תקציר: כאשר מתרחש תהליך של חילופי אוכלוסיות באזור מסוים - בין אם כתוצאה מהגירה, שינוי דמוגרפי או תהליכים פוליטיים - הקבוצות החדשות שנוצרות מפתחות מנגנוני שיטור משלהן. כך נוצר מצב שבו החברה אינה רק מתמודדת עם שינוי דמוגרפי, אלא גם עם מאבקי כוח על אכיפת הסדר החברתי והגדרת הזהות הקולקטיבית החדשה. זה בדיוק מה שמתרחש היום באירופה, כשמנגנון שיטור לא פורמלי - "משטרות השריעה" (Shariah Police) הולך ומתבסס באזורים עם רוב מוסלמי. במקביל למשטרות, צומחים גם בתי דין אסלאמיים הפועלים בתוך הקהילות המוסלמיות, במיוחד בנושאי גירושין וירושה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

בכל קבוצה חברתית קיימים מנגנוני שיטור המבטיחים את הסדר הפנימי ושומרים על נורמות ההתנהגות הרצויות. מנגנונים אלו יכולים להיות פורמליים, כמו מוסדות שלטוניים וכוחות אכיפה, או בלתי-פורמליים, כמו נורמות חברתיות, לחץ קבוצתי וסנקציות בלתי-רשמיות.

כאשר מתרחש תהליך של חילופי אוכלוסיות באזור מסוים - בין אם כתוצאה מהגירה, שינוי דמוגרפי או תהליכים פוליטיים - הקבוצות החדשות שנוצרות מפתחות מנגנוני שיטור משלהן. לעתים, מנגנונים אלה פועלים במקביל למוסדות הקיימים. במקרים אחרים, הם נכנסים לעימות עם הסדר הישן, במיוחד כאשר תחושת הלגיטימציה של הרשויות הוותיקות מתערערת.

כך נוצר מצב שבו החברה אינה רק מתמודדת עם שינוי דמוגרפי, אלא גם עם מאבקי כוח על אכיפת הסדר החברתי והגדרת הזהות הקולקטיבית החדשה. זה בדיוק מה שמתרחש היום באירופה, כשקבוצות סלפים שמרנים-קיצוניים מפעילות מנגנוני אכיפה לא-רשמיים, כדי לכפות נורמות איסלאמיות על הקהילה המקומית.

זהו מנגנון שיטור לא פורמלי הקרוי, "משטרות השריעה" (Shariah Police), שהולך ומתבסס באזורים עם רוב מוסלמי. השריעה היא מערכת חוקים דתית המבוססת על הקוראן והסונה (המסורות של הנביא מוחמד). היא כוללת תקנות משפטיות, אתיות וחברתיות, ונוגעת לכל תחומי החיים, החל מחיים פרטיים כמו דיני משפחה וירושה, ועד לענייני חברה וכלכלה. במקביל למשטרות, צומחים גם בתי דין איסלאמיים הפועלים בתוך הקהילות המוסלמיות, במיוחד בנושאי גירושין וירושה. התופעה זוהתה בתחילה בגרמניה (למשל, בעיר וופרטל) ובבריטניה בלונדון. היום, היא התפשטה לאירופה המערבית כולה.

בסרטון למטה: מוסלמים כופים את חוקי השריעה על אלו שאינם מוסלמים ברחובות לונדון 2013. רק תחשבו מה מתרחש שם היום:

רקע: ההתפשטות האיסלאמית והיווצרות אזורים אוטונומיים

גלי ההגירה המוסלמית לאירופה, במיוחד מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת, הביאו להיווצרות קהילות גדולות עם אורח חיים איסלאמי ברור. בערים כמו לונדון, פריז, ברלין, שטוקהולם ובריסל, התפתחו אזורים שבהם יש רוב מוסלמי, ומקומיים חשים כי יש להם את הזכות לאוטונומיה תרבותית ודתית מסוימת.

באזורים אלו ניתן לזהות תהליכים של סגרגציה תרבותית, שבהם האוכלוסייה המקומית פחות נחשפת לערכים מערביים, ומנהיגים דתיים מקבלים תפקיד משמעותי בהכוונת אורח החיים. מתחת לפני השטח, חלק מהקהילות הללו פיתחו מנגנוני פיקוח פנימיים, שמטרתם להבטיח שהציבור המקומי שומר על כללי השריעה.

כיצד פועלות משטרות השריעה?

1. סיירות רחוב – הסלפים, לבושים באפודים כתומים עם הכיתוב "משטרת השריעה" עליהם (ראו התמונה למטה), יוצאים ל"סיורים" רגליים וכופים על האנשים את הקוד המוסרי הנוקשה שלהם. הם מאיימים, על נשים שלבושן אינו צנוע מספיק לפי האיסלאם; נטפלים לבליינים במועדונים בעיר ובמקומות בילוי "בלתי מוסריים", מטיפים להם להפסיק לשתות אלכוהול, להקשיב למוסיקה ולהמר על כסף.
2. תעמולה והפחדה – תליית שלטים כגון "אזור השריעה – חוקים איסלאמיים חלים כאן", יצירת תחושה של טריטוריה מוסלמית שבה חוקי המדינה פחות רלוונטיים.
3. אלימות ואיומים – במקרים מסוימים דווח על תקיפות פיזיות של נשים שהולכות ללא כיסוי ראש, על מוסלמים שנחשדים ב"חטאים" כמו המרת דת, ועל הומוסקסואלים.

השלכות על הלא-מוסלמיים באזורים אלה

משטרות השריעה אינן מכוונות רק כלפי מוסלמים. גם תושבים לא-מוסלמים חווים לעיתים לחץ חברתי ואף איומים, במיוחד כאשר הם נכנסים לשכונות מוסלמיות. דווחו מקרים שבהם נשים לא-מוסלמיות ספגו עלבונות ותקיפות מילוליות בשל לבושן, וברים המוכרים אלכוהול הוטרדו עד שנסגרו.

התמודדות: המודל הטקסני, מול יחס הרשויות והתקשורת האירופית

התמודדות עם התופעה מורכבת. מצד אחד, משטרות השריעה אינן מוכרות כחוקיות, והמשטרה הרשמית מתנגדת להן. מצד שני, קיימת רתיעה מצד גורמים פוליטיים ותקשורתיים מחשש שיואשמו ב"איסלאמופוביה" אם יוקיעו את התופעה באופן תקיף מדי [להרחבה בסוגיה זו ראו את מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: כיצד מושגים כמו 'גזענות' ו'אסלאמופוביה' משתקים את המערב].

מודל חיקוי לאירופה המתאסלמת יכולה להיות טקסס. ב-2024, היא הובילה חקיקה, שנועדה למנוע יישום חוקי השריעה במערכת המשפט האמריקאית. החוק הטקסני, כמו גם חוקים דומים במדינות אחרות, מתמקד באיסור שימוש בכל מערכת משפט זרה שיכולה לסתור את חוקי המדינה או החוקה האמריקאית. התומכים בחוק מציינים כי השריעה כוללת אלמנטים שאינם עולים בקנה אחד עם זכויות האדם המודרניות, במיוחד בנושאים כמו שוויון מגדרי וחופש הדת.

הגישה האירופאית 'חלבית' הרבה יותר: ברוב המדינות המערביות לא קיימים חוקים ישירים האוסרים על השריעה, אך קיימת חקיקה שמטרתה למנוע השפעה של חוקים דתיים על המשפט האזרחי. עם זאת, במדינות מסוימות, כמו בריטניה, עדיין פועלים בתי דין איסלאמיים בלתי-רשמיים, ועולות טענות שהם יוצרים מערכת משפט מקבילה הפוגעת בזכויות נשים ובשוויון בפני החוק. מספר מדינות - למשל וגם צרפת ודנמרק - חוקקו חוקים שנועדו להגביל את השפעת השריעה בתחומן. אבל במדינות אחרות - כמו בריטניה וגרמניה - קיימת נכונות מסוימת להעלים עין, מתוך גישה רב תרבותית, המנסה לשמר את האוטונומיה של המיעוטים:

• בריטניה: למרות שאין חוק מפורש נגד השריעה, הייתה ביקורת חריפה על הפעלת בתי דין אסלאמיים הפועלים בתוך הקהילות המוסלמיות, במיוחד בנושאי גירושין וירושה. הממשלה הבריטית הקימה ועדת חקירה לנושא, ובעקבות דו"חות שהתפרסמו ב-2018, החלו צעדים רגולטוריים להגבלת כוחם של בתי הדין השרעיים.
• צרפת, הידועה במדיניות החילוניות (Laïcité) שלה, חוקקה מספר חוקים שנועדו למנוע את כניסת השריעה למרחב הציבורי, כמו: חוק איסור הבורקה (2010) – אוסר על כיסוי פנים מלא במקומות ציבוריים, מתוך תפיסה שזה מסמל כפייה דתית. הגבלות על שחיטה דתית – צעדים שננקטו להגבלת שחיטה לפי חוקי השריעה. ופיקוח על מימון מסגדים – הממשלה חוקקה חוקים שמגבילים מימון זר למסגדים כדי למנוע הקצנה דתית.
• גרמניה אינה אוסרת על השריעה באופן ישיר, אך פסקי דין של בתי משפט אסרו על התחשבות בכללים מוסלמיים הסותרים את החוקה הגרמנית. למשל, ב-2016 בית המשפט הפדרלי פסק שאישה מוסלמית לא חייבת לקבל גירושין לפי דיני השריעה, אלא לפי החוק הגרמני בלבד.
• בלגיה חוקקה חוקים נגד מנהגים הקשורים לשריעה, כולל איסור על כיסוי פנים מלא במקומות ציבוריים (2011), בעקבות דיונים על "אזורי השריעה" שבהם הופעל לחץ על תושבים לאמץ חוקים איסלאמיים.
• שוויץ הצביעה במשאל עם ב-2009 על איסור בניית צריחי מסגדים, מתוך חשש לסימבוליקה איסלאמית בשטח המדינה.
• דנמרק פועלת להגבלת בתי דין איסלאמיים פרטיים ולהגבלת מימון זר לארגונים איסלאמיים.

לסיכום סוגיית ההתמודדות, ברוב המדינות המערביות לא קיימים חוקים ישירים האוסרים על השריעה, אך קיימת חקיקה שמטרתה למנוע השפעה של חוקים דתיים על המשפט האזרחי. עם זאת, במדינות מסוימות, כמו בריטניה, עדיין פועלים בתי דין אסלאמיים בלתי-רשמיים, ועולות טענות שהם יוצרים מערכת משפט מקבילה הפוגעת בזכויות נשים ובשוויון בפני החוק.

סיכום: התנגשות בין רב-תרבותיות לערכים ליברליים

המאבק נגד חוקי השריעה במערב, ובעיקר החקיקה בטקסס, מציב אתגר חברתי, תרבותי ומשפטי מורכב. הוא מעלה שאלות על איזון בין חופש הדת לבין שמירה על ערכים דמוקרטיים, ועל ההתמודדות עם שילובם של מיעוטים דתיים בחברה מגוונת ורב-תרבותית. כישלונו של מאבק זה במדינות מערב אירופה משפיע עמוקות על יחסי הגומלין בין הקבוצות התרבותיות השונות, ומעצב מחדש את דמותן של המדינות הדמוקרטיות (לשעבר) במאה ה-21.

נספח מדף הטוויטר של Liza Rosen: משטרת השריעה לגיטימית בגרמניה, מסתבר!

תשעה סלפים, איסלאמיסטים אולטרה-שמרנים, נעצרו בספטמבר 2014 נעצרו 9 מוסלמים, לאחר שסיירו ברחובות בוופרטל, מערב גרמניה. הם לבשו ז'קטים כתומים בוהקים עם הכיתוב "משטרת השריעה", והורו לעוברים ושבים לא לפקוד דיסקוטקים, בתי קזינו או ברים. הקבוצה גם חילקה הנחיות כתובות, המכריזות באנגלית על "אזור תחת חוק השריעה", שבו אסורים אלכוהול, סמים, הימורים, מוזיקה וקונצרטים, פורנוגרפיה וזנות. אחד מהם, סוון לאו, הוא מטיף שדרכונו נתפס השנה לאחר שביקר בסוריה, שם הצטלם עושה פוזות על טנק, עם רובה קלצ'ניקוב תלוי על צווארו. הוא נחשד בניסיון לגייס מוסלמים להצטרף לג'יהאדיסטים הנלחמים בסוריה או בעיראק, וישב בעבר זמן מה בכלא. לטענתו, נסע לסוריה שסועת המלחמה ב-2013 במשימה הומניטרית. האירוע זכה לתגובות קשות ברחבי גרמניה.

בית המשפט בגרמניה קבע כי החשודים לא עברו על החוק ולא יועמדו לדין. נראה כי המוסדות הגרמנים משלימים עם צמיחת מוסדות אלטרנטיביים להם עצמם. הבחירות כזכור מתקרבות, ואלטרנטיבה לגרמניה קרובה להגיע למפלגה השנייה בגודלה, אבל דרכה לממשלה תיחסם. דומה שגרמניה הנוצרית השלימה עם אובדנה.

• המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: משטרות השריעה באירופה: התפתחותן, השפעתן, ואתגרי ההתמודדות.

[לאוסף המאמרים על השתלטות האסלאם על אירופה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם.
• אוסף המאמרים על השתלטות האיסלאם על אירופה.
• אוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית'.
• אוסף המאמרים על 'קבוצות'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: כיצד מושגים כמו 'גזענות' ו'אסלאמופוביה' משתקים את המערב.
• אוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית.
• הרחבת המושג: 'סדר'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (224), אוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם, ייצור ידע, 17/8/24.
• פנחס יחזקאלי (2022), השתלטות האיסלאם על אירופה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 6/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על משטרה בדמוקרטיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 6/5/19.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על קבוצות באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/4/20.
• פנחס יחזקאלי (2024), כיצד מושגים כמו 'גזענות' ו'אסלאמופוביה' משתקים את המערב, ייצור ידע, 10/12/24.
• פנחס יחזקאלי (2020), רב תרבותיות ותקינות פוליטית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 16/1/20.
• ללא מחבר (2014), אפס סובלנות: גרמניה נגד 'שוטרי השריעה', 10/9/14,  ynet.
• פנחס יחזקאלי (2014), סדר, ייצור ידע, 12/4/14.
• עידן ארנון (2015), בית המשפט הגרמני: סיירת המוסלמים שהטילה אימה על תושבים לקבל את חוקי השריעה – חוקית, ניוז דסק יזראל, 15/12/15.