תקציר: חמש שנים בלבד אחרי מותו של שלמה, הספיקו כדי לחרוץ משפט על מלכותו: הכול נמוג! גם אחדות שבטי ישראל וגם העוצמה המעצמתית שבנה דוד, ושלמה בנו מיצה אותה עד כלות. איך שלמה, החכם באדם, לא קלט להיכן הוא מוביל?

[זהו פרק מספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית'. לתוכן העניינים לחצו כאן]

עודכן ב- 24 בספטמבר 2022

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
* * *
כדי שנוכל ללמוד משהו מן העבר, גם מהתרחשויות העולם העתיק - כמו ימי ממלכת שלמה - עלינו להניח, שמשהו בהגיון ההתרחשות ממשיך להיות רלוונטי ואקטואלי גם לימינו.
מדעיכת ממלכת שלמה עד חלוקת הממלכה מיד לאחר מותו, מודגשת מאליה ההבנה, עד כמה גם מה שנראה בעיננו כיציבות שלטונית איתנה, סופו לחלוף, וכפי שידענו מכבר: הכל ארעי. בכל זאת אנו מבקשים ללמוד משהו, ומה כבר אפשר ללמוד כשיעור מעשי מן האמירה שהכול חולף? לכן כה חשוב לנו לדעת היכן טעה שלמה, ובמה כשל בניהול ממלכתו.
ימי מלכות שלמה ידועים כימי השלווה שלא נודעה כמוה. ראשיתה בגבולות האיתנים שהוריש לו דוד אביו בניצחונותיו (ראה את מפת האימפריה היהודית בימי דוד ושלמה למטה). המשכה בבריתות אזוריות ובשיתופי פעולה, שמימשו כבר באותם ימים את חזונו של שמעון פרס, למזרח תיכון חדש.
![[בתמונה משמאל: ספרו של שמעון פרס, "המזרח התיכון החדש", שראה אור בהוצאת סטימצקי. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2017/05/המזרח-התיכון-החדש.jpg)
ברית הנישואין של שלמה עם בת פרעה, הביאה בכנפיה שלום ויציבות מדרום; וברית המסחר והבניין עם חירם מלך צור, הביאה שלום מצפון. עם מגמת השלום הגלובלי, התפתח כצפוי שגשוג בכל הממדים: כלכלי, תרבותי, מדעי ורוחני-דתי.
בית המקדש בירושלים סימל את נקודת המיצוי של כולם יחד. ירושלים הפכה למרכז בינלאומי. "ויבואו מכל העמים לשמוע את חכמת שלמה, מאת כל מלכי הארץ אשר שמעו את חכמתו." (מלכים א' ה', י"ד). ברכת שלמה לעם בחנוכת בנין בית המקדש, ממצה את תודעת ההישג בשלמותו: "ברוך ה' אשר מתן מנוחה לעמו ישראל ככל אשר דיבר ביד משה עבדו. לא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב אשר דיבר ביד משה עבדו." (שם, ח', נ"ו).
[לספר תהילים עב, על מלכות שלמה, לחצו כאן] [לדעתו של אל"ם עופר בורין על מלכות שלמה, לחצו כאן]
![[במפה: מלכות דוד ושלמה... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com. לעוגן ברשת, לחצו כאן]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2016/02/ישראל-בתקופת-דוד-ושלמה.jpg)
"איש תחת גפנו ותחת תאנתו"
ההבטחה האלוהית מומשה בשלמותה, חרב לא עברה בארצם, ישבו לבטח "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" (שם, ה', ה'), ואולי דווקא מכאן התחיל לצמוח פוטנציאל הכישלון. זה התחיל בעצם התיאור של 'האיש תחת גפנו' ו'האיש תחת תאנתו' כנתונים במצב סטטי, עד כדי מצב 'סוציומטי'. כך מתפתח קיפאון-סטגנציה (Stagnation) [להרחבת המושג: קיפאון - סטגנציה, לחצו כאן]:
- יהודה עמיחי (ראו תמונה למטה) שאל בשירו האם התרחש משהו בין האיש תחת גפנו לבין חברו תחת תאנתו. כיצד קראו איש לרעהו?
- בנבואת זכריה מתוארת מציאות דינאמית ובריאה יותר: "ביום ההוא נאום ה' צבאות, תקראו איש אל רעהו אל תחת גפן ואל תחת תאנה" (זכריה ג', י'), הקריאה ההדדית מחוללת מצב של אינטראקציה בין איש לרעהו, בתנועה במרחב הפתוח בין הגפן לתאנה.
![[בתמונה: יהודה עמיחי. התמונה מובאת בשימוש הוגן]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2022/08/יהודה-עמיחי-255x300.jpg)
הרוגע השאנן, סחף כנראה את כולם, מבית המלוכה ועד אחרון האזרחים, פרט לירבעם. במעטפת הרוגע, השליכו יהבם על כוח צבאי שלא היה מעולם בידי בני ישראל: "ויהי לו אלף וארבע מאות רכב ושנים עשר אלף פרשים וינחם בערי הרכב ועם המלך בירושלים" (שם, י', כ"ו).
שלמה סטה כאן ממצוות התורה למלך: "רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה" (דברים י"ז, ט"ז). בהקשר זה מצרים אינה רק מקום, היא מציינת רעיון ואורח חיים.
אכן, גם מבחינת הניסיון הצבאי ההיסטורי למדנו עד כמה, כוח צבאי רב עוצמה לכשעצמו לא יצליח להיות תחליף לחברה מלוכדת, שיודעת לשם מה היא קיימת כחברה, ועל מה היא מוכנה לחרף נפשה במלחמה. בממד הזה, שלמה פנה עורף לא רק לציווי התורה, אלא גם לאתוס עליו יוסדה מלכות אביו.
![[בתמונה: האלוף במיל' גרשון הכהן: אין תחליף לחברה מלוכדת - כוח צבאי רב עוצמה לכשעצמו, לא יצליח להיות תחליף לחברה מלוכדת, שיודעת לשם מה היא קיימת כחברה, ועל מה היא מוכנה לחרף נפשה במלחמה התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2016/02/גרשון-הכהן-כוח-צבאי-אינו-תחליף-לחברה-מלוכדת...-ייצור-ידע.jpg)
בשובע הענוג שעטף את ירושלים, מי היה יכול לתת דעתו לתפנית חתרנית שהחלה מתפתחת במצרים?
בארמון המלך בירושלים, המשיכה בת פרעה לשכון בשלווה, אבל בבית פרעה, ניתנה חסות להדד האדומי, שנשא חן בעיני פרעה, נשא לאשה את אחות תחפנס אשתו (שם, י"א), ושב לאדום בברכת פרעה להתסיס מחדש את ברית המיעוטים בגבולה המזרחי של מלכות שלמה.
בשנה החמישית למלך רחבעם, עלה שישק מלך מצרים על ירושלים למלחמה. רק חמש שנים לאחר מות שלמה והשלום האזורי נמוג. "ויקח את אוצרות בית ה' ואת אוצרות בית המלך הכל לקח" (מלכים א' י"ד, כ"ה-כ"ו).
![[בתמונה: המלך שושנק הראשון - שישק. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Rama ועוד יוצר אחד. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2016/02/שושנק-הראשון-שישק.jpg)
לפנינו שיעור על סכנת שלוות השלום ועל ארעיותה הנצחית של יציבות שלטונית
תקופת שלטון נבחנת פעמיים:
- פעם אחת, במתרחש מידי יום;
- ופעם שנייה, במגמות המתפתחות בימי השלטון, ומתגלות בתוצאתן לאחר שנים.
חמש שנים בלבד הספיקו כדי לחרוץ משפט על מלכות שלמה. הכול נמוג! גם אחדות שבטי ישראל וגם העוצמה המעצמתית שבנה דוד, ושלמה בנו מיצה אותה עד כלות.
דבר בחיי אדם אינו מתקיים לעד. בכל עוצמת התהודה, עולה מכאן השאלה מהיכן מביאים מנהיגי העולם הנאור את דיבור החזון המבטיח שתי מדינות בארץ ישראל, החיות זו לצד זו בשלום המתקיים לעד ("ever lasting peace").
יומרנות השלום הנצחי של שלמה, מחזירה אותנו בערגה לתבונת דוד המפוקחת וחסרת היומרה, אותה ביטא בשירו: "ברוך ה' צורי המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה… ה' מה אדם ותדעהו בן אנוש ותחשבהו. אדם להבל דמה ימיו כצל עובר… הנותן תשועה למלכים, הפוצה את דוד עבדו מחרב רעה. פצני והצילני מיד בני נכר, אשר פיהם דיבר שווא וימינם ימין שקר." (תהילי., קמ"ד) [לאוסף המאמרים על שלום עולמי וסתם שלום, לחצו כאן].
זוהי כנראה המציאות בהווייתה המעשית.
איך שלמה, החכם באדם, לא קלט להיכן הוא מוביל?
[לדעתו של ספר תהילים, פרק עב על מלכות שלמה, לחצו כאן] [דעתו של אל"ם עופר בורין על מלכות שלמה, לחצו כאן]
![[בכרזה: גרשון הכהן - הכל ארעי, ומי שמתמכר לשלום מתנוון. התמונה באדיבות יד לשריון. הכרזה: ייצור ידע]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2016/02/גרשון-הכהן-הכל-ארעי.png)
[לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שלום עולמי וסתם שלום, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ישראל כמעצמה אזורית, היום ובעבר, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- ספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית'.
- אוסף המאמרים על ישראל כמעצמה אזורית, היום ובעבר.
- אוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה.
- אוסף המאמרים על שלום עולמי וסתם שלום.
- הרחבת המושג: 'דינאמיות'.
- הרחבת המושג: 'עוצמה'.
- אוסף המאמרים על 'עוצמה'.
- אוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה'.
- הרחבת המושג: קיפאון - סטגנציה.
מקורות והעשרה
- עופר בורין (2021), תהילים, פרק עב – תפילתו האחרונה של דוד בן ישי, ייצור ידע, 10/5/21.
- פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על ישראל כמעצמה אזורית, היום ובעבר, ייצור ידע, 27/9/25.
- עופר בורין (2021), מלכים א פרק ה - אִ֣ישׁ תַּ֤חַת גַּפְנוֹ֙ וְתַ֣חַת תְּאֵֽנָת֔וֹ, ייצור ידע, 10/5/21.
- פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
- פנחס יחזקאלי (2019), הכל על הצלחה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 8/12/19.
- פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון – סטגנציה: הארגון נסדק מתחת למעטה הקרח…, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2019), ‘שלום עולמי’: אוטופיה מערבית, שמחירה כבד…, ייצור ידע, 26/12/19.
- פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
- פנחס יחזקאלי (2014), מאבק העוצמה במערכת מורכבת, ייצור ידע, 14/4/14.



Pingback: עופר בורין: מלכים א פרק ה, אִ֣ישׁ תַּ֤חַת גַּפְנוֹ֙ וְתַ֣חַת תְּאֵֽנָת֔וֹ | ייצור ידע
ליאור קונארד:
שלמה המלך לא כשל! בימיו הכל היה טוב ופורח.
כמו בכל שלטון יש חתירה נגדו!
משהגיע השעה יצאו הנאבקים מהחורים!.
תמיד תהיה חתירה נגד ולא משנה איזה שלטון או שבט על פני הגלובוס.
חוששתני שאינני מסכים ליאור. ואיפה היו הנאבקים מהחורים כשדוד מת?
ליאור קונארד:
היו קיימים ללא ספק דוד היה חזק והרבה חששות והיסוסים לא היו לו
מה שקוראים היום עריפת ראשים.
יונתן יחזקאלי:
דוד עוד לא עבר מהעולם כשאדוניה ניסה לגנוב את הכתר. לולא נתן הנביא… לא דוד ולא שלמה השקיעו הרבה תשומת לב למה שיקרה ביום שאחרי (קורא ציני יאמר שזה פשוט לא עניין אותם במיוחד).
ליאור קונארד:
נראה שגם ענית !