פנחס יחזקאלי: בעיית מדדי ה- ESG של הווק

תקציר: אחד הצעדים הראשונים שביצע ממשל טראמפ הוא נקיטת צעדים נגד מדדי ה-ESG, שהצליח הווק להטמיע בעולם העסקי. מה יש בהם במדדים הללו שהרגיז כל כך את הרפובליקנים, ואיך מתמרנות חברות ישראליות בין אמריקה לאירופה, שעדיין ווקיסטית?

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

אחד הצעדים הראשונים שביצע ממשל טראמפ הוא נקיטת צעדים נגד מדדי ה-ESG, שהצליח הווק להטמיע בעולם העסקי. הוא החל זאת בקדנציה הראשונה, וחזר לטפל בהם במשנה תוקף בקדנציה השנייה, כשהוא מכנה אותם: "סוציאליזם מהדלת האחורית" או "דרך לתקוף את העסקים האמריקאיים".

מה יש בהם במדדים הללו שהרגיזו כל כך את הרפובליקנים, ואיך מתמרנות חברות ישראליות בין אמריקה לאירופה, שעדיין ווקיסטית?

ESG מהו? המשגה

אחד הכלים שאימץ הווק להשגת המטרות הללו הוא 'מהפכה שקטה', מתחת לרדאר, שאחד מכליו הוא הטמעת מכסות (Quotas) סמויות: ה-ESG נחשב הוא כלי כזה, וזה הכלי המרכזי שדרכו אג'נדות חברתיות ופוליטיות הופכות לדרישות כלכליות מחייבות.

ESG הוא ראשי תיבות של Environmental, Social, and Governance (סביבה, חברה וממשל תאגידי). מדובר במערכת של מדדים וסטנדרטים המשמשים משקיעים, בנקים וחברות, כדי להעריך את הפעילות של תאגיד בעולם ה"ווק", מעבר לשורה התחתונה של רווח והפסד. למשל: העדפת מועמדים על בסיס שיוך מגזרי או מגדרי, כדי לשפר את מדדי ה-ESG של החברה מול משקיעים זרים.

שלושת עמודי התווך של ה-ESG:

1. E – Environmental (סביבה): בוחן כיצד החברה משפיעה על כדור הארץ.

• פליטות פחמן: מאבק בשינויי אקלים.
• ניהול פסולת: מחזור וצמצום זיהום.
• שימוש במשאבים: יעילות אנרגטית וחיסכון במים.

2. S – Social (חברה): זהו החלק המזוהה ביותר עם ערכי ה"ווק" ופוליטיקת הזהויות. הוא בוחן את מערכות היחסים של החברה עם אנשים.

• גיוון והכלה (D&I): האם יש מספיק ייצוג לנשים, מיעוטים וקהילת הלהט"ב בהנהלה ובעובדים?
• זכויות עובדים: תנאי העסקה, בטיחות ושכר הוגן.
• מעורבות בקהילה: תמיכה במטרות חברתיות ופילנתרופיה.

3. G – Governance (ממשל תאגידי): בוחן את הדרך שבה החברה מנוהלת מבחינה אתית ומבנית.

• מבנה הדירקטוריון: שקיפות, עצמאות הדירקטורים וגיוון מגדרי במוקדי קבלת ההחלטות.
• אתיקה עסקית: מניעת שוחד, שחיתות והלבנת הון.
• שכר בכירים: האם הפערים בין המנכ"ל לעובד הפשוט סבירים?

הצורך הזה הוליד מערך משרות חדש של "ממוני גיוון" בארגונים, ויועצי גוון חיצוניים, שכל מטרתם היא לוודא שהארגון עומד בסטנדרטים של 'פוליטיקת הזהויות'.

במה שונה ה-ESG ממדיניות עסקית רגילה?

המודל הפרוגרסיבי	המודל העסקי
מטרה: שימוש בהון לשינוי חברתי וסביבתי.	מטרה: מקסום רווחים לבעלי המניות.
מדד: דירוג ESG גבוה.	מדד: תשואה כספית נטו.
ניהול: מועצות מגוונות (נשים/מיעוטים).	ניהול: מינוי המוכשרים ביותר (מריטוקרטיה).
שפה: "צדק אקלימי", "הכלה".	שפה: "עצמאות אנרגטית", "חופש כלכלי".

הטבלה ממחישה היטב את הבעיה: חברות נועדו להשיא רווחים לבעלי המניות שלהן, אך מדדי ה-ESG מכפיפים אותן לאג'נדות פוליטיות וחברתיות שעלולות לפגוע ביעילותן הכלכלית. בכך, הן הופכות לישות שאינה נותנת דין וחשבון לציבור הבוחרים (כמו ממשלה) וגם לא לבעלי המניות (כמו עסק), אלא לקומץ מנהלי קרנות שקובעים "ערכים" בצורה ריכוזית.

מדיניות טראמפ נגד ה-ESG מתמקדת בשלושה צירים מרכזיים:

1. החזרת ה"חובת הנאמנות הכלכלית" (Fiduciary Duty)

הכלי המרכזי שבו השתמש הממשל, הוא שינוי התקנות של משרד העבודה האמריקאי (DOL) בנוגע לקרנות פנסיה.

• העיקרון: טראמפ קבע שמנהלי קרנות פנסיה חייבים לקבל החלטות השקעה אך ורק על בסיס שיקולים פיננסיים (רווח והפסד).
• המשמעות: נאסר על מנהלי קרנות להעדיף השקעות "ירוקות" או "חברתיות" אם התשואה שלהן נמוכה יותר, מה שלמעשה מנטרל את היכולת של ה-ESG להכתיב לאן יזרום הכסף.

2. המלחמה ב-DEI (גיוון, שוויון והכלה)

טראמפ רואה בתוכניות הגיוון וההכלה כלי ל"אפליה הפוכה" ופגיעה במריטוקרטיה.

• צוים נשיאותיים: עם כניסתו לכהונה השנייה ב-2025, חתם טראמפ על צווים המבטלים תוכניות DEI במוסדות פדרליים והנחה את רשויות האכיפה לבדוק אם חברות פרטיות המיישמות מכסות גיוון עוברות על חוקי איסור האפליה.
• בצבא: הממשל פעל לניקוי מערכת הביטחון ממה שהוא מכנה "גנרלים ווקיסטים" וביטל הכשרות בנושאי מגדר ותיאורית הגזע הביקורתית (CRT).

3. החלשת הפיקוח הסביבתי והדיווח

הממשל פעל נגד הניסיון להפוך את הדיווח על פליטות פחמן לחובה חוקית.

• ביטול תקנות ה-SEC: רשות ניירות הערך (SEC) תחת טראמפ הפסיקה להגן על תקנות בעידן ביידן שחייבו חברות ציבוריות לדווח על סיכוני אקלים.
• "Drill, Baby, Drill": עידוד אינטנסיבי של תעשיית הדלקים המאובנים (נפט וגז), בניגוד מוחלט למדדי ה-E (סביבה) שמנסים להסיט השקעות לאנרגיות מתחדשות.

ההשפעה על ישראל

המהלכים של טראמפ יצרו "אפקט צינון" גלובלי. חברות ישראליות שחששו בעבר מלחץ של קרנות אמריקאיות "ווקיות" (כמו בלקרוק), רואות כעת גיבוי מצד הממשל האמריקאי להעדיף רווחיות על פני אג'נדה חברתית.

ומה אתם חושבים: האם החברות הישראליות שגילו עד היום תמיכה חד משמעית במחאה – ובאלמנטים הווקיסטיים שהיא מייצגת – ימשיכו לאמץ את ה-ESG כדי לרצות את אירופה, או שהן "יתיישרו" עם הגישה החדשה של ארה"ב?

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'מהפכת הצבע' הישראלית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' – ה'דיפ סטייט', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו'.
• אוסף המאמרים על 'מהפכת הצבע' הישראלית.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• אוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' – ה'דיפ סטייט'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: לשימוש לרעה במערכת האכיפה יש שם: 'לוחמה משפטית' (Lawfare).
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
• אוסף המאמרים על מניפולציה סמנטית, היפוך משמעותן של מילים ככלי לצריבת תודעה.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: כך תופסים שלטון בדמוקרטיה, 13 העקרונות של סול אלינסקי.
• הרחבת המושג, 'פרדוקס'.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2026), אוסף המאמרים על 'מהפכת הצבע' הישראלית, ייצור ידע, 7/3/26.
• פנחס יחזקאלי (2019), 'דיפ סטייט'. מדינת עומק באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 22/4/19.
• פנחס יחזקאלי (2023), 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1, ייצור ידע, 1/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2026), לשימוש לרעה במערכת האכיפה יש שם: 'לוחמה משפטית' (Lawfare), ייצור ידע, 16/1/26.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2023), כך תופסים שלטון בדמוקרטיה, 13 העקרונות של סול אלינסקי, ייצור ידע, 9/3/23.
• יחזקאלי פנחס (2014), פרדוקס, הסתירה שבפנים, ייצור ידע, 23/7/14.
• Saul Alinsky, Rules for Radicals, Random House, 1971.
• Jonathan Haidt & Greg Lukianoff, The Coddling of the American Mind, Penguin Press, 2018.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.