תקציר: בשנתיים האחרונות בחרו שני מנהיגים יוצאי דופן - חוויאר מיילי בארגנטינה ודונלד טראמפ בארה"ב - להושיע את ארצותיהם בעזרת מה שמכונה 'רפורמת זעזוע'. בסוג הרפורמה הזו עוסק המאמר. ההיסטוריה מלמדת כי כאשר היא מתבצעת נכון, היא מובילה לשיפור מהיר, אך כאשר היא מתבצעת באופן כושל, היא עלולה להוביל לכאוס כלכלי וחברתי. לכן, לפני שמדינה בוחרת בדרך זו, עליה לשקול היטב האם יש לה את התנאים המתאימים להצלחה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

עוד בטרם מונה דונלד טראמפ לנשיא, הוא הודיע על על מהלך דרמטי: הקמת "המשרד לייעול ממשלתי" (Department of Government Efficiency, או DOGE). בראשו יעמוד אילון מאסק ומטרתו לחולל שינוי מרחיק לכת בניהול הממשל הפדרלי והביורוקרטיה האמריקנית שיצאה משליטה, תוך דגש על ייעול, צמצום רגולציה והפחתת עלויות ממשלתיות.

השיטה הזו אינה מקורית ויש לה שם: "רפורמת זעזוע" או "טיפול בהלם ניהולי ו/או כלכלי" (Shock Therapy או Shock Reform). זוהי גישה למדיניות ניהולית ו/או כלכלית, המבוססת על שינויים חדים ומהירים במבנה הארגונים, שירות המדינה והניהול הממשלתי / הכלכלה והפיננסים .

בניגוד לרפורמות הדרגתיות, השיטה מבוססת על צעדים דרמטיים ומהירים שנועדו לשבור דפוסים חוזרים, להפחית ביורוקרטיה ולהפעיל כוחות שוק באופן מיידי, לפני שכוחות נגדיים יספיקו להתארגן וליצור התנגדות לשינוי אפקטיבית.

מודל זה אומץ במספר מדינות (ראו בהמשך), בעיקר כאשר הן ניצבו בפני משברים חמורים, כולל בישראל ב- 1985. הבולטת בהם בשנה האחרונה ממש היא ארגנטינה.

'רפורמת זעזוע' מהי? המשגה

"רפורמת זעזוע" מבצעת שינויים גדולים ומיידיים במבנים ארגוניים ממשלתיים ו/או במבנה הכלכלה (כמו צמצום בירוקרטיה, צמצום הוצאות, חידוש תהליכים ממשלתיים, או אוטומציה של שירותים ציבוריים), במטרה להשיג לתוצאות מהותיות, דרמטיות ומהירות.

הנחת היסוד של 'גישת הזעזוע' היא שמשברים דורשים תגובות מהירות ואגרסיביות, שכן רפורמות הדרגתיות עלולות להיכשל בגלל התנגדות פוליטית, ביורוקרטיות וחברתית. צעדים אפשריים אופייניים כוללים:

• קיצוצים דרמטיים בפקידות הממשלתית, וחיסול מוקדי כוח ביורוקרטיים.
• קיצוצים בתקציב המדינה – הפחתת סובסידיות, חיסול 'בזבוזים' מיותרים והפסקת גירעונות כרוניים.
• הפסקת פיקוח מחירים – מעבר לשוק חופשי באופן מיידי.
• רפורמות מוניטריות ופיסקליות – הפסקת הדפסת כסף ושינויי מדיניות מיסוי.
• הפרטות רחבות היקף – מכירת נכסים ממשלתיים למשקיעים פרטיים.
• פתיחת השוק לתחרות בינלאומית – ביטול מכסים והסרת חסמים למסחר.

ה-DOGE בעקבות הצלחתו של חוויאר מיליי בארגנטינה בסדר יורד

הדוגמה העכשווית והבולטת ביותר ליישום "רפורמת זעזוע" היא תוכנית הרפורמות הכלכליות של נשיא ארגנטינה חוויאר מיליי, שהפך לאחד המנהיגים הבולטים בעולם במאבק נגד ביורוקרטיה ממשלתית מסורבלת.

בעוד שבתחילת דרכו נתקל נשיא ארגנטינה חוויאר מיליי נתקל בספקנות רבה, ההצלחות הכלכליות שלו מתחילות להוכיח שהגישה הרדיקלית שלו עובדת. הורדת האינפלציה, צמצום הגירעון המסחרי ושבירת השיטה הביורוקרטית בארגנטינה, הם הישגים משמעותיים שמעידים על כך שהלם ניהולי מחושב יכול להצליח גם בממשלים גדולים ומסורבלים. טראמפ ומאסק שואפים לשכפל את הדגם הזה בארצות הברית באמצעות ה-DOGE.

הצלחותיו של מיליי ומה ניתן ללמוד מהן

1. דיכוי האינפלציה תוך חודשים ספורים: כשהתמנה לנשיא, מיליי קיבל לידיו מדינה עם אינפלציה שנתית של יותר מ-200%, אחת הגבוהות בעולם. באמצעות קיצוצים אגרסיביים, הפסקת הדפסת כסף ושחרור הפיקוח על שערי המטבע, הוא הצליח לבלום את קצב עליית המחירים באופן דרמטי.
2. צמצום הגירעון המסחרי: תחת מיליי, הממשלה הפסיקה לבזבז כספים על סובסידיות בלתי יעילות, קיצצה הוצאות מיותרות וסגרה עשרות גופים ממשלתיים שלא תרמו לכלכלה. ה-DOGE חותר להשיג בדיוק את אותו הדבר: צמצום הוצאות ממשלתיות, ביטול מחלקות וסוכנויות פדרליות מיותרות והפחתת רגולציה שמכבידה על העסקים.
3. שבירת האליטות הביורוקרטיות: מיילי לא הסתפק ברפורמות כלכליות אלא גם חיסל מוקדי כוח ביורוקרטיים, בעיקר בקרב איגודים מקצועיים וקבוצות אינטרס שנהנו מהשיטה הישנה. טראמפ ומאסק מכוונים ליעד דומה: ניקוי "מדינת הפקידים" (Deep State), שבמשך עשרות שנים הרחיבה את עצמה ללא פיקוח.

דוגמאות היסטוריות נוספות

שנות ה-90 של המאה הקודמת: רוסיה לאחר קריסת ברית המועצות

בוריס ילצין ביצע "רפורמת זעזוע" במטרה לעבור מכלכלה קומוניסטית לשוק חופשי:

• הסרת פיקוחי מחירים גרמה לעליות מחירים חדות ולקריסת רמות חיים.
• ההפרטות יצרו "אוליגרכים" ששלטו במשאבים אסטרטגיים.

התוצאה: בטווח הארוך, רוסיה הפכה לכלכלה חזקה יותר, אך הפערים החברתיים נשארו עמוקים.

שנות ה-90 של המאה הקודמת: פולין – ההצלחה של 'תוכנית בלצרוביץ'

• הנהגת רפורמות מהירות הפכה את פולין לכלכלה חזקה יותר תוך זמן קצר.
• בטווח הקצר נרשמה אבטלה גבוהה, אך הכלכלה התייצבה במהירות.

התוצאה: פולין נחשבת כיום לסיפור הצלחה של רפורמות ניאו-ליברליות מהירות.

1985: ישראל – תוכנית הייצוב הכלכלית

• ממשלת ישראל, בראשות שמעון פרס ויצחק מודעי, יישמה תוכנית רדיקלית לבלימת אינפלציה של 400%:
• בוצעו קיצוצים חדים בתקציב ובסובסידיות.
• הממשלה עצרה את הדפסת הכסף והגבילה את בנק ישראל.

התוצאה: האינפלציה נבלמה תוך חודשים ספורים, המשק החל לצמוח והכלכלה עברה ליציבות.

שנות ה- 70 וה- 80 של המאה הקודמת: צ'ילה תחת פינושה

לאחר ההפיכה של 1973, המשטר של אוגוסטו פינושה הפעיל רפורמות קיצוניות בהנחיית ה-'Chicago Boys', תלמידיו של מילטון פרידמן:

• בוצעה הפרטה נרחבת של חברות ממשלתיות.
• בוטלו פיקוחי מחירים ורגולציות שהגבילו את השוק החופשי.

התוצאה: האינפלציה ירדה דרמטית, אך האי-שוויון גבר.

יתרונות וחסרונות של "רפורמת זעזוע"

יתרונות

• בלימת משברים במהירות – במדינות עם אינפלציה גבוהה או גירעון חמור, פעולה מהירה הכרחית למניעת קריסה כלכלית.
• משיכת השקעות זרות – פתיחת שוק באופן חד עשויה לגרום למשקיעים לנהור למדינה.
• שחרור הכלכלה מכבלי הביורוקרטיה – הפחתת רגולציה יוצרת דינמיות כלכלית וצמיחה מהירה.

חסרונות

• זעזועים חברתיים חמורים – עלייה באבטלה, קריסת מוסדות קיימים ועוני בטווח הקצר.
• אי-שוויון כלכלי מוגבר – במדינות מסוימות, הרפורמות הובילו לריכוז עושר בידי מעטים.
• התנגדות פוליטית – מהלכים דרסטיים עשויים לעורר הפגנות ולערער את יציבות המדינה.

מה ניתן ללמוד מהמקרים ההיסטוריים?

1. הצלחה של "רפורמת זעזוע" תלויה בגורמים מקומיים – מדינות כמו פולין הצליחו כי היו מוכנות למעבר לכלכלת שוק, בעוד רוסיה חוותה כאוס בשל שחיתות וקריסת מוסדות ממשלתיים.
2. המגזר הפרטי חייב להיות חזק דיו כדי לקלוט את ההלם – ללא סקטור פרטי מפותח, רפורמות רדיקליות עשויות להוביל לאנרכיה כלכלית.
3. ניהול נכון של תקופת המעבר – יש צורך בגיבוי פוליטי וחברתי, כדי שהציבור יוכל להתמודד עם הקשיים בטווח הקצר.

האם "רפורמת זעזוע" מתאימה לכל מדינה?

"רפורמת זעזוע" איננה פתרון קסם. היא אפקטיבית בעיקר במדינות שנמצאות במשבר חריף, שם אין ברירה אלא לבצע מהלכים קיצוניים. במדינות מפותחות, כמו ארה"ב או מערב אירופה, גישות מתונות יותר כמו רפורמות הדרגתיות ושינויים מבוקרים נחשבו עד כה למועדפות.

לסיכום

"רפורמת זעזוע" היא כלי חזק שיכול להציל מדינות מקריסה כלכלית, אך היא גם מהווה סיכון משמעותי שדורש ניהול נכון וגיבוי פוליטי. הדוגמאות מההיסטוריה מלמדות כי כאשר היא מתבצעת נכון, היא מובילה לשיפור מהיר בנתונים הכלכליים, אך כאשר היא מתבצעת באופן כושל, היא עלולה להוביל לכאוס כלכלי וחברתי. לכן, לפני שמדינה בוחרת בדרך זו, עליה לשקול היטב האם יש לה את התנאים המתאימים להצלחה

[לאוסף המאמרים על שינוי ארגוני ועל שינוי בכלל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על שינוי ארגוני ועל שינוי בכלל.
• אוסף המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה'.
• הרחבה בנושא: תבניות/דפוסים חוזרים.
• הרחבת המושג 'אפקטיביות'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), שינוי ארגוני ושינוי בכלל באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ביורוקרטיה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 25/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), תבנית - דפוס חוזר, ייצור ידע, 12/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.