תקציר: העיוורון ביחס לפוטנציאל האיום של כוחות החמאס בעזה - שבו לקתה המערכת הביטחונית במהלך התקופה שקדמה לבוקר שבעה באוקטובר -  יכול להסביר כיצד התרעה מצרית, אם אכן נשלחה והתקבלה, לא הצליחה לחולל במערכת הישראלית הערכות וכוננות מתאימה. לסוגיה זו תידרש במלוא עומקה וועדת החקירה, שהגיעה השעה שתתחיל בעבודתה.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 29 באוגוסט 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

הידיעה  על ההתרעה המצרית שהועברה למשרד החוץ הישראלי ואולי גם לשב"כ, כהתרעה מקדימה למתקפת חמאס בשבעה אוקטובר (ראו הכתבה למטה), בוודאי מחייבת ברור נוקב. הדיון בשאלה זו יצטרף לחקירת הצוות שמינה הרמטכ"ל בראשות האלוף רוני נומה, לברור העיוורון המערכתי בצה"ל מול הידיעה המודיעינית שכונתה "חומות יריחו"  והושגה ביחידה 8200 כבר בשנת 2022.

אילו הונחו שתי ידיעות אלה לבחינה יחד על שולחן אחד, הן היו יכולות לתמוך זו את זו ולהעביר להנהגת הצבא והמדינה התרעה אסטרטגית למלחמה.

משמעותה של התרעה אסטרטגית

להבנת משמעותה של התרעה אסטרטגית, ראוי ללמוד את ההבנה שהצליח בן גוריון לגבש לעצמו לקראת הכרזת העצמאות במאי תש"ח על המתקפה הצפויה של צבאות ערב. בישיבת מנהלת העם, ב-ג' אייר תש"ח, בן גוריון תיאר את דרכי הפעולה האפשריות לאויב והציב באופן ישיר את השאלה: "האם רואים אנחנו אפשרות ריאלית לעמוד בפני הפלישה?"

ההיסטוריון מאיר זמיר שחקר את מקורות המידע המודיעיני של בן גוריון העלה סיפור של עליונות מודיעינית שרכש בן גוריון באופן אישי מתוך שיתוף פעולה עם גורמי ביון וממשל צרפתים. במבט השוואתי, ניתן להניח ביחס למתקפת הפתע של חמאס, כי מראש הממשלה ועד דרגי העבודה בצה"ל ובשב"כ, המערכת הישראלית סבלה כנראה מסוג של תחושת ביטחון שאננה, שמנעה את קליטת משמעות המידע המתריע שנשלח אליהם.

גם בממד הצבאי הקשור להפעלת הכוח למגננה מול רצועת עזה, בדרג המערכתי והטקטי, המוכנות למתקפת פתע הייתה רעועה ביותר. ראויים לעיון בהקשר זה, דברים שכתב על הפתעת 1973, תת אלוף יואל בן פורת שהיה במלחמת יום הכיפורים מפקד היחידה המוכרת כיום כ-8200. "כאשר אנשי המודיעין גרסו 'סבירות נמוכה' למלחמה" הסביר "הניחו ביודעין ובלא יודעין כי אם טעות בידם הרי לכל המרובה תפרוץ מלחמה שבה יוכל הכוח הסדיר הישראלי לבלום את המצרים והסורים. הרי הכוח הסדיר, האווירי הימי והיבשתי - כבר היה בכוננות מרבית שלושים שעות קודם, כבר ב-5 לאוקטובר". בהערכות צה"ל לעומת זה באוקטובר 2023, מול איומי חמאס מרצועת עזה, הכוננות וההערכות הייתה לגמרי חסרה ואפילו חלולה.

במבט הזה, העיוורון ביחס לפוטנציאל האיום של כוחות החמאס בעזה, בו לקתה המערכת הביטחונית במהלך התקופה שקדמה לבוקר שבעה באוקטובר, יכול להסביר כיצד התרעה מצרית אם אכן נשלחה והתקבלה, לא הצליחה לחולל במערכת הישראלית הערכות וכוננות מתאימה. לסוגיה זו  תידרש  במלוא עומקה וועדת החקירה שהגיעה השעה שתתחיל בעבודתה.

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'התרעה'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו.
• מאמר: מתקפה והתקפה – צורת קרב אגרסיבית של כוחות חמושים.
• אוסף המאמרים בנושא מלחמת יום הכיפורים.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2016), התרעה, ייצור ידע, 20/10/16.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מתקפה והתקפה – צורת קרב אגרסיבית של כוחות חמושים, ייצור ידע, 31/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 18/9/18.