תקציר: במאמר קודם הדגשתי כי שרידות היא המטרה המרכזית של רוב המערכות המורכבות. אבל, קיימות גם מערכות, שבהן קיימים מנגנונים שמובילים להשמדה עצמית. ונשאלת השאלה: מדוע מערכות מורכבות "מתאבדות"? כיצד ההתאבדות הזו אינה סותרת את מטרת העל, שהיא ההישרדות?

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

בספרו המפורסם: 'קללת הכלים השבורים' - על כשלי צה"ל במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת שלום הגליל - בחר אל"ם עמנואל ולד ז"ל לפתוח את הספר במיתוס התאבדותם של הלמינגים (ולד, 1987, ע' 5):

"אדם היה מהלך על חוף הים. ראה למינג מתחמם על צוק. שאל אותו: 'כל חיי הקדשתי לחקר הלמינגים, ורק דבר אחד נבצר ממני להבין: איך זה שאתם מטביעים את עצמכם במים?' השיב הלמינג: 'מפליא: אני עצמי חוקר את דרכי האדם, ורק דבר אחד אינני מבין: איך זה שאתם לא?'".

המיתוס מספר כי באופן לא סדיר, בתוך חמש עד עשר שנים, מתרחשת אחת התופעות המוזרות בחיי בעלי חיים: על פי דחף משותף לגזע, כל אוכלוסיית הלמינגים / למוסיים (סוג של מכרסמים קטנים) מתחילה יחד בהגירה המונית מן ההרים אל הים…

החיות מתחילות לנוע בקו ישר, צפופות. אם סלע חוסם את דרכן הן עוקפות אותו. אם הן נפגשות בערימת חציר הן עוברות דרכה, כשבדרך, הן מגיעות לאגם או לנהר. הן נכנסות ושוחות. אם תפגוש באוניה, תטפסנה עליה בחזרה לאותו קו דמיוני, כפוי, כמו אסור להן להיפרד מהקו הישר. הן מתנגדות בתוקפנות (שאיננה אופיינית, לגזען) לכל ניסיון לעצור אותם. ההתקדמות שלהן נראית בלתי ניתנת לעצירה. מאות מהן מתות בדרך. כשהן מגיעות לים, הן ממשיכות ישר קדימה, פנימה, באותה נחישות, ומתחילות לשחות. מותן הוא בלתי נמנע.

כמה מהלמינגים האחרונים מתמהמהים מאחור, וכמו על פי צו פונים לאחור, וחוזרים למגוריהם בהרים. דור חדש מתחיל להיבנות בהדרגה במשך 5 עד 10 שנים, לקראת התאבדות נוספת.

הלמינג הלפי מתרבה מאוד מהר מאוד, והאוכלוסייה גדלה להיות רבה מכדי שהאוכל בהרים הסקנדינביים יספיק להם. הודות למנגנון שהוטבע בתהליך האבולוציה, בדרך הברירה הטבעית, התפתחה כנראה רגישות ביולוגית כלשהי להתמעטות המזון, המפעילה את הדחף הזה. למעשה, התאבדותם היא תנאי לקיומם. מנקודת מבטו של הגזע (ולא של הפרט), מבצעים הם אקט של חיים, ואלמלא 'התאבדות' זו הרי היו נכחדים מהעולם.

ההתקדמות שלהם בלתי ניתנת לעצירה, והם מתנגדים בתוקפנות לכל מי שמנסה לעצור אותם. מאות מתים בדרך. כשהם מגיעים לים הם ממשיכים ישר קדימה… מותם הוא בלתי נמנע!

שרידות היא מטרת העל של מערכת מורכבת

במאמר קודם הדגשתי כי שרידות היא עקרון יסודי והמטרה המרכזית של כל מערכות מורכבת (Holland, 2014) - זהו מבנה שבו אלמנטים רבים פועלים יחד בצורה דינאמית, תוך קיום תלות הדדית בין מרכיביה (Mitchell, 2009). מערכות אלו, בין אם מדובר בביולוגיה, חברה, אומה או מערכת אקולוגית, מתקיימות ומתפתחות בתוך רשת סבוכה של קשרי גומלין, משאבים, ואיומים (Meadows, 2008). מטרתן של מערכות אלו היא, כאמור, להמשיך להתקיים למרות שינויים ותהפוכות חיצוניות ופנימיות.

לדוגמה, מערכות ביולוגיות כמו גוף האדם מבוססות על אינטראקציה בין תאים, רקמות, ואיברים, בעוד שמדינות נשענות על מבנים פוליטיים, כלכליים, וחברתיים. בכל הקשרים האלו, המערכת מצליחה לשרוד כאשר היא מסוגלת להתאים את עצמה לסביבה משתנה ולהתגבר על איומים קיימים או פוטנציאליים (Gunderson & Holling, 2002).

[להרחבה בסוגיה זו, ראו את מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: שרידות / הישרדות היא מטרת העל של מערכת מורכבת]

אבל, קיימות גם מערכות, שבהן קיימים מנגנונים שמובילים להשמדה עצמית (Tainter, 1988):

אנו מכירים את התופעה, לפיה מערכות מורכבות דוחפות, לעתים, את קיצן לאחור: כך בטבע וכך אצל בני אנוש, וכמו הבודדים כך גם קבוצות: להקות לווייתנים מתאבדים, להקות דולפינים מתאבדים, להקות של למינגים מתאבדים... וגם קבוצות אנשים. ונשאלת השאלה: מדוע מערכות מורכבות "מתאבדות"? כיצד ההתאבדות הזו אינה סותרת את מטרת העל, שהיא ההישרדות?

אנו מכירים מספר סיבות לכך, המתחזקות בגין הדינאמיות המואצת של עולמנו כיום. בעולם גלובלי ודינמי, מערכות מורכבות מתמודדות עם אתגרים חדשים המעמידים במבחן את עקרונות השרידות. הסיבות העיקריות הן:

1. סתירות פנימיות;
2. מעגלי משוב חיוביים לא מבוקרים;
3. אבדן ראייה ארוכת טווח;
4. גורמים חיצוניים כמאיצים.

יודגש: התנהגות שנראית כהרס עצמי אינה בהכרח מנוגדת לשרידות, אלא לעתים - כמו במקרה של הלמינגים - משרתת את רמת המערכת הגבוהה יותר (Maynard Smith & Szathmáry, 1997).

• שרידות של המערכת לעומת שרידות הפרט: האבולוציה שומרת על גנים, לא על כל פרט. בלמינגים, למשל, "ההתאבדות המונית" היא מיתוס (Dennis, 1995). בפועל, מדובר בנדידה המונית בתגובה למחסור במשאבים, שבמהלכה רבים מתים מתאונות טבע.
• שיבוש במנגנוני ויסות: מנגנוני משוב שנכשלו עלולים להביא לקריסה.
• הקרבת תת־מערכת למען הכלל: כמו אפופטוזיס בתאים, שמגן על האורגניזם כולו. במערכות חברתיות רבות, ובמיוחד בקרב בעלי חיים חברתיים כמו חרקים (דבורים, נמלים) ואף בני אדם, קיים דפוס התנהגות, לפיו פרט אחד מקריב את חייו כדי להגן על הקבוצה, ובכך מבטיח את שרידות הגנים המשותפים שלו שנמצאים אצל שאר הפרטים בעדר.נקרא אלטרואיזם קיצוני (Extreme Altruism) או התאבדות אלטרואיסטית (Altruistic Suicide). יש מצבים בהם לא פרט מתאבד אלא קבוצות שלמות, כמו סיפור התאבדות הלמינגים. דוגמה נוספת: בסתיו של 1973, צוות חוקרים באי קטן באוקיינוס השקט צפה בתופעה מוזרה: אוכלוסיית ציפורים מקומיות צנחה ב-90% תוך שבועות ספורים. בדיקה העלתה כי הן לא נעלמו – הן פשוט שינו את דפוסי הנדידה שלהן, ונעלמו מהאי. מה שנראה בתחילה כאסון אקולוגי התגלה כמנגנון שרידות מתוחכם – בריחה מאזור שבו מלאי המזון הידלדל באופן חריג. המערכת הביולוגית, ברמת האוכלוסייה, בחרה באסטרטגיה שהקריבה פרטים כדי לשמר את המין כולו.
• אבולוציה של תכונות מסוכנות: דפוסי פעולה שבעבר היו מועילים עלולים להפוך הרסניים בתנאים חדשים.

בהקשר הפילוסופי-מערכתי, ניתן לראות ב"התאבדות" את התחום המשלים של השרידות – מעין שלימות הניגודים (Complementary Opposites). שני המושגים מתקיימים על אותו ציר של קיום, כאשר האחד מבטא את הרצון והיכולת להמשיך, ואילו השני את הוויתור המודע או הבלתי-מודע על המשך הקיום. הבנת הקשר הזה מאפשרת לנתח טוב יותר את גבולות השרידות ואת התנאים שבהם היא נשברת.

משמעות "יצר התאבדות" לשרידות

• שינוי מבני או מעבר למערכת חדשה
• צורך בזיהוי חולשות מוקדם
• איזון בין יציבות לשינוי

לסיכום

שרידות היא המטרה המרכזית של מערכות מורכבות ומתאפשרת בזכות תכונות כמו הסתגלות, גיוון, יתירות, ומשוב. תופעת "יצר ההתאבדות" היא תופעה נלווית ומשלימה לכך: תוצאה של כשלי מערכת, או חלק מהתחדשות טבעית של המערכת הגדולה יותר.

[לאוסף מאמרים על הצורך המורכב של מערכות לפגוע בעצמן ואף להתאבד, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שלימות ניגודית / שלימות הניגודים, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף מאמרים על הצורך המורכב של מערכות לפגוע בעצמן ואף להתאבד.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים.
• קובץ המאמרים על על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון.
• הרחבת המושג 'מערכת מורכבת'.
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת'.
• אוסף המאמרים על: שלימות ניגודית / שלימות הניגודים.
• אוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת.
• אוסף המאמרים על 'קבוצות'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: שרידות / הישרדות היא מטרת העל של מערכת מורכבת.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף מאמרים על הצורך המורכב של מערכות לפגוע בעצמן ואף להתאבד, ייצור ידע, 1/12/25.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• ולד עימנואל (1987), קללת הכלים השבורים, הוצאת שוקן/ירושלים ותל-אביב.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2019), מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 30/8/19.
• יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), שלימות ניגודית / שלימות הניגודים באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 16/2/24.
• פנחס יחזקאלי (2020) מורכבות ומערכות מורכבות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 20/6/20.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על קבוצות באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/4/20.
• פנחס יחזקאלי (2025), שרידות / הישרדות היא מטרת העל של מערכת מורכבת, ייצור ידע, 9/8/25.
• Maynard Smith, J., & Szathmáry, E. (1997). The major transitions in evolution. Oxford University Press.
• Tainter, J. A. (1988). The collapse of complex societies. Cambridge University Press.