים אותן לאג'נדות פוליטיות וחברתיות שעלולות לפגוע ביעילותן הכלכלית… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

דוגמאות לאופן שבו חברות ישראליות מובילות (נכון לדו"חות 2024-2026) מיישמות את המדדים הללו:

1. המגזר הבנקאי (לדוגמה: בנק הפועלים)

הבנקים הם חלוצי ה-ESG בישראל בגלל החשיפה הגבוהה שלהם לשוקי הון בינלאומיים.

Environmental (סביבה): הבנק מצהיר על הגדלת תיק ה"אשראי הירוק" – כלומר, מתן עדיפות בהלוואות לפרויקטים של אנרגיה מתחדשת ותשתיות אקולוגיות.
Social (חברה): אימוץ מטרות של "חוסן קהילתי" וצמצום פערים. דוגמה בולטת היא הקמת קרן "פועלים לתקומה" (כ-100 מיליון ש"ח) לשיקום יישובי העוטף והצפון, מה שנתפס כמהלך ESG מובהק המשלב תרומה עם מיתוג חברתי.
Governance (ממשל): דרישה לשקיפות מלאה מול משקיעים ואימוץ שפה שיווקית "פרו-אקטיבית" המדגישה אחריות חברתית.

2. מגזר התקשורת והתשתיות (לדוגמה: קבוצת בזק)

בזק הציבה לעצמה יעדים כמותיים ברורים, שתואמים את אג'נדת ה"ווק" העולמית:

גיוון מגדרי (S): יעד של 50% נשים בתפקידי ניהול ו-40% נשים בדירקטוריון עד שנת 2030.
גיוון אוכלוסיות (S): יעד של 20% עובדים מאוכלוסיות מגוונות (חברה ערבית, חרדים, אנשים עם מוגבלויות) עד 2030.
איכות הסביבה (E): התחייבות להגעה ל-Net Zero (אפס פליטות פחמן) עד שנת 2050, ודיווח על צמצום של 17% בצריכת החשמל.

3. מגזר המזון (לדוגמה: קבוצת שטראוס)

שטראוס מתמקדת בחיבור שבין המוצר לבין ערכים חברתיים וסביבתיים:

אריזות בר-קיימא (E): השקעה בטכנולוגיות לאריזות מתכלות וצמצום השימוש בפלסטיק.
בטיחות פסיכולוגית (S): בדו"חות האחרונים שלהם מופיע המושג "בטיחות פסיכולוגית" (Psychological Safety) – כלי המגיע היישר מהשיח הפרוגרסיבי, שמטרתו לאפשר לעובדים "להביא את עצמם במלואם" מבלי לחשוש מביקורת.

4. מגזר התעשייה (לדוגמה: ICL – כיל לשעבר)

חברה שבאופן מסורתי נחשבה למזהמת, עברה מהפך תדמיתי דרך ה-ESG:

מימון תלוי ESG (G): ICL חתמה על הסכמי אשראי של מיליארדי דולרים שהריבית עליהם תלויה בעמידה ביעדים סביבתיים (SLL – Sustainability Linked Loan). אם היא לא תפחית פליטות, הריבית תעלה.
אנרגיה מתחדשת (E): יעד של 50% אנרגיה מתחדשת מכלל הצריכה עד 2040.

סיכום מדדי ESG הנפוצים בישראל:

המדד	דוגמה ליישום	המשמעות ה"ווקית"
ייצוג הנהלה	מכסות לנשים ומיעוטים בדירקטוריון	העדפת זהות על פני כישורים נטו (מריטוקרטיה).
אשראי ירוק	סירוב להלוואות למפעלים מזהמים	שימוש בכוח הפיננסי כדי להכתיב מדיניות סביבתית.
שפה ארגונית	שימוש במונחים כמו "הכלה" ו"גיוון"	הטמעת אידיאולוגיה חברתית דרך נהלי עבודה.
קיימות בשרשרת האספקה	סינון ספקים שלא עומדים בתקני ESG	כפיית הערכים על עסקים קטנים ובינוניים (אפקט הדומינו).

[בתמונה: מינויים מונחי מכסות (כמו "50% נשים!") עלולים לדחוק הצידה את אלו המזוהים עם מריטוקרטיה (כישורים ורווחים), רק כדי לספק את דרישות המשקיעים הזרים ולשפר את דירוג ה-ESG הגלובלי:.. התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]

מדדי ‫ESG בשירות המדינה בישראל

בשירות הציבורי ובאוניברסיטאות, מדדי ה-ESG וה"ווק" אינם מונעים רק על ידי כסף (כמו במגזר העסקי), אלא על ידי אידיאולוגיה מבנית ושינוי נורמות חברתיות. כאן, המדדים הופכים לכלי לעיצוב מחדש של דור העתיד ושל פני המדינה. להלן האופן שבו המדדים הללו באים לידי ביטוי במוסדות אלו:

1. באוניברסיטאות, ה-DEI כ"תנאי סף" אקדמי:

האקדמיה היא הקטר שמוביל את הרעיונות הללו, והיא אימצה את כלי ה-DEI (גיוון, שוויון והכלה) כמעט בכל היבט:

גיוון בסגל ובמחקר: אוניברסיטאות רבות בישראל הקימו "נציבות גיוון". כיום, חוקר שמגיש בקשה למענק מחקר או לקידום בדרגה נדרש לעיתים קרובות להראות כיצד עבודתו תורמת ל"גיוון" או ל"אוכלוסיות מוחלשות".
הטיה בתוכניות הלימוד: החדרת "תיאוריות ביקורתיות" (Critical Theories) למדעי החברה והרוח. סטודנטים לומדים לנתח את המציאות דרך פריזמה של "יחסי כוח", "מדכא מול מדוכא" ו"קולוניאליזם".
סינון אידיאולוגי: מועמדים למשרות הוראה נבחנים לעיתים לא רק על הצטיינותם המדעית, אלא על "הצהרת גיוון" (Diversity Statement) – התחייבות לפעול לקידום ערכי הווק בתוך הקמפוס.

וכך, תחת הסיסמה של להפוך את האקדמיה למקום 'צודק' יותר, נפגעת איכות המחקר המדעי בישראל!

[בתמונה: תחת הסיסמה של להפוך את האקדמיה למקום 'צודק' יותר, נפגעת איכות המחקר המדעי בישראל... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל] — [בתמונה: תחת הסיסמה של להפוך את האקדמיה למקום 'צודק' יותר, נפגעת איכות המחקר המדעי בישראל… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]

2. בשירות הציבורי, "משילות ערכית" וגיוון:

בשירות המדינה, ה-ESG מתרגם לנהלים בירוקרטיים שמשנים את אופי השירות הציבורי:

מכסות ייצוג בשירות המדינה: נציבות שירות המדינה פועלת לפי יעדים קשיחים לשילוב קבוצות מסוימות (ערבים, חרדים, נשים, יוצאי אתיופיה). בעוד שהמטרה המוצהרת היא שילוב, המבקרים טוענים כי הדבר בא לעיתים על חשבון המקצועיות והמריטוקרטיה.
מבחן הסבירות והערכים: הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה משתמש בערכי ה"ווק" (כמו שוויון מהותי) כדי לפסול החלטות דרג נבחר. לדוגמה, התנגדות להפרדה מגדרית באירועים לציבור החרדי נשענת על פרשנות ווקית של "שוויון" הגוברת על רצון הקהילה.
משרדי ממשלה "ערכיים": הקמת יחידות לקידום שוויון מגדרי וזכויות להט"ב בתוך משרדי החינוך והרווחה, המכתיבות תכנים ונהלים לכלל הציבור.

הדמיון והשוני מהמגזר העסקי

מאפיין	במגזר העסקי (ESG)	באקדמיה ובשירות הציבורי (Woke)
המניע	גיוס השקעות ודירוג אשראי.	השפעה אידאולוגית ושליטה במוקדי כוח.
הכלי	דוחות שנתיים ומדדי רווח.	תקנונים, מכסות וסדנאות חובה.
התוצאה	פגיעה ברווחיות לטובת מיתוג.	שינוי פני החברה וערכי המדינה לטווח ארוך.

הבעיה המרכזית: "לכידת מוסדות" (Institutional Capture)

הטענה המרכזית נגד התהליך הזה היא שהוא מייצר "לכידת מוסדות": במקום שהאוניברסיטה תחתור לאמת מדעית ושירות המדינה יחתור ליעילות עבור כלל האזרחים, הם הופכים לזירה לקידום אג'נדה של קבוצה ספציפית (האליטה האקדמית והמשפטית).

זה יוצר מצב שבו אדם מוכשר מאוד עלול להידחק הצידה רק כי הוא לא "מתאים למשבצת" של הגיוון הנדרש, או כי דעותיו אינן "סבירות" בעיני המערכת.

מדיניות טראמפ נגד ה-ESG מתמקדת בשלושה צירים מרכזיים:

1. החזרת ה"חובת הנאמנות הכלכלית" (Fiduciary Duty)

הכלי המרכזי שבו השתמש הממשל, הוא שינוי התקנות של משרד העבודה האמריקאי (DOL) בנוגע לקרנות פנסיה.

העיקרון: טראמפ קבע שמנהלי קרנות פנסיה חייבים לקבל החלטות השקעה אך ורק על בסיס שיקולים פיננסיים (רווח והפסד).
המשמעות: נאסר על מנהלי קרנות להעדיף השקעות "ירוקות" או "חברתיות" אם התשואה שלהן נמוכה יותר, מה שלמעשה מנטרל את היכולת של ה-ESG להכתיב לאן יזרום הכסף.

2. המלחמה ב-DEI (גיוון, שוויון והכלה)

טראמפ רואה בתוכניות הגיוון וההכלה כלי ל"אפליה הפוכה" ופגיעה במריטוקרטיה.

צוים נשיאותיים: עם כניסתו לכהונה השנייה ב-2025, חתם טראמפ על צווים המבטלים תוכניות DEI במוסדות פדרליים והנחה את רשויות האכיפה לבדוק אם חברות פרטיות המיישמות מכסות גיוון עוברות על חוקי איסור האפליה.
בצבא: הממשל פעל לניקוי מערכת הביטחון ממה שהוא מכנה "גנרלים ווקיסטים" וביטל הכשרות בנושאי מגדר ותיאורית הגזע הביקורתית (CRT).

3. החלשת הפיקוח הסביבתי והדיווח

הממשל פעל נגד הניסיון להפוך את הדיווח על פליטות פחמן לחובה חוקית.

ביטול תקנות ה-SEC: רשות ניירות הערך (SEC) תחת טראמפ הפסיקה להגן על תקנות בעידן ביידן שחייבו חברות ציבוריות לדווח על סיכוני אקלים.
"Drill, Baby, Drill": עידוד אינטנסיבי של תעשיית הדלקים המאובנים (נפט וגז), בניגוד מוחלט למדדי ה-E (סביבה) שמנסים להסיט השקעות לאנרגיות מתחדשות.

[בתמונה: סוף עידן האנרגיות החלופיות? התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

ההשפעה על ישראל

המהלכים של טראמפ יצרו "אפקט צינון" גלובלי. חברות ישראליות שחששו בעבר מלחץ של קרנות אמריקאיות "ווקיות" (כמו בלקרוק), רואות כעת גיבוי מצד הממשל האמריקאי להעדיף רווחיות על פני אג'נדה חברתית.

ומה אתם חושבים: האם החברות הישראליות שגילו עד היום תמיכה חד משמעית במחאה – ובאלמנטים הווקיסטיים שהיא מייצגת – ימשיכו לאמץ את ה-ESG כדי לרצות את אירופה, או שהן "יתיישרו" עם הגישה החדשה של ארה"ב?

[בתמונה: האם החברות הישראליות ימשיכו לאמץ את ה-ESG כדי לרצות את אירופה, או שהן "יתיישרו" עם הגישה החדשה של ארה"ב?? התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'מהפכת הצבע' הישראלית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' – ה'דיפ סטייט', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!