תקציר: הדבקה אסוציאטיבית (Associative Contamination או לפעמים Associative Linking) היא טכניקת שכנוע רגשית שבה יוצרים חיבור (אסוציאציה) בין שני מושגים, דמויות או תופעות — גם כאשר הקשר ביניהם רופף, מלאכותי או לא קיים כלל — במטרה להשפיע על תפיסת הציבור. ה- WOKE עושה שימוש רבה בכלי זה, לשם יצירת גשרים רגשיים בין תופעות שונות, גם כאשר הקשר ביניהן רופף או מלאכותי. זאת, במטרה לגרום לציבור לחבר מושגים, אנשים ודעות, עם מטען רגשי שלילי או חיובי, ללא דיון מעמיק.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר ראשון מתוך שניים על הדבקה אסוציאטיבית. המאמר האחר:

• פנחס יחזקאלי: המחאה מציגה, צריבת תודעה דרך הדבקה אסוציאטיבית.

*  *  *

תארו לעצמכם שאתם נכנסים לאולם גדול. על הקיר תלוי שלט גדול ממדים: "מי שמתנגד לשינוי — שונא בני אדם". אתם, אנשים רציונליים, אולי שואלים: איזה שינוי? במה מדובר? יש הבדל בין שינוי טוב לשינוי רע, נכון?
אבל אין פירוט. אין הסברים. יש רק מסר רגשי חריף: או שאתה איתנו, או שאתה אויב האנושות.

מה שמוזר זה שזה עובד... בלי לשמים לב, אתם מפתחים תחושת חוסר נעימות. אתם נזהרים. אתם חושבים פעמיים לפני שאתם שואלים שאלה ביקורתית. מה קרה כאן? 'עבדו עליכם', תוך שימוש קלאסי במה שנקרא הדבקה אסוציאטיבית: המוח שלכם חיבר — מיידית — בין "התנגדות" לבין "שנאה", בלי שום בירור של עובדות.

וזה בדיוק מה שתנועת ה-WOKE הפרוגרסיבית עושה. היא לא מתווכחות איתך, אלא מדביקה בך רגש שלילי, עוד לפני שפתחת את הפה. במאמר נבין איך זה קורה, ומדוע זה כל כך אפקטיבי.

הדבקה אסוציאטיבית - המשגה

הדבקה אסוציאטיבית (Associative Contamination או לפעמים Associative Linking) היא טכניקת שכנוע רגשית שבה יוצרים חיבור (אסוציאציה) בין שני מושגים, דמויות או תופעות — גם כאשר הקשר ביניהם רופף, מלאכותי או לא קיים כלל — במטרה להשפיע על תפיסת הציבור. דוגמה כזו היא למשל חיבור תדיר ומכוון של פוליטיקאי מסוים לדימויים של רודנות או שחיתות, או תיוג קבוצה כקיצונית בעלת מאפיינים טרוריסטיים, כשהקשר עם המציאות רופף בלשון המעטה.

במהותה, הדבקה אסוציאטיבית מתבססת על מנגנון פסיכולוגי בסיסי: כאשר שני גירויים מוצגים זה לצד זה שוב ושוב, המוח האנושי נוטה ליצור קישור רגשי ביניהם גם ללא קשר סיבתי אמיתי.

מאפיינים עיקריים:

• שימוש רגשי: ההדבקה פועלת בעיקר על רגשות (פחד, כעס, סלידה) ולא על חשיבה רציונלית.
• פשטות: האפקט נבנה במהירות, ללא צורך בניתוח מעמיק.
• שכיחות פוליטית: כלי נפוץ במאבקים ציבוריים ליצירת דמוניזציה או לגיוס רגשי.
• שקיפות חלקית: לעיתים הציבור מודע לכך שמדביקים לו תחושות, אך הרגש גובר על המודעות הביקורתית.

זה לא יכול היה להתרחש ללא 'בגידת האינטלקטואלים': השתתפותם המודעת של אינטלקטואלים - לאורך השנים - ביצירת הדבקה אסוציאטיבית מטעָה, מהווה בגידה מהותית בתפקידם. במקום להוביל חשיבה בהירה ומפוכחת, הם נוטלים חלק בהנדסת רגשות שגורמת לטשטוש ההבחנה בין מציאות לבדיה — ועלולה להוביל להתפוררותו של שיח ציבורי בריא.

מקורות ההדבקה האסוציאטיבית: מהפכה, טוטליטריות ושיווק מודרני

הדבקה אסוציאטיבית אינה המצאה חדשה של תנועות עכשוויות. מקורותיה נמצאים בראשית המאה ה-20, כאשר תנועות מהפכניות וטוטליטריות זיהו את כוחה של השפה הרגשית ככלי מרכזי לעיצוב תודעה המונית. ולדימיר איליץ' לנין היה מהראשונים שהבינו את החשיבות האדירה של יצירת קישורים אסוציאטיביים בין מושגים. לנין לא חיפש שיח מורכב. הוא חיפש התגייסות מוחלטת. הדבקה אסוציאטיבית הייתה הכלי האפקטיבי ביותר ליצירתה. במסגרת המהפכה הבולשביקית, הוא וחבריו הקפידו:

• לתייג יריבים בכינויים בעלי מטען רגשי שלילי: "בורגנים", "אויבי העם", "אנטי-מהפכנים".
• לשלול הבחנות: מי שהתנגד למדיניות כלשהי - גם אם מתוך דאגה חברתית - סומן מיד כאויב המעמד העובד.

גם התנועות הטוטליטריות בגרמניה (הנאציזם) ובאיטליה (הפשיזם) אימצו את השיטה:

• המשטר הנאצי קשר אסוציאטיבית בין יהודים לבין "חיידקים", "זוהמה" ו"איום קיומי" — כדי להצדיק דמוניזציה מוחלטת והשמדת עם.
• מוסוליני ותנועת הפשיזם באיטליה חיברו "ליברליזם" עם "ניוון לאומי" — גם כאשר המושגים הללו לא היו בהכרח קשורים ישירות.

בשני המקרים, יצירת הקשרים הרגשיים החזקים האלה שימשה אמצעי מרכזי ל:

• גיוס ציבורי המוני,
• דיכוי מתנגדים,
• הצדקת מדיניות קיצונית.

לאחר מלחמת העולם השנייה, חלק מהעקרונות שהומצאו בתעמולה הטוטליטרית, כולל 'ההדבקה האסוציאטיבית' הועברו לעולם השיווק והפרסום במערב:

• לפרסום מוצרים: חיבור בין מוצר (למשל סבון) לבין תחושות של יוקרה, ניקיון, הצלחה.
• לקמפיינים פוליטיים: הצמדת מועמד ל"תקווה" או ל"סכנה" באמצעות דימויים חזקים.
• לניהול משברים תדמיתיים: ניתוק מהיר של מושג/אדם ממתחרים לא רצויים דרך קמפיינים אסוציאטיביים.

'הדבקה אסוציאטיבית' ככלי בידי ה- WOKE

אחד המאפיינים הבולטים של תנועת ה-Woke הוא השימוש האינטנסיבי בהדבקות אסוציאטיביות ליצירת שיח ציבורי מגייס — לעתים על חשבון הבחנות עובדתיות ומורכבות. באמצעות טכניקה זו, פעילים ומובילי דעה מייצרים קישורים רגשיים עוצמתיים שמטרתם לגייס תמיכה, להוקיע יריבים ולהשפיע במהירות על תודעת הציבור.

ה-Woke אינו מסתפק בניתוח רציונלי של מצבים חברתיים אלא יוצר גשרים רגשיים בין תופעות שונות, גם כאשר הקשר ביניהן רופף או מלאכותי.
המטרה היא לגרום לציבור לזהות מושגים, אנשים ודעות, עם מטען רגשי שלילי או חיובי, בלי לעבור דרך דיון מעמיק.

דוגמאות בולטות להדבקה אסוציאטיבית בעולם ה-Woke

• התנגדות לפריבילגיות מגדריות מביאה להדבקה אסוציאטיבית אוטומטית של "שוביניזם" ו"שנאת נשים", כשמי שחולק על פרשנות מסוימת ליחסי מגדר — הוא בהכרח אויב הנשים.
• ביקורת על אקטיביזם גזעי מסוים מביאה להדבקה אסוציאטיבית אוטומטית של 'גזענות'. כל מי שמי שמבקר מוסלמים, או תנועות כמו Black Lives Matter הוא בהכרח גזען.
• תמיכה בחופש הביטוי והתנגדות ל'השתקה' מביאה להדבקה אסוציאטיבית אוטומטית של "שמרנות ריאקציונרית". כל מי שמגן על חופש ביטוי עבור כולם (גם עבור דוברים לא פופולריים) הוא שמרן מסוכן.
• דרישה לדיון עובדתי על נושאים להט"בים מביאה להדבקה אסוציאטיבית אוטומטית של "הומופוביה" או "טרנספוביה". כל שאלה או ספק נחשבים מיד לביטוי של שנאה.

הדבקה אסוציאטיבית קיימת בכל מחנה אידיאולוגי, אך הייחוד ב-Woke הוא:

• האינטנסיביות: כמעט כל ויכוח הופך מהר מאוד להדבקה.
• היקף התחומים: ממגדר ועד שינויי אקלים — כמעט כל שדה מושפע.
• המוסריזציה: ההדבקה מוצגת כמעשה מוסרי מחויב, לא כאסטרטגיה רגשית.

הסיבות לשימוש בטכניקה זו

• פשטות: יצירת קישורים רגשיים ברורים חוסכת את הצורך בהסברים מורכבים.
• גיוס מהיר: חוויות רגשיות מגייסות תמיכה ציבורית בצורה אפקטיבית יותר מדיונים עובדתיים.
• יצירת קווי גבול: הדבקות יוצרות דיכוטומיה ("אנחנו מול הם") שמקלה על זיהוי חברים ואויבים.
• אכיפת ציות: כאשר סטייה מהנרטיב הרשמי מקושרת אוטומטית לבגידה בערכים מוסריים, מופעל לחץ חברתי כבד לשתף פעולה.

ההשלכות השימוש ב'הדבקה אסוציאטיבית'

• רידוד הדיון הציבורי והגברת קיטוב חברתי.
• פגיעה בחופש הביטוי, צנזורה עצמית ופחד מלהעלות שאלות לגיטימיות.
• דמוניזציה של מתנגדים ופגיעה ביכולת לבנות קואליציות רחבות.

סיכום

תנועת ה-Woke הפכה את הדבקת האסוציאציות לכלי מרכזי בשיח שלה: דרך יצירת קשרים רגשיים עזים, היא מצליחה ליצור התגייסות מוחלטת להנעת מאבקים חברתיים, דרך הפשטת השיח, רידודו, והפיכתו לדמוני ולמקטב.

אבל 'אין ארוחות חינם';. רידוד השיח ותופעת ההשתקה והביטול, יוצרים מצב של אבדן החשיבה הביקורתית, המורכבת והפתוחה, גם בקרב צורבי התודעה. התוצאה היא פער רלוונטיות הולך וגובר וניתוק מהמציאות, עד לקריסה הבלתי נמנעת (ראו למשל את תוצאות הבחירות בארה"ב, בנובמבר 2024).

[לאוסף המאמרים על שנאה 'פשעי שנאה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על בגידת האינטלקטואלים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו'.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
• אוסף המאמרים על בגידת האינטלקטואלים.
• אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: שקרים גדולים, שקרים קטנים, ומה שביניהם.
• מאמרו של דני וידיסלבסקי: הסוד השלישי של נתניהו: תיוג שלילי של מתנגדים!
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.
• הרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם'.
• הרחבה בנושא 'פער רלוונטיות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2024), אוסף המאמרים על בגידת האינטלקטואלים, ייצור ידע, 12/4/24.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2025), שקרים גדולים, שקרים קטנים, ומה שביניהם, ייצור ידע, 8/4/25.
• דני וידיסלבסקי (2019) הסוד השלישי של נתניהו: תיוג שלילי של מתנגדים!, ייצור ידע, 1/6/19.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), פער רלוונטיות, ייצור ידע, 21/7/14.