תקציר: תיק שדה תימן - העוסק בחקירת חיילי כוח 100 בחשד לפגיעה מינית במחבל נוח'בה - יהפוך, ללא ספק, למקרה לימודי במחלקות לאכיפת חוק באוניברסיטאות. זהו מקרה קלאסי של 'תפירת תיק' להשגת מטרות זרות על גב הנאשמים, כשמאפייני החקירה תואמים במידה ניכרת את הספרות העוסקת בסטיות מערכתיות מחקירה הוגנת.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מערכות אכיפת חוק, ובפרט מערכות צבאיות, מחויבות לסטנדרטים גבוהים במיוחד של הוגנות, נייטרליות והיצמדות לאמת, שכן תפקודן מתרחש בהקשרים רגישים של ביטחון לאומי ולחימה (Gross, 2015). חריגה שיטתית מעקרונות אלה אינה רק כשל מקצועי, אלא פגיעה בלגיטימציה המוסדית של המערכת עצמה (Tyler, 2006).

הפשיטה המתוקשרת על שדה תימן התרחשה ב- 29 ביולי 2024, בשיאם של מאמצי ממשל ביידן ושלוחיו, במחאה ובתקשורת הליבה, לעצור את המלחמה. וככל הנראה מילאה תפקיד חשוב המאמץ הזה.

תיק שדה תימן - העוסק בחקירת חיילי כוח 100 בחשד לפגיעה מינית במחבל נוח'בה - יהפוך, ללא ספק, למקרה בוחן ללימוד במחלקות לאכיפת חוק באוניברסיטאות. זהו מקרה קלאסי של 'תפירת תיק' להשגת מטרות זרות על גב הנאשמים, כשמאפייני החקירה תואמים במידה ניכרת את הספרות העוסקת בסטיות מערכתיות מחקירה הוגנת.

המסגרת התאורטית: 'תפירת תיק' וסטיות חקירתיות

'תפירת תיק' מוגדרת בספרות הקרימינולוגית כמצב שבו גורמי חקירה עושים שימוש בראיות כוזבות, בעדויות בעייתיות או בהטיה מכוונת של הליך החקירה, במטרה להגיע לתוצאה ידועה מראש (Leo, 2008; Garrett, 2011).

המחקר מזהה מספר אינדיקציות מרכזיות:

• קביעת אשמה מוקדמת (confirmation bias)
• העדפת עדות יחידה בעייתית על פני ראיות סותרות
• לחץ ישיר או עקיף על עדים או מתלוננים
• מעצרי ראווה ויצירת נרטיב ציבורי מוקדם
• סיכול אפשרות לחקירה נגדית של עדים מרכזיים (Garrett, 2011; Findley & Scott, 2006).

הימצאותן של רוב האינדיקציות בתיק שדה תימן הינה עדות לכך שמדובר ב'תפירת תיק'.

תלונת הקורבן כיסוד חקירתי

במקרה הנדון לא הוגשה תלונה בזמן אמת, ובעת הפריצה לשדה תימן לא הייתה עדות תלונה בידי החוקרים. מדובר בסטייה מהפרקטיקה המקובלת, המעוררת שאלות בדבר מקור ההנעה לפתיחת החקירה (Leo, 2008). ה'מתלונן' הכחיש מספר פעמים את העובדה שנעשה בו מעשה סדום. הוא מסר עדות כזו רק אחרי שיחה עם שני סוכני שב"כ שהגיעו לבית החולים לשכנע אותו לשנות את דעתו לגבי הפציעה, בעזרת הטבות.

בעבירות מין, ובמיוחד בהקשר של חקירה פלילית, תלונת הקורבן היא אבן יסוד ראייתית (Temkin & Krahé, 2008). בהיעדרה, נדרשת תשתית ראייתית עצמאית משמעותית במיוחד. בנוסף, מעורבות שב"כ בניסיון ליצור מתלונן, מעידה על קונספירציה רחבה בהרבה מתיק חקירה פשוט על התעללות מינית.

מעצרי ראווה ושיח תודעתי

הספרות מצביעה על כך שמעצר מתוקשר מוקדם - קל וחומר כאשר אין בידי החוקרים עלול לשמש כלי ליצירת נרטיב ציבורי המחליף את בירור האמת (Surette, 2015). כאשר מעצרים מתבצעים בטרם התגבשות תשתית ראייתית מוצקה, הם חורגים מתפקידם החקירתי והופכים לאמצעי תודעתי.

מדוע בוצע המעצר בטרם קבלת תלונה? מן הסתם כיוון שמטרת הפשיטה המתוקשרת הייתה ליצור מהומה בינלאומית. לאחר השגת המטרה, גורל התיק היה חשוב הרבה פחות.

עדויות רפואיות, משקלן והניסיון ליצירת ראיה בדיעבד

במקרה הנדון לא הוגשה תלונה בזמן אמת, ולא בוצעה בדיקה רפואית מיידית. רופא בכיר, פעיל שמאל קיצוני – שנלחם כנגד הפעלת שדה תימן, והפעיל קמפיין אגרסיבי בינלאומי על הוצאת צווי מעצר לקברניטי המדינה – הוצב ע"י שלטונות צה"ל דווקא בשדה תימן (הכיצד??? האם הוא היה חלק מן הקונספירציה?). הוא טען בראיון עיתונאי שהוא שאבחן את מעשה האינוס, למרות היותו רופא מרדים ולא פתולוג (ראו התמונה למטה).

שני רופאים מקצועיים שבדקו בבית החולים את ה'מתלונן' הפריכו את הטענה למעשה אינוס: הסתבר כי הפציעה הייתה פנימית ונוצרה כתוצאה מחפץ חד שה'מתלונן' החדיר כפי הנראה לגופו, ושניסה להוציאו אחרי האירוע עם חיילי כוח 100. מדוע הועדפה חוות דעת הרופא המרדים דווקא? בהיעדר שקיפות מלאה בנימוקי ההעדפה הראייתית, מתקיימת אינדיקציה להטיה חקירתית.

העדפת עדות רפואית יחידה, שאינה בתחום התמחות פורנזית, על פני עדויות רפואיות סותרות, מחייבת הנמקה מקצועית חריגה (Saks & Koehler, 2005). כאשר לעד קיימת זיקה אידאולוגית או מעורבות קודמת בנושא החקירה, מתחדד הצורך בבחינה קפדנית של ניגוד עניינים והשפעתו על מהימנות העדות (Giannelli, 2010).

על פי הקשורת, חוקרי מצ"ח פנו כחודש לאחר האירוע לראש המכון לרפואה משפטית, ד"ר חן קוגל, בבקשה לחוות דעת המאשרת אונס. הבקשה סורבה. מבחינה מקצועית, פנייה כזו לאחר חלוף זמן משמעותי, שבו לא ניתן עוד להפיק ממצאים פורנזיים, עשויה להתפרש כניסיון להשלים חוסר ראייתי בדיעבד (Garrett, 2011).

שחרור העד המרכזי והשלכותיו

שחרורו של עד מרכזי בטרם מיצוי חקירתו או חקירה נגדית פוגע ביכולת להגיע לחקר האמת ומהווה, בספרות המשפטית, כשל חמור בהליך הוגן (Ashworth, 2010). כאשר העד הוא גם המתלונן לכאורה, מדובר בפגיעה מהותית בשלמות ההליך.

אין ספק שהפצ"רית עודכנה, ואישורה מעיד כאלף עדים על קיום קונספירציה. הטענה שהיועמ"שית לא עודכנה נראית מצוצה מן האצבע, ומטרתה להרחיק את החשד מפרקליטות המדינה.

זוהי הוכחה נוספת לכך שהמטרה לא הייתה ההליך עצמו אלא המהומה הבינלאומית, וששחרור ה'מתלונן' נועד למנוע את החירתו ואת גילוי האמת.

המסקנה הבלתי נמנעת

ניתוח תאורטי של מאפייני החקירה בפרשת שדה תימן מצביע על התאמה גבוהה לדפוסים המוכרים בספרות כ"תפירת תיק". אם מערכת אכיפת חוק חורגת מעקרונות היסוד של חקירה הוגנת, נפגע לא רק הפרט הנחקר אלא גם האמון הציבורי והיכולת המבצעית של הצבא בטווח הארוך (Tyler, 2006; Gross, 2015).

המטרה ברורה היום: יצירת עילה ללחץ אמריקני להפסקת המלחמה

היום ברור כבר לכל כי לא מדובר בחקירה שהתבצעה במישור הפלילי־פנימי, ושיש לה הקשר מדיני רחב יותר, של מתן עילה לממשל ביידן לעצור את הסיוע הצבאי, כאמצעי לחץ לעצירת המלחמה.

הספרות העוסקת ב'לוחמה משפטית' (Lawfare), מדגישה כי ייחוס פשעי מלחמה או עבירות חמורות לכוחות לוחמים משמש לעיתים כעילה ליצירת לחץ דיפלומטי חיצוני, בעיקר מצד מדינות בעלות השפעה, במטרה לשנות מדיניות צבאית או להביא להפסקת לחימה (Dunlap, 2009; Kittrie, 2016). בהקשר זה, חקירה פלילית פנימית, הנתפסת כלגיטימית לכאורה, עשויה לשמש ראיה לכך ש"המערכת מודה בכשל מוסרי או משפטי", ובכך לאפשר לגורמים בינלאומיים – ובראשם ארצות הברית, להפעיל לחץ מדיני בטענה של חשש להפרות חמורות של הדין הבין־לאומי ההומניטרי.

ב- 21 לאוקטובר 2024, דיווח ברק רביד בוואלה, כי משרד החוץ של ארה"ב חוקר את יחידת "כוח 100" בשדה תימן, ואם ימצא שהיחידה אכן ביצעה הפרת זכויות אדם, יפעל הממשל ע"פ "חקיקת לייהי" - "Leahy Law", ויטיל אמברגו על ישראל. ע"פ חוק פדרלי זה, די בקיומו של "מידע אמין" (Credible Information) – לגבי אחת מארבע העבירות: עינויים, הרג, אונס או תקיפה מינית – כדי שהממשל האמריקאי יגיב במהירות למידע תקשורתי או תיעודי, גם אם הוא אינו מוכח משפטית, ויטיל אמברגו על ישראל.

לכן, הכניסה האגרסיבית והמתועדת של מצ"ח לשדה תימן. לכן זויף הסרטון והודלף. לכן 'שתל' חיל הרפואה פעיל שמאל קיצוני כרופא ב'שדה תימן', שחתם על התעודה הרפואית. לכן, משפיעים שני חוקרי השב"כ על המחבל להתלונן תמורת הטבות, וזו גם הסיבה שהוא שוחרר בבהילות לעזה כשנודע לפרקליטות כי שדוברת הפרקליטות הצבאית כשלה בבדיקת הפוליגרף.

לכן, 'תפירת התיק' אינה רק סטייה חקירתית, אלא אמצעי תודעתי־משפטי המגשר בין זירה פנימית לזירה חיצונית, ומספק תשתית נרטיבית להפעלת מנופי לחץ להפסקת המלחמה, גם ללא קביעה משפטית חלוטה (Mégret, 2017).

[לאוסף המאמרים על 'תפירת תיקים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'תפירת תיקים'.
• אוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט'.
• אוסף המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים.
• הרחבת המושג: 'תרבות של שקר'.
• אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2026), אוסף המאמרים על 'תפירת תיקים', ייצור ידע, 12/1/26.
• פנחס יחזקאלי (2019), 'דיפ סטייט'. מדינת עומק באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 22/4/19.
• פנחס יחזקאלי (2018), תרבות, סטייה, אלימות ושחיתות שוטרים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 14/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), תרבות של שקר, ייצור ידע, 24/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, ייצור ידע, 9/2/25.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.

• Ashworth, A. (2010). The criminal process: An evaluative study (4th ed.). Oxford University Press.
• Findley, K. A., & Scott, M. S. (2006). The multiple dimensions of tunnel vision in criminal cases. Wisconsin Law Review, 2006(2), 291–397.
• Garrett, B. L. (2011). Convicting the innocent: Where criminal prosecutions go wrong. Harvard University Press.
• Giannelli, P. C. (2010). Wrongful convictions and forensic science: The need to regulate crime labs. North Carolina Law Review, 86, 163–235.
• Gross, O. (2015). The struggle of democracy against terrorism. University of Virginia Press.
• Leo, R. A. (2008). Police interrogation and American justice. Harvard University Press.
• Saks, M. J., & Koehler, J. J. (2005). The coming paradigm shift in forensic identification science. Science, 309(5736), 892–895.
• Surette, R. (2015). Media, crime, and criminal justice (5th ed.). Cengage Learning.
• Temkin, J., & Krahé, B. (2008). Sexual assault and the justice gap. Hart Publishing.
• Tyler, T. R. (2006). Why people obey the law. Princeton University Press.