פנחס יחזקאלי: מדיווח לאקטיביזם, המהפכה התודעתית של התקשורת בישראל

תקציר: מפת התקשורת הישראלית של 2026 הופכת להיות 'ערוצי אוהדים'. בין אם באמצעות רכישת בעלות על ידי טייקוני הייטק, ובין אם באמצעות מימון המונים של הצרכן הקטן, המטרה היא אחת: להפסיק לצרוך חדשות, ולשלם כדי שדעתי תישמע בזירה התקשורתית.

[בתמונה: התקשורת בישראל מתכנסת ל'ערוצי אוהדים'... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

רכישת ערוץ 13 על ידי קבוצת יזמי הייטק בראשות אסף רפפורט אינה אירוע עסקי נקודתי, אלא חוליה בשרשרת רחבה בהרבה: מהפכת האקטיביזם התקשורתי. התקשורת המודרנית זנחה, כידוע לכולנו, את תפקידה המסורתי כמתווכת אינפורמציה אובייקטיבית, והפכה לכלי מרכזי לכינון ולעיצוב תודעה "ברוח הנכונה", עבור 'קבוצת הדומים לנו'.

המהלך של רפפורט ושותפיו הוא התשובה הפרוגרסיבית להקמתו של ערוץ 14, שנוסד מלכתחילה כדי להוות משקל נגד אידיאולוגי. גם במגזר העסקי חל שינוי: הזרמת תקציבי פרסום וחסויות כבר אינה נבחנת רק דרך משקפיים של "החזר השקעה" (ROI), אלא כסוג של סבסוד אידיאולוגי לערוצים המייצגים את ערכי המפרסם. זהו אקטיביזם כלכלי המבקש להבטיח את הישרדותם של "ערוצינו", לעומת ערוצי היריב.

מיקי לוין ב'מעריב': דרמת הענק הגיעה לסיומה: אסף רפפורט רכש את רשת 13
קרן הפילנתרופיה Merit בהובלת אסף רפפורט צפויה להפוך לבעלת השליטה בערוץ 13 במסגרת ההשקעה החדשה. קבוצת Access Industries ו-WBD יישארו בעלי מניות
[לכתבה המלאה של מיקי לוין ב'מעריב', לחצו כאן]

צידו השני של המודל הממסדי של רכישה והשפעה מלמעלה, הוא המודל העממי: "שקל ליום" והשפעתו מלמטה. זו המהפכה התוססת ביותר, והיא מתרחשת בצד הביקוש. מודלים כמו "שקל אחד ליום" של גדי טאוב בפודקאסט "שומר סף", או ערוצים כדוגמת "ערוץ טוב", מסמנים עידן חדש. כאן, הצרכן הוא האקטיביסט, המוכן לשלם מכיסו כדי להבטיח שהנרטיב שלו יישמע, תוך שימוש בפלטפורמות יוטיוב ופודקאסטים, לעקיפת המתווכים, וליצירת קהילות סביב דעה.

בשורה התחתונה, מפת התקשורת הישראלית של 2026 הופכת להיות 'ערוצי אוהדים'. בין אם באמצעות רכישת בעלות על ידי טייקוני הייטק, ובין אם באמצעות מימון המונים של הצרכן הקטן, המטרה היא אחת: להפסיק לצרוך חדשות, ולשלם כדי שדעתי תישמע בזירה התקשורתית.

[לאוסף המאמרים על תקשורת, אקטיביזם ודמוקרטיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *