תקציר: הדַּעְוָה (دعوة) היא מנגנון של עוצמה רכה אידיאולוגית־דתית, הפועל לשינוי זהות, נאמנות ותודעה, ומשמש שלב מוקדם או משלים במאבק ההגמוני של האיסלאם הפוליטי. פירושה המילולי של המילה הוא "קריאה" או "הזמנה"לקבלת האיסלאם, או הזמנה לחיים על פי צווי האל. בשונה ממיסיונריות נוצרית, הדע'ווה אינה ממוסדת כארגון מרכזי אחד, אלא כמצווה אישית וקולקטיבית לכלל המאמינים.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר ראשון מתוך שלושה על מערך ה'דעווה' באמונה המוסלמית. למאמרים האחרים:

• פנחס יחזקאלי: הג'יהאד השקט, התאסלמות בישראל כהשלכה של ואקום זהותי בעידן הווק.
• צליל עזרא: הזרוע האזרחית של חמאס ומערך הדעווה.

*  *  *

דמיינו לרגע שוק סואן במזרח התיכון של המאה ה-19. רעש, צפיפות, ריחות של תבלינים וצעקות של סוחרים שמנסים למכור את מרכולתם. בתוך ההמון הזה, עומד סוחר בדים מוסלמי.

יום אחד מגיע לדוכן שלו סוחר זר, אירופאי, שמחפש לקנות כמות גדולה של משי משובח. הזר בוחר גליל בד יפהפה, משלם מחיר מלא, והעסקה נסגרת. הסוחר אורז את הסחורה, והזר פונה ללכת, מרוצה מכך שמצא מציאה.

אבל רגע לפני שהזר נעלם בהמון, הסוחר רץ אחריו, מתנשף, ואוחז בשרוולו. 'עצור,' הוא אומר לו. 'אני לא יכול לתת לך ללכת'. הזר נרתע, בטוח שהסוחר רוצה עוד כסף או שהתחרט על המחיר. הוא מניח יד על ארנקו בחשדנות.

אבל אז, הסוחר פותח את גליל הבד שהזר קנה, מצביע על קצה הגליל ומראה לו פגם קטן באריגה – חוט אחד פרוף שבקושי נראה לעין. 'לא ראית את זה כשקנית,' אומר הסוחר, 'והמחיר ששילמת הוא עבור סוג א'. זהו סוג ב'. אני חייב להחזיר לך את ההפרש'. והוא מניח בידו של הזר המופתע חופן מטבעות.

הזר ההמום שואל אותו: 'למה עשית את זה? יכולתי לנסוע מכאן ולא היית רואה אותי לעולם. הרווח היה נשאר אצלך'. הסוחר מחייך ועונה לו בשקט: 'אנחנו לא נפגש שוב, זה נכון. אבל האמונה שלי מלמדת אותי שכל מעשה שלי הוא הזמנה. אם הייתי מרמה אותך, הייתי מרחיק אותך מהאמת. בכך שנהגתי ביושר, אני מזמין אותך להכיר את האל שציווה עלי להיות ישר'."

דע'ווה מהי? המשגה

כשאנחנו שומעים את המילה 'מיסיונריות', אנחנו חושבים בדרך כלל על מטיפים שעומדים בפינות רחוב, על חלוקת עלונים או על מוסדות מאורגנים שמטרתם המרת דת המונית. אבל באיסלאם, המושג 'דע'ווה' (הזמנה) הוא שונה מהותית. הסוחר בסיפור לא הטיף, הוא לא חילק ספרים ולא ניהל ויכוח תאולוגי. אבל הוא עשה 'דע'ווה'. הוא ביצע הזמנה והכשרת לבבות. המאמר מנסה לחדור לעומק המושג הזה, על ההבדלים שבינו לבין התפיסה המערבית של מיסיונריות.

הדַּעְוָה היא מנגנון של עוצמה רכה אידיאולוגית־דתית, הפועל לשינוי זהות, נאמנות ותודעה, ומשמש שלב מוקדם או משלים במאבק ההגמוני של האסלאם הפוליטי.

מושג הדע'ווה (دعوة) הוא אחד המונחים המרכזיים בהבנת האיסלאם כדת הדע'ווה איננה רק “הטפה דתית” במובן המערבי המצומצם; היא מערכת רעיונית, דתית, פוליטית וחברתית. הדע'ווה היא חובה שמוטלת על כל מאמין ומאמינה, ולא רק על אנשי דת, והיא נתפסת כ'הזמנה לדרך חיים' ולא רק כהמרת דת. באמצעותה האיסלאם רואה עצמו כמי שמחויב להפיץ את המסר האלוהי לעולם. במאות האחרונות קיבלה הדע'ווה גם מופעים מודרניים, החל מארגוני צדקה ועד תנועות איסלאמיסטיות מהפכניות.

הבנת ה'דע'ווה' חיונית כדי להבין את ההיגיון של תנועות איסלאמיות מודרניות, את מבנה הזהות המוסלמית הקולקטיבית ואת האופן שבו קבוצות שונות – מתונות ורדיקליות כאחת – תופסות את מקומן בעולם.

מקור המושג ומובנו הדתי

פירושה המילולי של המילה דע'ווה הוא "קריאה" או "הזמנה". באיסלאם, הכוונה היא הזמנה לקבלת האיסלאם או הזמנה לחיים על פי צווי האל. הקוראן מזכיר את החובה "לצוות על המוכר ולהזהיר מן הרע" (al-amr bi-l-ma‘rūf wa-n-nahy ‘an al-munkar), עיקרון שעומד בבסיס תפיסת הדע'ווה (Esposito, 2011).

במסורת הקלאסית, הדע'ווה יכולה להיות:

• פעולת הסברה דתית.
• שיחה מוסרית עם אדם יחיד.
• פעילות קהילתית לחיזוק הזהות המוסלמית.
• חינוך דתי.
• וגם – במקרים מסוימים – מרכיב אידאולוגי המלווה ג'יהאד.

בשונה ממיסיונריות נוצרית, הדע'ווה אינה ממוסדת כארגון מרכזי אחד אלא כמצווה אישית וקולקטיבית לכלל המאמינים (Roy, 2004).

למטה: דוגמה לדע'ווה מדף הטוויטר של RadioGenoa: אסלאמיסט מוכר עוצר ילד נוצרי הולנדי בן 10 ברחוב, נותן לו ספר קוראן ביד, וממיר אותו לאיסלאם בקריאה: "אין אלוהים מלבד אללה, ומוחמד הוא עבד האלוהים!":

אנו מזהים שלושה דגמי דע'ווה בהיסטוריה האיסלאמית

האחד: דע'ווה מדינתית: בימי האימפריות האסלאמיות (האומיית והעבאסית), הדע'ווה הייתה קשורה לרוב ללגיטימציה של השלטון. שליטים ראו עצמם כמי שמקדמים סדר מוסרי-אלוהי, ולעיתים השתמשו בדע'ווה כדי לבסס את השלטון הפוליטי (Hawting, 2000).

השני: דע'ווה כבסיס לתנועות מהפכניות: בימי הפאתמים (שיעה אסמאעילית), הדע'ווה קיבלה משמעות חתרנית: הפצת מסר דתי־פוליטי שנועד להרחיב את בסיס התמיכה במשיחיות השיעית. הדע'ווה הייתה מנגנון ארגוני-מהפכני מאורגן ומסודר (Walker, 1999).

השלישי: דע'ווה עממית: במסגרות עממיות יותר – תנועה סופית, חינוך דתי ומדרשות – הדע'ווה הייתה לעיתים פשוט תהליך של הטמעת נורמות דתיות בקהילה.

העת המודרנית הביאה לשינוי מהותי: הדע'ווה הפכה מאקט קהילתי מסורתי לאידאולוגיה פוליטית

האחים המוסלמים – דע'ווה כפרויקט לאומי: אצל האחים המוסלמים, המושג זכה לטרנספורמציה. חסן אל־בנא ראה בדע'ווה את כלל הפעולות שמטרתן לבנות מחדש חברה אסלאמית מלאה – החל ממשפחה, דרך צדקה וחינוך, ועד השתלטות הדרגתית על המדינה (Mitchell, 1993). הדע'ווה כאן אינה “הטפה” אלא מהלך חברתי רחב המוביל בסופו של דבר להתחדשות האיסלאם.

דע'ווה סלפית – חזרה למקורות: הסלפיה משלבת דע'ווה עם אידאולוגיה של טוהר דתי ושיבה למקור. רשתות דע'ווה סלפיות ממומנות לעתים בידי מדינות (למשל ערב הסעודית), ומשמשות להפצת איסלאם שמרני וחוקתי ברחבי העולם.

דע'ווה ג'יהאדית – מהטפה ללחימה: בקבוצות כמו אל־קאעדה ודאעש, הדע'ווה הפכה לכלי גיוס: הפצת מסר דתי-פוליטי שמטרתו להביא מצטרפים למאבק. אצל דאעש, לדוגמה, הסרטונים והפרסומים נחשבו חלק מאסטרטגיית דע'ווה שמשלבת:

• אפיון אויב
• יצירת זהות חדשה
• הצגת המדינה האיסלאמית כאופציה אלטרנטיבית (Winter, 2015).

דע'ווה כיום משתמשת בכלים מודרניים, שהרחיבו את תפוצתה:

מדיה דיגיטלית: רשתות חברתיות משמשות לארגונים איסלאמיים – ממתונים ועד רדיקליים – להפצת מסרים, יצירת רגש קהילתי ובניית זהות מוסלמית גלובלית (Klausen, 2015).

מוסדות צדקה ורווחה: ארגוני דע'ווה מפעילים בתי ספר, מרפאות, שירותי רווחה וארגוני צדקה – מה שמעניק להם לגיטימציה חברתית ומסייע בהטמעת מסרים דתיים עקיפים.

פעילות קהילתית ודיפלומטית: מדינות כמו טורקיה, קטר וסעודיה מממנות מוסדות דע'ווה כחלק מ"הדיפלומטיה הדתית" שלהן.

ההשלכות החברתיות והפוליטיות של הדע'ווה

חיזוק הזהות המוסלמית: דע'ווה יצרה צורות משנה של זהות מוסלמית, כולל תנועות של "חזרה בתשובה" בעולם הערבי, תופעה שהשפיעה על מעמד האישה, חינוך, לבוש והתנהגות ציבורית.

פוליטיזציה של הדת: במאה ה־20 ותחילת ה־21, דע'ווה הפכה לעיתים לכלי פוליטי המאפשר לארגונים לבנות בסיס תמיכה ולהשפיע על מדיניות. הדע'ווה היא אפוא חלק מהחיבור בין דת לפוליטיקה באסלאם המודרני.

חיזוק תנועות איסלאמיסטיות: ארגונים כמו החמאס, החזית האיסלאמית הירדנית או המפלגות האסלאמיות בטוניסיה משתמשים בדע'ווה כדי:

• לגייס תמיכה
• להטמיע אידאולוגיה
• ליצור רשתות חברתיות נרחבות המקדמות סדר יום דתי-פוליטי

השלכות ביטחוניות: כאשר דע'ווה משולבת בנרטיבים של ג'יהאד, היא עלולה להפוך לכלי גיוס למחבלים וללוחמים. מודלים של "הטפה שמשולבת בגיוס" נראים היטב בארגונים כמו אל־קאעדה ודאעש.

דע'ווה במערב: במערב דע'ווה גורמת למתח רעיוני: מחד, זכות דתית להפיץ אמונה; מאידך, חשש מהשפעה פוליטית ומהקמת מוסדות המסונפים לתנועות איסלאמיסטיות.

סיכום

דע'ווה היא הרבה יותר מהטפה דתית. היא מערכת חברתית־אידאולוגית רחבה המעצבת את חיי המוסלמים, את זהותם ואת האופן שבו קבוצות דתיות ופוליטיות פועלות בזירה הציבורית. הבנת הדע'ווה – על צורותיה השונות, מן החינוכית עד הג'יהאדית – מאפשרת הבנה מדויקת של האיסלאם המודרני ושל תנועות איסלאמיות שונות.

[לאוסף המאמרים על תופעת ההתאסלמות במערב ובישראל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה, והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הברית הבלתי קדושה, שבין ה- WOKE המערבי לאיסלאם הקיצוני, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הכלה', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על תופעת ההתאסלמות במערב.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• אוסף המאמרים על התודעה, והניסיונות להשפיע עליה.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
• הרחבה בסוגיה זו ראו במאמר: 'זה לא סכסוך נדל"ן על טריטוריה. זו מלחמת דת טמבל!'.
• אוסף המאמרים על הברית הבלתי קדושה, שבין ה- WOKE המערבי לאיסלאם הקיצוני.
• אוסף המאמרים על השתלטות האיסלאם על אירופה.
• אוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית.
• אוסף המאמרים על 'הכלה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025), תופעת ההתאסלמות במערב באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 20/8/25.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2023), זה לא סכסוך נדל"ן על טריטוריה. זו מלחמת דת טמבל! ייצור ידע, 29/12/23.
• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על הברית הבלתי קדושה, שבין ה- WOKE המערבי לאיסלאם הקיצוני, ייצור ידע, 30/7/25.
• פנחס יחזקאלי (2022), השתלטות האיסלאם על אירופה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 6/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2020), רב תרבותיות ותקינות פוליטית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 16/1/20.
• פנחס יחזקאלי (2019), אסטרטגיית ההכלה – השלמה והתמודדות תגובתית…, ייצור ידע, 31/12/19.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על הצד האפל של האסלאם.
• אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה.
• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים על אסטרטגיית התשה ומלחמות התשה.
• אוסף המאמרים על 'הכרעה'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: התפילה, כאמצעי לשיבוש סדר החיים במערב.
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת';
• הרחבת המושג 'ניצחון'.
• מאמרו של האלוף במיל' גרשון הכהן: רעיון ההתנגדות (המוּקאוומה) כביטוי אמונה.
• הרחבת המושג: 'עוצמה רכה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), הצד האפל של האיסלאם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/12/23.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2019), אסטרטגיית התשה ומלחמות ההתשה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 28/5/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), התפילה, כאמצעי לשיבוש סדר החיים במערב, ייצור ידע, 26/6/24.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
• גרשון הכהן (2017), רעיון ההתנגדות (המוּקאוומה) כביטוי אמונה, ייצור ידע, 10/11/17.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על 'הכרעה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 8/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), עוצמה רכה, אמנות ההימנעות מהפעלת כוח צבאי, ייצור ידע, 6/6/14.

• Esposito, J. L. (2011). What Everyone Needs to Know about Islam. Oxford University Press.
• Hawting, G. R. (2000). The First Dynasty of Islam: The Umayyad Caliphate AD 661–750. Routledge.
• Klausen, J. (2015). Tweeting the Jihad: Social Media Networks of Western Foreign Fighters in Syria and Iraq. Studies in Conflict & Terrorism, 38(1), 1–22.
• Mitchell, R. P. (1993). The Society of the Muslim Brothers. Oxford University Press.
• Roy, O. (2004). Globalized Islam: The Search for a New Ummah. Columbia University Press.
• Walker, P. E. (1999). Exploring an Islamic Empire: Fatimid History and Its Sources. I.B. Tauris.
• Winter, C. (2015). Documenting the Virtual “Caliphate”. Quilliam Foundation.