תקציר: מאז ה- 7/10 הפכה המילה בגידה אורחת קבועה בפוסטים, ברשתות החברתיות ובשיח הפוליטי בישראל. אחרי חשיפת קנוניית שדה תימן היא כבר הפכה לסלוגן השגור בפי רבים. אבל, מה ממעשיהם של כל אלה שאנחנו מייחסים להם בגידה, עומד בהגדרת החוק הישראלי?

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

מאז ה- 7/10 הפכה המילה בגידה אורחת קבועה בפוסטים, ברשתות החברתיות ובשיח הפוליטי בישראל. אחרי חשיפת קנוניית שדה תימן היא כבר הפכה לסלוגן השגור בפי רבים:

חלק מאיתנו מרגישים למשל:

• שמערכת הביטחון בגדה באזרחי המדינה ב- 7/10.
• שהפצ"רית, הפרקליטות הצבאית וחוקרי מצ"ח בגדו בחיילי צה"ל בזמן מלחמה.
• ש'אליטת ההון' ושלוחיה בצמרת המינהלית והביטחונית, חברו לממשל ביידן בניסיון למנוע ניצחון ישראלי במלחמה, כדי לכפות עליהם את חזון שתי המדינות ומדינת כל אזרחיה, ולכן, בגדו בנו.
• שבג"ץ בגד בנו והתמסר לעתירות אויבינו במהלך המלחמה;
• ששב"כ של רונן בר בגד בייעודו והפך לחוד החץ של הניסיון הפוליטי להפלת ממשלה מכהנת...
• שמחאת קפלן ותקשורת הליבה בגדו בנו ו'יישרו קו' עם מסרי חמאס

אבל, יש פער גדול בין תחושת הבגידה הזו למשמעותה החוקית של הבגידה

החוק הישראלי מגדיר "בגידה" בהקשר של ביטחון המדינה בצורה מאוד מצומצמת ומחמירה, במסגרת חוק העונשין, התשל"ז-1977. העבירה העיקרית הרלוונטית היא סיוע לאויב במלחמה, המופיעה בסעיף 97 לחוק: מי שעשה בזמן מלחמה מעשה, שיש בו כדי לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, דינו מיתה או מאסר עולם."

אז, מה בכל מה שהזכרתי הינו בגידה במשמעותה החוקית? אף לא אחד מהם. למה?

כי מרכיב חשוב אחד חסר - הכוונה: השאיפה, שהמעשה יסייע לאויב. גם אם נניח שבחלק מהמקרים השאיפה הזו הייתה קיימת, הרי שהוכחתה של שאיפה כזו אינה נראית ריאלית.

על כן, אם תרצו לדייק, המונח 'תחושת בגידה' יבטא יותר את שחשים אזרחים רבים ואת מה שמתרחש בישראל בשנים האחרונות.

[לאוסף המאמרים על בגידה, משמעויותיה והשלכותיה] [לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה, והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על קונספירציה ותיאוריות קונספירציה.
• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק', ה'דיפ סטייט'.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• אוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה.
• אוסף המאמרים על התודעה, והניסיונות להשפיע עליה.
• אוסף המאמרים על בגידה, משמעויותיה והשלכותיה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2020), קונספירציה, תיאוריות קונספירציה ומה שביניהן, באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 9/4/20.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1, ייצור ידע, 1/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2019), מי פוחד מ'מדינת עומק' ('דיפ סטייט')? ייצור ידע, 15/5/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה והניסיונות להשפיע עליה, באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על בגידה, משמעויותיה והשלכותיה, ייצור ידע, 28/2/25.