תקציר: בבג"ץ חקירת היועמ"שית, הציב בית המשפט לשר המשפטים שורת סייגים, שמחייבת אותו לבחור חוקר 'אחד משלהם': עובד מדינה, משפטן מובהק, בעל ניסיון פלילי משמעותי וללא כל זיקה פוליטית (משמע, ללא זיקה פוליטית לימין…). והפלא ופלא, עשרות מועמדים אליהם פנו ממשרד המשפטים סרבו. למה? בגלל 'שרשרת החסינות', מנגנון ההגנה העצמית של האליטה בישראל.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

בבג"ץ חקירת היועמ"שית, העניקו לכאורה השופטים לשר המשפטים יריב לוין רוח גבית במינוי חוקר מיוחד לליווי פרשת הפצ"רית לשעבר יפעת תומר-ירושלמי, אבל רק לכאורה. למה? כי במשרד המשפטים התקשו מאוד לאתר מועמד מתאים.

הכיצד? כי בית המשפט הציב שורת סייגים שמחייבת את השר לבחור 'אחד משלהם': עובד מדינה, משפטן מובהק, בעל ניסיון פלילי משמעותי וללא כל זיקה פוליטית (משמע, ללא זיקה פוליטית לימין…).

והפלא ופלא, עשרות מועמדים אליהם פנו ממשרד המשפטים סרבו. אף אחד מהם, מסתבר, לא היה מוכן להיות התליין של האליטה שהוא משתייך אליה!

יתרה מכך, מהר מאוד עשה נשיא העליון - כדרכו של בג"ץ במקרים קודמים רבים - שימוש בסייגים הללו כדי להקפיא את המינוי: אחרי ששר המשפטים הודיע רשמית כי הטיל על השופט בדימוס יוסף בן חמו את התפקיד - וציין כי ימלא אותו "עד שתוסר המניעה של היועמ"שית לעסוק בעניין" - במסר לבג"ץ כתב כי "ראוי שלא יתערב במינוי" - אך נשיא העליון עמית הוציא צו זמני להקפאתו. לוין תקף שוב: "צו שערורייתי, מפעל הטיוח בחסות העליון שבר שיא".

ל'מפעל הטיוח' הזה של האליטה יש גם שם: 'שרשרת חסינות'!

'שרשרת חסינות' איננה מונח רשמי בסוציולוגיה, במדע המדינה או בקרימינולוגיה, לא בעברית ולא באנגלית. המונח נוצר בשיח הציבורי ־ עיתונאי בישראל, בעשור הקודם, כנראה בהשפעת תוכנית הריאליטי 'הישרדות', שבה, מתמודד שזכה במשימת חסינות אישית, מקבל לאותו שבוע 'שרשרת חסינות', המעניקה לו הזוכה הגנה מלאה מהדחה ב'מועצת השבט' הקרובה.

המושג הזה הפך רווח בשיח הביקורתי כלפי מערכות אכיפת החוק והמשפט, הצבא והתקשורת. הוא מתאר מנגנון חברתי־מוסדי, המעניק הגנה הדדית בין שחקנים בכירים במערכות הללו.

מהי שרשרת חסינות?

“שרשרת חסינות” היא מנגנון של חיפוי הדדי בין בעלי כוח במערכת סגורה, הפועל לשימור יציבות המוסד גם במחיר פגיעה בעקרון השקיפות (Douglas, 1986). מדובר בתופעה קולקטיבית, שהיא בדרך כלל לא קונספירטיבית: לרוב, אין “חבורה מתואמת”, אלא קוד ארגוני המושתת על הנחה סמויה: “אנו שומרים על אנשינו”.

בישראל, 'שרשרת' זו ניכרת לאורך כל שדרת האליטה, בוודאי במערכת המשפטית־פרקליטותית, שבה קיימת תלות הדדית בין שופטים, פרקליטים, יועצים משפטיים ומוסדות ביקורת (Navon, 2021). כל חוליה בשרשרת מגבה את קודמתה כדי להימנע מתקדים שעלול לחשוף גם אותה בעתיד.

הפסיכולוגיה הארגונית של שרשרת החסינות נשענת על קונפורמיות מוסרית. אדם במערכת שחש אי־נוחות נוכח עוולה, לומד “לשתוק למען טובת הכלל” (Milgram, 1974). תהליך זה מתעצם בתרבות שבה “שומרי החוק” תופסים את עצמם כעליונים מוסרית. בישראל, שורש תרבותי עמוק של “אין לנו מדינה אחרת” מחזק את האינסטינקט לשמור על המוסדות גם כשהם טועים. כך הופכת הביקורת לאיום קיומי.

המבנה הרב־שכבתי של השרשרת

• החוליה הארגונית – ההיררכיה הפנימית: במערכות סגורות מתפתחת “חסינות אנכית”: בכירים מגנים על הכפופים להם כדי להגן על החלטותיהם־שלהם. זוהי דינמיקה של תלות ניהולית: אם ייחשף מחדל של דרג ביניים, האחריות תתגלגל כלפי מעלה. לכן יש אינטרס ארגוני עמוק לטייח או “לטפל פנימית”.
• החוליה המשפטית – הבקרה העצמית: כאשר גופי ביקורת, כדוגמת נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה, כפופים למשרד המשפטים עצמו, נוצר מצב של פיקוח עצמי (Ben-Yehuda & Herzog, 2010). זהו ליקוי מבני המבטיח שהשרשרת תישאר שלמה.
• החוליה התקשורתית – שליטה בנרטיב: מערכת המשפט בישראל נהנית מתדמית של “שומרת סף” מוסרית. המלובה ע"י תקשורת הליבה. כך נוצרת חסינות חיצונית: הציבור מקבל בעיקר את המסרים שמעצימים את תדמית המערכת (Shinar, 2016).
• החוליה הפוליטית – פחד משבירת המיתוס: מנהיגים פוליטיים, גם כאשר הם חושדים בכשלים מערכתיים, נרתעים מהתנגשות עם הפרקליטות או בג”ץ, מחשש שיתויגו כמאיימים על “שלטון החוק” (Peleg, 2020). הדבר משלים את השרשרת: האליטה הפוליטית מצטרפת לאליטה המשפטית בהגנה על עצמה.

'שרשרת חסינות' היא בעצם 'המערכת החיסונית' של הקבוצה

תופעה זו מתפקדת כמעין “מערכת חיסונית” של אליטת ההון הישראלית, שמונעת ביקורת, חקירה או ענישה פנימית. מתפתחת בתוכה תרבות ארגונית, המאפשרת למוסדות האוכפים את החוק לחמוק מביקורת, כי הנאמנות למערכת, חשובה מן הנאמנות לאמת (ראו בהמשך על 'קוד הנאמנות'). זהו המצע שממנו צומחת “שרשרת החסינות”: מערכת בלתי כתובה של כללי הגנה הדדית בין בכירים, הבנויה על היררכיה, יוקרה מוסדית ופחד מחשיפת הכשלים מבפנים (Taub, 2019).

מדרון חלקלק: מהשחתה פוליטית להשחתה מוסדית, להשחתה אישית

כשארגון ביורוקרטי עובר השחתה פוליטית, מדובר למעשה בהשחתה מקצועית חמורה. זאת משום שאימוץ שיקולים פוליטיים, מפלגתיים או אישיים, מביא לזניחת קריטריונים אובייקטיביים ומקצועיים, שנועדו להבטיח את איכות השירות ואת טובת הציבור. כאשר גורמים מקצועיים נדרשים לסטות מן הנורמות המקצועיות המקובלות ולהתאים את החלטותיהם לצורך פוליטי - בין אם במינויים, בהקצאת משאבים או בקבלת החלטות מהותיות - הם מכופפים את המקצועיות עצמה.

תהליך זה, המנרמל "חוסר מקצועיות מכוון" הוא מדרון חלקלק: מי שמתרגל ומקבל על עצמו השחתה מקצועית מוסדית, ובכך מחליש את המצפן המוסרי הפנימי שלו ואת חומותיו המקצועיות, ימצא את עצמו לעתים קרובות נגרר בקלות רבה יותר גם להשחתה פלילית ישירה, תוך ניצול הסמכות והכוח שהופקדו בידיו.

'קוד הנאמנות' (Code of Loyalty) הוא המושג הסוציולוגי הקרוב ביותר ל־“שרשרת חסינות”...

... והוא מסביר את המנגנון התרבותי שמאפשר ל'שרשרת' כזאת להתקיים.

קוד הנאמנות בארגון (Code of Loyalty) הוא הערך החשוב ביותר בתרבותו הארגונית של כל ארגון ביורוקרטי (כולל ארגונים צבאיים) - ממלוכה, דרך ארגון היררכי ועד משפחה פטריארכלית. הנאמנות משייכת אותנו לקליקה בתוך הארגון ומגדירה את זהותנו הארגונית; אבל, היא לחלוטין איננה הדדית. קיים בדרך כלל פער בין נאמנות הכפיפים לנאמנות הבכירים.

ערך משלים לקוד הנאמנות הוא תרבות השקר... [לאוסף המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'תרבות של שקר' בצה"ל, לחצו כאן].

[לאוסף המאמרים על 'קוד הנאמנות', לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על תרבות ארגונית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קוד הנאמנות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה.
• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק', ה'דיפ סטייט'.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• אוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה.
• אוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'שיטת התיק הפתוח'. כך שולטים באישי ציבור.
• אוסף המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה'.
• אוסף המאמרים: 'הכל על תרבות ארגונית'.
• אוסף המאמרים על 'קוד הנאמנות'.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, ייצור ידע, 9/2/25.
• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2024), הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/11/24.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2019), מי פוחד מ'מדינת עומק' ('דיפ סטייט')? ייצור ידע, 15/5/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), 'דיפ סטייט'. מדינת עומק באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 22/4/19.
• פנחס יחזקאלי (2023), 'שיטת התיק הפתוח'. כך שולטים באישי ציבור, ייצור ידע, 22/9/23.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ביורוקרטיה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 25/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על תרבות ארגונית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 17/1/19.
• פנחס יחזקאלי (2020), קוד הנאמנות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 6/6/20.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.