תקציר: "חלון לים התיכון" ליעקב גלעד, הוא שיר נוגע ללב המשלב בין האישי לקולקטיבי, בין העבר להווה, ובין הכאב לתקווה. הוא מבטא את המורכבות של תקווה להתחלה חדשה לאחר טראומה, למרות הפצעים שעדיין פתוחים מהעבר, את התקווה והכמיהה לאהבה ולמשפחה, ואת ההתמודדות עם הזיכרונות. המוזיקה בסגנון יווני מובהק מחזקת את התחושות הללו ומוסיפה עומק רגשי ליצירה.​

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

השיר "חלון לים התיכון", שנכתב על ידי יעקב גלעד והולחן על ידי יהודה פוליקר. גם גלעד וגם פוליקר הם דור שני להורים ניצולי שואה, ושניהם גדלו בישראל בצל הטראומה שחוו הוריהם.

זוהי יצירה מרגשת המתארת את חוויותיהם של ניצולי שואה לאחר עלייתם לישראל. השיר מבוצע על ידי פוליקר באלבומו "אפר ואבק" משנת 1988, אשר עוסק בזיכרונות השואה ובחוויות הדור השני לניצולים.​

בשיר, גלעד ופוליקר שמים את המילים בפיו של ניצול שואה עלום שם, שהקדים את משפחתו לעלות לארץ והשתקע ביפו, כדי שיוכל לוודא שיש להם בית להגיע אליו כשיעלו גם הם. הוא מקריא מתאר מכתב דמיוני שנכתב בדצמבר 1950 על ידו, המספר על מציאת דירה קטנה עם חלון המשקיף לים התיכון, ומציע לאהובתו שנותרה בחו"ל להצטרף אליו. הוא מתאר את התקווה להתחלה חדשה. האזכור לשלג שירד במישור החוף מעורר בו זיכרונות מהעבר באירופה.

"חלון לים התיכון" הוא שיר נוגע ללב המשלב בין האישי לקולקטיבי, בין העבר להווה, ובין הכאב לתקווה. הוא מבטא את המורכבות של תקווה להתחלה חדשה לאחר טראומה, למרות הפצעים שעדיין פתוחים מהעבר, את התקווה והכמיהה לאהבה ולמשפחה, ואת ההתמודדות עם הזיכרונות. המוזיקה בסגנון יווני מובהק מחזקת את התחושות הללו ומוסיפה עומק רגשי ליצירה.​

יעקב גלעד בהתייחסותו להורים של יהודה ושלו, ששרדו את השואה:

"... בעיקר תהיתי מאיפה היה להם האומץ להביא ילדים לעולם שאת הצדדים הכי מפלצתיים שלו הם כבר הכירו מקרוב וחוו על בשרם. זה עדיין פלא בעיני, כי גם יהודה וגם אני בנים לניצולי שואה, שנינו נולדנו חמש שנים אחרי שהורינו השתחררו מאושוויץ. מה עבר להם בראש כשהם החליטו להביא ילדים לעולם הזה, אחרי התופת ההיא, בתוך העוני של ראשית ימי המדינה, כשכל העולם שלהם וכל מי שאהבו נשאר בתוך ערימות האפר? מתוך שיחות עם אמא שלי ועם אבא של יהודה הסתבר לנו שהייתה שם תמיד איזו תקווה שהחזיקה אותם בחיים גם במחנות ההשמדה וגם בשנים שאחרי המלחמה. תקווה שהם לא העזו לוותר עליה, כי התקווה הזאת נמצאת ביסוד האנושיות באשר היא, וכי המשמעות של הוויתור על אותה תקווה תהיה ניצחונו של השטן. מכאן נולד המשפט הסיום של כל קטע בשיר: “ואולי מרחוק יש סיכוי אחד למיליון, ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון”. על הסיכוי העלוב הזה הם באו לכאן, שיקמו את חייהם מאפס, והולידו אותנו. זה כל הסיפור..."

(מתוך פורום “ספרות וכתיבה גאה” מארח את יעקב גלעד)

מילות השיר

מילים: יעקב גלעד. לחן: יהודה פוליקר

הבטחתי לכתוב כשנסעתי
ולא כתבתי מזמן
עכשיו את כל כך חסרה לי
חבל, חבל שאת לא כאן.

אחרי שהגעתי ליפו
תקוות נולדו מתוך יאוש
מצאתי לי חדר וחצי
על גג של בית נטוש.

יש פה מיטה מתקפלת
אם נרצה שלושתנו לישון
את אני והילד
מול חלון משקיף לים התיכון.

ואולי מרחוק יש סיכוי אחד למיליון
ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון.

שנת חמישים סוף דצמבר
בחוץ מלחמת רוחות
השלג צנח כאן לפתע
לבן מזכיר לי נשכחות.

עוד הפצע פתוח
לו רק היית איתי עכשיו
הייתי ודאי מספר לך
את מה שלא יגיד מכתב.

כאן אם תרצי יש לך בית
ואותי יהיה לך המון
צחוק ילדים בין הערביים
מול חלון משקיף לים התיכון.

ואולי מרחוק יש סיכוי אחד למיליון
ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון.

[לאוסף שירי הנצח, שהזמן לא יכול להם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מורכבות האהבה, לחצו כאן [לאוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף שירי הנצח, שהזמן לא יכול להם.
• אוסף המאמרים על מורכבות האהבה.
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2021), שירי נצח, שהזמן לא יכול להם, ייצור ידע, 7/9/21.
• פנחס יחזקאלי (2018), מורכבות האהבה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 26/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.