תקציר: האסון של המשפט החוקתי שלנו הוא, שכמה משופטינו קבעו הלכות, שבמבט השוואתי נראות מגוחכות במידת הכוח שהן מעבירות לידי פקידים ממונים, והכל משיקולים פוליטיים מובהקים. בכך, הם הורידו את המוסד שעליו הם מופקדים, לשפל מדרגה מקצועי.

ד״ר יעקב בן-שמש הוא מומחה למשפט ציבורי, הקריה האקדמית אונו.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

המאמר מבוסס על פוסטים שכתב ד"ר בן שמש בפייסבוק, ב- 24 בספטמבר 2025.

*  *  *

נציבות הסחר הפדרלית (FTC) היא גוף רב עוצמה בממשל האמריקאי, שעוסק, בין השאר, ברגולציה על התחרות והגנת הצרכן. הנציבות הוקמה בחקיקה מיוחדת של הקונגרס האמריקאי בשנת 1914.

הנציבות מונה חמישה חברים, אותם ממנה נשיא ארצות הברית באישור הסנאט. לפי החוק, אסור שיותר משלושה נציבים יהיו מאותה המפלגה, כך שהחלוקה היא תמיד 3-2, עם רוב מפלגתי משתנה בין הרפובליקאים לדמוקרטים.

המינוי הוא לשבע שנים, והחוק מוסיף וקובע שלא ניתן לפטר נציב לפני תום תקופת כהונתו, אלא אם ניתן להצביע על ליקויים כלשהם בתפקודו המקצועי. במילים אחרות, החוק מבקש להגן על מעמדה המקצועי הבלתי-תלוי של נציבות הסחר, ולמנוע מהנשיא לפטר נציבים רק בשל מחלוקות פוליטיות לגבי מדיניות סחר הרצויה.

בראש הנציבות עומד אחד מחמשת החברים, לפי החלטתו של כל נשיא מכהן. החל מחודש ינואר השנה עומד בראש הנציבות אנדרו פרגוסון, לפי החלטתו של הנשיא טראמפ.

בית המשפט העליון האמריקני מחזק את סמכות הריבון לפטר פקידי ממשל

בשנת 1935 ביקש הנשיא רוזוולט להדיח אחד מחברי הנציבות, בשם האמפרי, בשל התנגדותו הנחרצת למדיניות הניו-דיל של רוזוולט. אך מכיוון שהפיטורין נעשו ללא עילה, מעבר לחילוקי הדעות האידאולוגיים, בית המשפט העליון קבע שמדובר בפיטורין לא חוקיים, תוך שהוא דוחה את טענתו של הנשיא לפיה אותו סעיף בחוק המונע פיטורין ללא עילה הוא לא חוקתי, משום שהוא מגביל שלא כדין את סמכותו של הנשיא לפטר פקידי ממשל.

ב- 22 בספטמבר 2025, בהחלטה דרמטית, אותת בית המשפט העליון האמריקאי, בדעת רוב, שהוא מתכוון להפוך את הילכת האמפרי, ולקבוע, לראשונה, שחוקים שדורשים עילת פיטורין עשויים להיחשב כלא-חוקתיים, מכיוון שהם מגבילים את סמכותו האקזקוטיבית של הנשיא, על-פי סעיף 2 לחוקה האמריקאית, שפורשה ככוללת סמכות בלתי מוגבלת לפטר פקידי ממשל.

מדובר בהחלטתו של טראמפ מחודש מרץ השנה לפטר את רבקה סלוטר, אחת מהחברות בנציבות הסחר, ללא עילה. בתי משפט נמוכים עצרו את הפיטורין, בהסתמכם על הלכת האמפרי משנת 1935, אך אתמול, בינתיים בהחלטת ביניים, בדעת רוב 6-3 לפי חלוקה אידאולוגית, בית המשפט העליון אישר את הפיטורין עצמם, וקבע את השאלה העקרונית לדיון בחודש דצמבר, מתוך כוונה - כך עולה הרושם הברור, לבטל, או לסייג באופן משמעותי, את הלכת האמפרי.

ואצלנו ממשיכים ה'עליונים' להוריד את המוסד שעליו הם מופקדים לשפל מדרגה מקצועי

ועכשיו צאו וראו עד כמה גדול הפער - יום לפני ההחלטה הזאת של בית המשפט העליון האמריקאי, התקיים בעליון אצלנו דיון נוסף בשאלת סמכותה של הממשלה למנות נציב לשירות המדינה. ובעוד שאצלנו בית המשפט העליון מבקש *למנוע* מהממשלה מינוי נציב ללא מכרז, *למרות* שהחוק במפורש קובע זאת, בית המשפט העליון בארצות הברית מבקש לאפשר לנשיא לפטר ולמנות פקידים בכירים ללא עילה, *למרות* שהחוק במפורש אוסר זאת.

ואם היה מדובר בחילוקי דעות אידיאולוגיים, חוקתיים, משטריים, עקרוניים בין בתי המשפט, או בין שתי שיטות המשפט השונות, ביחס לשאלת עצמאותם של גופי ממשל או פקידים מסוימים - החרשתי. אבל האמת העגומה היא שכל מי שקורא את פסק דינו של עמית בפרשת מינוי הנציב מבין שההבדל נובע, בראש ובראשונה, לא מאיזה שיקול אידאולוגי עקרוני שניתן להגן עליו בנימוקים משכנעים, אלא פשוט מעוינותם של חלק מהשופטים לממשלה המכהנת.

ועוד לא דיברנו על הסאגה של הדחת היועצת המשפטית לממשלה, שעוד נמצאת בעיצומה.

וזה האסון של המשפט החוקתי שלנו - שכמה משופטינו הורידו אותו לשפל המדרגה המקצועי, וקבעו הלכות שבמבט השוואתי נראות מגוחכות פשוט במידת הכוח שהן מעבירות לידי פקידים ממונים - והכל משיקולים פוליטיים מובהקים.

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שקיעתו והתנוונותו של בית המשפט העליון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על על אמון ולגיטימציה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על שקיעתו והתנוונותו של בית המשפט העליון.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• אוסף המאמרים על על אמון ולגיטימציה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על שקיעתו והתנוונותו של בית המשפט העליון, ייצור ידע, 9/5/25.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2024), הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/11/24.
• פנחס יחזקאלי (2025), על אמון ולגיטימציה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/1/25.