תקציר: השמירה על מגוון האפשרויות (Diversity) הוא חוק חשוב במערכות מורכבת, שמגדיל את חוסנן ואת האפקטיביות שלהן. אולם, תנועת ה-WOKE ביצעה מניפולציה סמנטית על המושג, ואימצה אותו במשמעות שונה. בכך, היא ערערה את ערכו האמיתי בתוך מוסדות וארגונים. לכן חוקרי WOKE ישראלים נוהגים לכנות את המגוון נוסח ה- WOKE כ'גיוון' או 'הגוונה'...
![[בתמונה: מניפולציה סמנטית של המושג 'מגוון' הובילה לכישלון ה-DEI בארגונים… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של Wonder AI]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2025/02/מגוון-11.png)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
זהו מאמר רביעי מתוך ארבעה, העוסק בהיפוך משמעותן של מילים ע"י המחאה. למאמרים האחרים:
- פנחס יחזקאלי: היפוך משמעותן של מילים בשירות המחאה.
- פנחס יחזקאלי: עשר דוגמאות להיפוך משמעותן של מילים בשירות המחאה.
- משה כהן אליה: "מניעה משפטית".
- פנחס יחזקאלי: מניפולציה סמנטית של המושג 'מגוון' הובילה לכישלון ה-DEI בארגונים.
* * *
מגוון (Diversity) הוא עקרון בסיסי במערכות מורכבות, בין אם מדובר בטבע, בחברות אנושיות או בארגונים עסקיים. זהו מקבץ של גורמים, עם שונות בין אחד לרעהו, החיוני לבריאות המערכת ולחוסנה, כמו:
- מגוון מחשבתי: הבאת אנשים עם דעות שונות ומגוון רעיונות.
- מגוון תכונות וכישורים: התמקדות בקשת רחבה של יכולות וניסיון מקצועי.
- מגוון פרספקטיבות: שילוב של אנשים עם רקעים, חוויות והשכלה שונות שמובילים לפתרונות יצירתיים. מגוון זה מבוסס על מצוינות והישגים, כאשר אדם מקבל הזדמנות על בסיס כישוריו ותרומתו לארגון.
- מגוון נקודות מבט ודרכי חשיבה;
- מגוון צבעים.
וכדומה.
מגוון דרכי חשיבה, מגוון רקעים, מגוון אפשרויות וכדומה. ככל שהמגוון גדל, כך גדלה מורכבות המערכת, אבל גם החוסן שלה. וכך, מגוון הופך אותה עמידה יותר ומשגשגת יותר.
אולם, תנועת ה-WOKE ביצעה מניפולציה סמנטית על מושג ה'מגוון', שינתה את משמעותו, ובכך ערערה את ערכו האמיתי בתוך מוסדות וארגונים. לכן חוקרי WOKE ישראלים נוהגים לכנות את ה- Diversity נוסח ה- WOKE כ'גיוון' או 'הגוונה'.
![[בתמונה: מטריות במגוון צבעים... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי geralt לאתר FIXABAY]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2022/10/מגוון-מטריות.jpg)
מניפולציה סמנטית מהי?
מניפולציה סמנטית (semantic manipulation) או היפוך משמעותן של מילים (redefinition), היא אחת הטכניקות האפקטיביות והשימושיות של אנשי ה- WOKE: השתלטות על מילים שגורות ושינוי משמעותן לצורכי 'צריבת תודעה' וניהוג המונים. שימוש מכוון במילים נפוצות, אבל במשמעות שונה או מטעה. זאת, כדי לעצב תפיסות, לטשטש את האמת או להשפיע על דעת הקהל [הרחבה על מניפולציה סמנטית (semantic manipulation) ראו במאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: היפוך משמעותן של מילים בשירות המחאה].
'גיוון או 'הגוונה' (WOKE DEI-Driven Diversity) הוא:
- התמקדות בזהות על פני כישורים – העדפת אנשים לפי גזע, מגדר או קטגוריות פוליטיות-חברתיות, במקום לפי יכולותיהם [הרחבה על פוליטיקת הזהויות ראו במאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: ‘פוליטיקה של זהויות’, אסטרטגיה של פירוק חברתי?].
- דיכוי שונות מחשבתית – מי שמביע עמדות שאינן פרוגרסיביות, נפסל אוטומטית ומושתק, גם אם השקפתו תורמת לדיון המוסדי [להרחבה, ראו את מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: תרבות ההשתקה והביטול הפרוגרסיבית (Cancel Culture).
- כפייה במקום התפתחות טבעית – קביעת מכסות מגדריות או אתניות על חשבון התאמה אמיתית לתפקיד.
- אידיאולוגיזציה של מקום העבודה – החדרת שיח פוליטי לתוך מבנה ארגוני, מה שיוצר עימותים פנימיים במקום שיתוף פעולה.
![[בתמונה: מניפולציה סמנטית של המושג 'מגוון' הובילה לכישלון ה-DEI בארגונים… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Pikaso]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2025/02/מגוון-33-796x1024.jpg)
כיצד המניפולציה הובילה לכישלון ה-DEI בארגונים?
- ירידה בפרודוקטיביות ובמצוינות – כאשר מקדמים אנשים לפי קטגוריות פוליטיות במקום לפי יכולת, רמת הביצועים נפגעת.
- פגיעה במורל הארגוני – עובדים מוכשרים שנדחקים הצידה בגלל מדיניות זהותית חווים תסכול, מה שפוגע במוטיבציה שלהם.
- צניחה באמון בתוך הארגון – אם עובדים מאמינים שהקידום מבוסס על זהות ולא על יכולת, הם מאבדים אמון בהנהלה.
- ערעור חופש הביטוי – סביבת עבודה שבה מחשבה שונה מדוכאת יוצרת פחד, חוסר יצירתיות והימנעות מדיון פתוח.
- כישלון כלכלי – חברות שמאמצות את גישת ה-DEI בצורה קיצונית רואות לעיתים קרובות ירידה ברווחיות וביצועים, משום שהן ממקדות אנרגיה בשיקולים אידיאולוגיים במקום עסקיים.
אסור 'לשפוך את התינוק עם המים'!
מרגע שזכה דונלד טראמפ בבחירות, הוא התייחס בחריפות רבה ל- DEI ול'גיוון' שהוא אחד ממרכיביו: נאמן להבטחותיו במסע הבחירות, הוא הנפיק מיד עם כניסתו לתפקיד, ב- 22 בינואר 2025, צו נשיאותי המורה על ביטול מדיניות ה- DEI. הוא ביטל תוכניות וסגר משרדים פדרליים שהתמקדו בגיוון, הגינות והכלה. בנוסף, הורה גם להסיר כל פרסום או מודעה הנוגעים לסוגיות הללו.
טראמפ גם התבטא בחריפות נגד התוכנית וטען כי: "הנשיא אמר על מדיניות הגיוון כי היא"ה- DEI פוגעת באחדות הלאומית שלנו מאחר שהיא חותרת תחת הערכים האמריקאים המסורתיים של עבודה קשה, הצטיינות והישגיות לטובת מערכת של 'פינוקים מבוססי זהות'. מקרים רבים ממחישים שהמדיניות הזאת הולידה תוצאות הרות אסון כשהעדיפה אנשים בגלל איך שהם נולדו, ולא בגלל מה שהם יודעים לעשות":
לכן, אין פלא שמרגע שזכה בבחירות, החלו ארגונים להתנער מה- DEI ומהאנשים המזוהים איתו. רק שקיימת עתה סכנה, שגם 'עיקרון המגוון' האמיתי, יזנח גם הוא. כדי להחזיר את מגוון לערכו המקורי, על ארגונים להתרחק מהפרשנות האידאולוגית של ה-WOKE ולהתמקד בגיוון אותנטי—זה שמבוסס על יכולת, הישגים ומגוון אמיתי של מחשבה. גיוון כזה לא רק מחזק ארגונים, אלא גם מייצר סביבה חדשנית, שוויונית והוגנת באמת.

נספח: ה'גיוון' - אחד ממרכיבי ה- DEI שהחריב את העולם המערבי
המילה 'גיוון' או 'הגוונה' היא מניפולציה סמנטית על מושג ה'מגוון' (Diversity) שעשתה תנועת ה-WOKE ביצעה, והוא מרכיב חשוב ב- DEI שמקריס את המערב לתוך עצמו. משמעותו היא העדפת הזהות על פני הכישורים (עדיפות למוסלמים), אידיאולוגיזציה ותרבות של כפיה במקומות עבודה
כרזת המחאה של הימין המשלבת מסר סאטירי וביקורתי כלפי מדיניות זו, תוך שימוש בדימויים טעונים. הכיתוב מכריז באירוניה למעלה: "הנה מגיע הגיוון" (Here comes the diversity) ולמטה: "אתה עומד להתעשר תרבותית" (You are about to be culturally enriched) (אחת מססמאות ה- WOKE). הכוונה ברורה: במקום לשפר את החברה, מביא ה'גיוון' לתוצאות הרסניות: לאלימות, לפשע לאי-סדר חברתי.
המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: מניפולציה סמנטית של המושג 'מגוון' הובילה לכישלון ה-DEI בארגונים.
![[בתמונה: הגיוון של ה- WOKE הוא סוס טרוייאני, שדרכו משתלט האיסלאם על המערב… המקור: דף הטוויטר של Rudi Mentär. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2025/01/הנה-מגיע-הגיוון.jpg)
[לאוסף המאמרים על מגוון (Diversity) וחשיבותו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים על מגוון (Diversity) וחשיבותו.
- הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
- אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
- הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
- מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: עלייתו ונפילתו של ה- DEI (גיוון, שוויון, הכלה).
- מאמרו של רוני אקריש: הברית הבלתי קדושה, בין ארגוני השמאל הפרוגרסיבי לפלסטינים.
- מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: היפוך משמעותן של מילים בשירות המחאה.
- המאמר: ‘פוליטיקה של זהויות’: אסטרטגיה של פירוק חברתי?
- הרחבת המושג 'אפקטיביות'.
- מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: תרבות ההשתקה והביטול הפרוגרסיבית (Cancel Culture).
- הרחבת המושג 'מערכת מורכבת'.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2020), מגוון תעסוקתי – גיוון המשאב האנושי בארגון ככלי ניהולי, ייצור ידע, 8/1/20.
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
- פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
- פנחס יחזקאלי (2025), עלייתו ונפילתו של ה- DEI (גיוון, שוויון, הכלה), ייצור ידע, 22/2/25.
- רוני אקריש (2024) הברית הבלתי קדושה, בין ארגוני השמאל הפרוגרסיבי לפלסטינים, ייצור ידע, 6/5/24.
- פנחס יחזקאלי (2024), היפוך משמעותן של מילים בשירות המחאה, ייצור ידע, 17/6/24.
- פנחס יחזקאלי (2017), ‘פוליטיקה של זהויות’: אסטרטגיה של פירוק חברתי?, ייצור ידע, 24/8/17.
- פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2022), תרבות ההשתקה והביטול הפרוגרסיבית (Cancel Culture), ייצור ידע, 2/10/22.
- יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
Pingback: משה כהן אליה: "מניעה משפטית" | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר דוגמאות להיפוך משמעותן של מילים בשירות המחאה | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: היפוך משמעותן של מילים בשירות המחאה | ייצור ידע
Pingback: אוסף כרזות וממים אינטרנטיים בענייני היום | ייצור ידע
Pingback: מגוון (Diversity) וחשיבותו באתר ייצור ידע | ייצור ידע