פנחס יחזקאלי: מטרת־על של מערכת מורכבת ומשמעותה הניהולית

תקציר: שאלת מטרת־העל (Superordinate Purpose) אינה רק שאלה נורמטיבית ("מה אנו רוצים להשיג"), אלא שאלה מבנית עמוקה: איזו תכלית מארגנת את ההתנהגות בפועל של המערכת.

[בתמונה: מטרת על של מערכת מורכבת... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]
[בתמונה: מטרת על של מערכת מורכבת… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

מערכות מורכבות – ארגונים, מדינות, שווקים ואף מערכות חברתיות – אינן פועלות לפי לוגיקה ליניארית פשוטה. הן מאופיינות בריבוי סוכנים, קשרי גומלין לא-ליניאריים הסתגלות מתמדת ותופעות מתהוות (emergence).

בתוך מציאות זו, שאלת מטרת־העל (Superordinate Purpose): עיקרון מארגן עמוק, שאינו רק יעד מדיד אלא כיוון קיומי של המערכת. זו אינה רק שאלה נורמטיבית ("מה אנו רוצים להשיג"), אלא שאלה מבנית עמוקה: לשם מה המערכת קיימת בכלל? איזו תכלית מארגנת את ההתנהגות בפועל של המערכת (Meadows, 2008).

[בתמונה: מטרת על של מערכת מורכבת... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]
[בתמונה: מטרת על של מערכת מורכבת… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]

מהי מטרת־על במערכת מורכבת?

לכל תת-מערכת במערכת האם / מערכת העל יש מטרות משלה, סביבן היא מתארגנת. אולם מטרת-העל המשותפת, היא שתקבע אילו גופים יכללו במערכת והיא שתיתן לה את תכליתה. בהיעדר מטרת-על מארגנת, מאבדת המערכת את תכלית קיומה. לעתים קרובות קיימות סתירות בין מטרת העל למטרות תתי-המערכת, וזו תכלית הניהול: לוודא שבכל סתירה כזו תינתן עדיפות למטרת-העל, גם על חשבון תתי המערכות.

מטרת־על אינה בהכרח מטרה מוצהרת של המערכת, אלא התוצאה שהמערכת מתכנסת אליה לאורך זמן. דונלה מדוז (Meadows, 2008). מראה כי למערכות מורכבות קיימת היררכיה של מנופי השפעה, (leverage points; ראו תמונה למטה), כאשר שינוי מטרת־העל הוא אחד המנופים החזקים ביותר – אך גם הקשים ביותר לשינוי. מטרת־העל קובעת כיצד המערכת מפרשת מידע, כיצד היא מקצה משאבים, ואילו התנהגויות מתוגמלות או נענשות.

כך, למשל, ארגון שמצהיר כי מטרתו היא "חדשנות", אך בפועל מתגמל הימנעות מסיכון, יפיק תוצאה הפוכה: קיפאון. מטרת־העל האמיתית שלו אינה חדשנות, אלא יציבות.

[לאוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה, לחצו כאן]

הפער בין מטרה מוצהרת למטרה בפועל

אחת התובנות המרכזיות בתורת המערכות המורכבות היא קיומו של פער בין מטרות מוצהרות לבין מטרות אפקטיביות. פער זה נובע ממספר גורמים:

  1. מבנה תמריצים – עובדים ומנהלים מגיבים למה שמתגמל אותם בפועל, לא למה שנאמר להם.
  2. משובים (feedback loops) – מנגנוני חיזוק או איזון שמעצבים את ההתנהגות לאורך זמן.
  3. נורמות תרבותיות – תרבות ארגונית עשויה לסתור את האסטרטגיה הרשמית.
  4. הסתגלות מקומית – כל סוכן במערכת פועל על פי אינטרסים מקומיים, היוצרים יחד תוצאה גלובלית בלתי מתוכננת (Simon, 1996).

משמעות ניהולית: שליטה דרך תכלית

השלכה מרכזית לניהול היא, שהשפעה אפקטיבית על מערכת מורכבת אינה מתבצעת באמצעות פקודות ישירות, אלא באמצעות עיצוב מטרת־העל והתנאים הסביבתיים התומכים בה.

מנהלים נוטים להתמקד בנהלים, מבנים ותהליכים. אולם לפי תורת המורכבות, אלו הם מנופים חלשים יחסית. לעומת זאת, שינוי מטרת־העל – למשל מעבר מ"מקסום רווח קצר־טווח" ל"יצירת ערך ארוך־טווח" – משנה את כל דפוסי ההתנהגות במערכת.

[בתמונה: מטרת על של מערכת מורכבת... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]
[בתמונה: מטרת על של מערכת מורכבת… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]

פרדוקס הניהול: שליטה פחותה משמעה, השפעה גדולה יותר

מערכות מורכבות אינן ניתנות לשליטה מלאה. ניסיון לשלוט בהן באופן הדוק עלול דווקא ליצור תופעות לוואי לא צפויות (Taleb, 2012). לכן, הניהול האפקטיבי הוא ניהול פרדוקסלי: הפחתת שליטה ישירה והגברת השפעה עקיפה.

המשמעות היא:

  • הגדרת מטרת־על ברורה ועקבית;
  • יצירת מנגנוני משוב שקופים;
  • התאמת תמריצים להתנהגות הרצויה;
  • מתן אוטונומיה לשחקנים בתוך גבולות ברורים.

גישה זו מאפשרת למערכת "התארגנות עצמית" (self-organization) סביב התכלית שהוגדרה.

סכנת הסטת מטרת־העל

אחת הסכנות המרכזיות היא השתלטות של מטרות משנה (sub-goals) על המערכת. כאשר מדדים הופכים למטרות (Goodhart’s Law), המערכת מתחילה "לשחק את המדד" במקום להשיג את התכלית האמיתית.

לדוגמה:

  • מערכת חינוך המתמקדת בציונים במקום בלמידה
  • מערכת ביטחונית המתמקדת בפרוצדורות במקום בביצועים
  • מערכת פוליטית המתמקדת בהישרדות במקום בטובת הציבור

במקרים אלו, מטרת־העל בפועל משתנה, לעתים מבלי שהמנהלים מודעים לכך.

[בתמונה: מטרת על של מערכת מורכבת... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]
[בתמונה: מטרת על של מערכת מורכבת… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]

יישום: עקרונות לניהול מערכות מורכבות

  1. זיהוי מטרת־העל בפועל: לא מה נאמר, אלא מה קורה.
  2. יישור תמריצים: התאמה בין תגמולים לבין התוצאה הרצויה.
  3. עיצוב משובים: יצירת מנגנונים שמחזקים התנהגות רצויה.
  4. פשטות תכליתית: מטרת־על צריכה להיות ברורה, אך לא מפורטת מדי.
  5. גמישות מבנית: לאפשר הסתגלות מקומית תוך שמירה על כיוון כללי.
  6. הקפדה על סדר עדיפת נכון: מטרת העל תקדם תמיד לכל מטרה אחרת.

לסיכום

מטרת־העל של מערכת מורכבת היא "הקוד הגנטי" שלה. היא אינה רק הצהרה אסטרטגית, אלא הכוח המארגן שמכוון את פעולתה בפועל. ניהול אפקטיבי אינו מתמקד בשליטה בפרטים, אלא בעיצוב התכלית, התמריצים והמשובים שמעצבים את ההתנהגות המערכתית.

התובנה המרכזית היא פשוטה אך רדיקלית: אם אתה רוצה לשנות מערכת מורכבת, אל תנסה לשלוט בה; שנה את מה שהיא שואפת אליו.

[בתמונה: מטרת על של מערכת מורכבת... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]
[בתמונה: מטרת על של מערכת מורכבת… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]

[לאוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

מחשבה 1 על “פנחס יחזקאלי: מטרת־על של מערכת מורכבת ומשמעותה הניהולית”

כתיבת תגובה