תקציר: בפוליטיקה, עוצמה מייצרת מציאות, ולא צדק, וזו היכולת הממשית להכריע: לשלוט במוסדות, לעצב נורמות, לקבוע סדר יום ולכפות כללי משחק. מי שמבקש תחילה הכרה מוסרית, מוותר מראש על ההובלה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

אם יש דבר שמוציא אותי מדעתי בימין הפוליטי הוא 'שיח הצודקים': מאמץ מתמיד להוכיח שהוא מוסרי, רציונלי וראוי יותר מיריביו.

זהו שיח שמעניק תחושת ניקיון מצפונית, אך גובה מחיר אסטרטגי כבד: הוא מחליף פעולה בהסברה, ועוצמה בהתנצלות. בעבודתי בייעוץ אסטרטגי, כשמנכ"ל ארגון מתחיל לספר לי כמה הוא צודק, אני נוהג לקטוע אותו בקביעה, שאני פה כדי לעזור לו לנצח, ושממש לא אכפת לי אם הוא צודק.

בפוליטיקה, עוצמה מייצרת מציאות, ולא צדק, וזו היכולת הממשית להכריע: לשלוט במוסדות, לעצב נורמות, לקבוע סדר יום ולכפות כללי משחק. מי שמבקש תחילה הכרה מוסרית, מוותר מראש על ההובלה.

מושג 'ההגמוניה התרבותית' של אנטוניו גראמשי קובע, כי כשיש הגמוניה, ערכיה נתפסים כ'שכל ישר'

לכן, כשהימין עסוק בלהסביר מדוע הוא צודק, הוא למעשה מקבל את סמכות השיפוט של יריביו. מעצם ההתגוננות, הוא מכיר בזכותו של הצד השני להציב אותו על ספסל הנאשמים ולדרוש ממנו הסברים. כשהוא עסוק בלהסביר מדוע הוא לא גזען, לא פשיסט או לא אנטי-דמוקרטי, הוא נמצא בעמדת התגוננות. כל עוד הוא מבקש 'להוכיח' שהוא צודק לפי הקריטריונים של השמאל הליברלי, הוא נשאר אובייקט נשפט, ולא סובייקט שקובע את הכללים. הוא נלחם על הוכחת צדקתו בתוך מסגרת שנועדה מלכתחילה להוציא אותו טועה.

הצורך הבלתי פוסק "להסביר" נובע מהרצון להיות מקובל ולגיטימי. אבל בתוך המאבק הפוליטי, הלגיטימציה מוענקת על ידי מי שמחזיק במוקדי הכוח התרבותיים (תקשורת, אקדמיה, משפט). בחיפוש אחר אישור מהגופים הללו, הימין למעשה מאשרר את היותם 'שומרי הסף' והשופטים העליונים של החברה הישראלית. כך נוצר פרדוקס: המחנה שמנצח בבחירות ממשיך לפעול כתנועת אופוזיציה נצחית, לכודה בשפת הקורבן ובחרדה מתמדת מ'מה יגידו'.

הגיע הזמן לשינוי פרדיגמה: לא עוד מאבק על אהדה, אלא על שליטה. לא עוד תגובתיות, אלא בניית אלטרנטיבות עצמאיות: תקשורת, משפט, אקדמיה ותודעה. ההיסטוריה אינה נכתבת בידי הצודקים ביותר, אלא בידי מי שידעו לממש את ערכיהם מתוך עמדת כוח.

זכרו, הצדק אולי חשוב, אבל רק העוצמה הופכת אותו למציאות.

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא: 'עוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרדיגמות וניפוץ פרדיגמות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים בנושא: 'עוצמה'.
• אוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה.
• הרחבת המושג, 'פרדוקס'.
• אוסף המאמרים על פרדיגמות וניפוץ פרדיגמות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2016), מאבק העוצמה בארגונים,ייצור ידע, 12/4/16.
• יחזקאלי פנחס (2014), פרדוקס, הסתירה שבפנים, ייצור ידע, 23/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2025), פרדיגמות וניפוץ פרדיגמות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 19/12/24.