תקציר: ללא חובת זיהוי ופיקוח, היכולת של המדינה להגן על תהליכי קבלת ההחלטות שלה מפני מניפולציות חיצוניות אינה קיימת. לכן, אימוץ גרסה ישראלית לחוק הסוכן הזר היא צעד הכרחי להגנת הריבונות.
![[בתמונה: בעל המאה הוא בעל הדעה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2026/02/בעל-המאה-הוא-בעל-הדעה.png)
[בתמונה: בעל המאה הוא בעל הדעה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.
* * *
ב- 19 בפברואר 2026 התייצב עו"ד יורם שפטל למשימה אבודה מראש: לייצג את שר המשפטים, יריב לוין, בעתירה נגדו בבג"ץ, שהגיש מכון "זולת" בראשות זהבה גלאון. המשימה אולי אבודה לעת עתה, אבל הדברים שאמר חשובים מאוד ליום שאחרי מרד אליטת ההון הישראלית בעמה.
אמר שפטל: "ביידיש אומרים שבעל המאה הוא בעל הדעה. מי שיש את המאה בעתירה הזאת זה האיחוד האירופי שמממן את העותרת בשלוש שנים האחרונות בלבד, ב- 869 אלף ₪.
ואכן, אין ריבונות ללא שקיפות
ארצות הברית, למשל, השכילה להסדיר את הנושא כבר ב-1938 - ערב מלחמת העולם השנייה - באמצעות חוק רישום הסוכנים הזרים (Foreign Agents Registration Act of 1938 - FARA), המחייב כל אדם או ישות המייצגים אינטרס של "שולח זר" – בין אם מדובר בממשלה, במפלגה פוליטית או בגורם חוץ אחר – להירשם במשרד המשפטים, ולחשוף במלואם את הקשרים, הפעילויות והמימון.
המטרה אינה למנוע השפעה, אלא להבטיח שהציבור ומקבלי ההחלטות ידעו, מי עומד מאחורי המסר.

בישראל, המציאות שונה בתכלית
למרות ניסיונות חקיקה לאורך השנים, המדינה חסרה מנגנון אפקטיבי, המפקח על 'סוכני השפעה' שפועלים במוקדי קבלת ההחלטות, בכנסת ובתקשורת, מבלי שהציבור יהיה מודע לעומק האינטרס הזר המניע אותם. הצורך בחוק "סוכן זר" בישראל נובע מהעובדה שהשפעה זרה כיום היא תופעה רשתית ומתוחכמת, שאינה מוגבלת רק לדיפלומטיה רשמית.
הנה מספר דוגמאות בולטות הממחישות מדוע חובת הדיווח והשקיפות קריטית כל כך:
1. השפעה על חקיקה ומדיניות בכנסת: כיום, לוביסטים של ממשלות זרות או גופים בינלאומיים יכולים להיפגש עם חברי כנסת ולנסות להשפיע על ניסוח חוקים (לדוגמה: חוקי הגירה, מדיניות סחר או זכויות אדם) מבלי שהציבור יידע שהם מקבלים שכר ממדינה זרה. חוק FARA היה מחייב אותם לענוד "תג" המזהה אותם כנציגי אינטרס זר.
2. קמפיינים בתקשורת וברשתות החברתיות: מדינות זרות יכולות לממן כלי תקשורת, אתרי חדשות או קמפיינים של "משפיענים" ברשתות החברתיות כדי להטות את דעת הקהל הישראלית בנושאים רגישים (כמו הסכמי שלום, סוגיות דת ומדינה או תקציב הביטחון). ללא חוק, הציבור צורך את המידע הזה כ"תוכן מקומי" אותנטי, בעוד שבפועל מדובר בתעמולה ממומנת.
3. חדירה לאקדמיה ולמכוני מחקר: מדינות זרות עשויות להעניק תרומות עתק למכוני מחקר או לקתדראות באוניברסיטאות. בתמורה, אותם מוסדות עשויים לייצר ניירות עמדה או מחקרים שתומכים באג'נדה של המדינה התורמת. חוק סוכן זר מחייב חשיפה של התרומות הללו, כך שכל מי שקורא את המחקר יוכל להעריך את מידת האובייקטיביות שלו.
4. פעילות בתוך משרדי הממשלה: יועצים חיצוניים המועסקים במשרדי ממשלה עשויים להחזיק בקשרים עסקיים או פוליטיים עם ישויות זרות. ללא פיקוח, קיים חשש לניגוד עניינים שבו החלטות מדיניות מתקבלות מתוך ראייה של אינטרס זר ולא אינטרס ישראלי טהור.
ושוב: החוק אינו מיועד למנוע את הפעילות, אלא להבטיח שכל שחקן במגרש הציבורי פועל ב"קלפים פתוחים".
![[בתמונה: החוק אינו מיועד למנוע את הפעילות, אלא להבטיח שכל שחקן במגרש הציבורי פועל ב"קלפים פתוחים"... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2026/02/שקיפות-89.png)
'הבחישה העמוקה' של ממשלות זרות בישראל
בישראל, לאורך שנים, ממשלות זרות (בעיקר מהאיחוד האירופי) מימנו באופן מסיבי ארגונים משפטיים שפעלו לעצור את מדיניות הגירוש והאכיפה של הממשלה. הנזק, לטענת המבקרים, היה שיתוק היכולת של המדינה לעצב את מדיניות ההגירה שלה, כאשר הציבור לא תמיד הבין שמאחורי העתירות לבג"ץ עומד מימון של ממשלות זרות בעלות אינטרס פוליטי.
3. קמפיין הדה-לגיטימציה(BDS) מבפנים: מחקרי עבר הראו כיצד כספים שעברו למכוני מחקר וארגונים אזרחיים בישראל שימשו לכתיבת דוחות שהוצגו לאחר מכן במוסדות בינלאומיים (כמו האו"ם) כ"עדות פנימית" לישראל. הנזק כאן הוא כפול: פגיעה בתדמית המדינה בעולם והחלשת כושר ההרתעה והלגיטימציה הצבאית, תוך שימוש במעטפת של "ארגון חברה אזרחית" מקומי.
4. השפעה על מחירי האנרגיה והגז: במהלך "מאבק הגז" בישראל, עלו חשדות למעורבות של גורמים זרים שביקשו למנוע מישראל להפוך לעצמאית אנרגטית כדי לשמור על תלותה בספקים חיצוניים. ללא חוק סוכן זר, קשה היה לחשוף האם חלק מהמחאות או ניירות העמדה המקצועיים מומנו על ידי מתחרים עסקיים או מדינות יריבות.
סוגי הנזקים המצטברים:
- שחיקת הריבונות: החלטות מתקבלות בלחץ זר מוסווה.
- פגיעה באמון הציבור: האזרח לא יודע אם המידע שהוא צורך הוא דעה כנה או תעמולה ממומנת.
- עיוורון מודיעיני: גופי הביטחון מתקשים לעקוב אחר זרימת כספים שנועדה לערער את היציבות החברתית.
במציאות הביטחונית והפוליטית שלנו, זהו סיכון לאומי. ללא חובת זיהוי ופיקוח, היכולת של המדינה להגן על תהליכי קבלת ההחלטות שלה מפני מניפולציות חיצוניות אינה קיימת. לכן, אימוץ גרסה ישראלית לחוק הסוכן הזר היא צעד הכרחי להגנת הריבונות.
[לאוסף המאמרים על חתרנות ומשמעויותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'חתרנות – לגרור מדינה יריבה לכאוס'.
- מאמרו של אשר בן ארצי: דו"ח החקירה הפורנזית המקורי של סרטון שדה תימן.
- אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
- אוסף המאמרים: המחאה, 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
- אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
- אוסף המאמרים על 'ריבונות'.
- אוסף המאמרים על על אמון ולגיטימציה.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2014), חתרנות – לגרור מדינה יריבה לכאוס…, ייצור ידע, 26/7/14.
- פנחס יחזקאלי (2024), הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/11/24.
- פנחס יחזקאלי (2023), המחאה, בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
- פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
- פנחס יחזקאלי (2025), על אמון ולגיטימציה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/1/25.
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
- אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה;
- הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת';
- הרחבת המושג 'אפקטיביות'.
- פנחס יחזקאלי (2020), ריבונות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 9/7/20.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
- פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
- פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.



Pingback: פנחס יחזקאלי: הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: ריבונות באתר ייצור ידע | ייצור ידע