תקציר: בין הגישה המסתגרת לגבולות הווילה, לבין הגישה המחייבת מעורבות אקטיבית במרחב שמעבר לגבולות, קיים פער עמוק בתפיסת המציאות. השאיפה להתכנסות לגבולות הווילה מבוססת במידה רבה על ההנחה שניתן לייצב את מצבה הביטחוני של מדינה ביצירת סטטוס קוו של גבולות. אבל, מעמדה האסטרטגי של מדינה נבחן בגישה זו לא רק במה שמדינה מצליחה לייצב בשטחה הריבוני, אלא גם בבריתות שהיא מקיימת עם ישויות במרחב, וביכולת למעורבות אקטיבית במרחביי ההשפעה המעצבים מגמות אזוריות.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 3 בינואר 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

זהו מאמר שני מתוך שניים על תופעת ה'וילה ב'גונגל'. למאמר האחר:

• גרשון הכהן: סוף סוף השתחררנו מהתסמונת הגלותית של 'וילה בג'ונגל'

* * *

מחקרים יעסקו בעתיד בשאלה מתי התגבשה תפיסתה של מדינת ישראל את עצמה ואת מקומה במרחב כ"וילה בג'ונגל". זו מגמה שביטאה התרחקות ממעורבות אקטיבית במרחב הקרוב למדינת ישראל, בשאיפה להתבצרות מאחורי גדרות וחומות.

על פי ויקיפדיה השימוש בדימוי ווילה בג'ונגל,  מיוחס לאהוד ברק. ניתן לפרש את הדימוי  במבט של חסד,  כמבטא לא יותר מאשר את הכרת הפערים התרבותיים והכלכליים בין מדינת ישראל לבין יתר המדינות במרחב האזורי הסובבות אותה. אולם  בממדי העומק, הדימוי "וילה בג'ונגל"  שימש כותרת להשקפת עולם ולתפיסה קיומית, שבמידה רבה עיצבה את התנהלותה האסטרטגית של מדינת ישראל בעשורים האחרונים.  וועדת חקירה ממלכתית, לא תוכל ככל הנראה, לברר מה היו המניעים לתפנית שגרמה לישראל להתכנס בשלווה מדומיינת אל גבולות הווילה. היא בוודאי לא תתמודד בשאלה מה חולל התמקדות  תרבותית וכלכלית  מוכוונת  בעיקר מערבה: אל מנהטן, פאלו אלטו וברלין, בהתנתקות מהמגמות המתרחשות במרחב האזורי.

הנסיגה מרצועת הביטחון

בנסיגה מרצועת הביטחון בלבנון במאי 2000,  הישראלים ציפו כי בסיום נוכחותם של כוחות צה"ל במרחבים שמחוץ למדינת ישראל, יובטחו לישראל תנאים ביטחוניים טובים יותר. בתוך כך ישראל איבדה נכס אסטרטגי משמעותי שנבנה בעמל שנים - צבא דרום לבנון, שפעל במרחבי דרום לבנון בחסות ובהכוונת צה"ל. זה היה למעשה כוח פרוקסי היחיד שהצליחה מדינת ישראל להקים בשכנות לגבולותיה. קיומו נבע מאינטרסים מקומיים של תושבי דרום לבנון, אבל נוכחותו ופעולתו הוסיפו נדבך משמעותי במשוואת הביטחון הלאומי הישראלית.  הליכה שבי אחרי  תודעת הווילה בג'ונגל, מנעה מהשיח הישראלי דיון ביקורתי במגמות שהתפתחו בלבנון ובאזור כולו, בעקבות הנסיגה מרצועת הביטחון.

מדימוי הווילה, משתרג אשכול  של דימויים קרובים, כמו שאיפת ההיפרדות מהפלסטינים, בסיסמה "הם שם ואנחנו כאן"  עד כדי  מוכנות לצמצום מרחבי הווילה למען מניעת חיכוך ומפגש עם אלה משם.

קשה לתפוס איך משווקי דימוי הווילה,  ממשיכים לקדם גם אחרי אסון השבעה באוקטובר, את תכנית המדינה הפלסטינית שתציב למדינת ישראל גבול מזרחי בקו כפר סבא כביש 6. אולי יהיה זה גבול מוכר בקהילה הבינלאומית, אבל הוא בוודאי ילכוד את הריכוז הישראלי הגדול ברצועת החוף ללא תנאיי הגנה הכרחיים.

התפכחות ישראלית בסוריה

בשבועות האחרונים, קריסת שלטון אסאד והמגמות המתהוות בסוריה, חייבו את מדינת ישראל למענה מידי שהיה כרוך בפריצת  מחסומי תודעת הווילה בג'ונגל. בנוסף למאמץ ההגנתי שחייב את צה"ל לחדירה למרחבי אזור החייץ -   בין ישראל לסוריה - למאמץ האחיזה הישראלית במרחב הסורי בקדמת הגבול יועדה תכלית אסטרטגית  מיוחדת להקרנת כוח צבאי ישראלי  על המגמות המתפתחות בסוריה.  המהלך הזה מבטא את ההבנה שאם ישראל תתייצב בתצפית פסיבית בהגנה על קו גבול רמת הגולן, ללא ההעזה ליציאה מעבר לחומות הווילה, לא יהיו בידיה המנופים המתאימים ליצירת עמדת השפעה ומיקוח להבטחת האינטרסים הביטחוניים הישראליים במערכת המתהווה בסוריה ובלבנון. במבט הזה, באורח פלא, ההתפתחויות בסוריה אילצו את מדיניות הביטחון הישראלי לניפוץ  החסמים שכבלו אותה עם התכנסותה התודעתית ארוכת השנים אל גבולות הווילה.

מחלוקת מימי בראשית

בגלוי ובסמוי כבר מראשית המפעל הציוני, התמודד היישוב היהודי במתח בין שתי המגמות: התכנסות אל גבולות "הווילה", או השתלבות במרחב הערבי. המתח קיבל ביטוי גם מבחינה אדריכלית. בעוד מושבות העלייה הראשונה נבנו לאורך ציר ראשי, דוגמת כפר תבור ויבנאל, באופן שאיפשר תנועת ערבים ויהודים דרך המושבה, היישובים שנבנו בעלייה השלישית והלאה נבנו מחוץ לדרך הראשית במבנה של מחנה סגור. מתוך כך, עם התמודדות במאורעות, במיוחד במאורעות 1939-1936, ופעילות פלוגות השדה של יצחק שדה ווינגיט, נוצרה מחלוקת בשאלת היציאה מהגדר אל המרחב. 

אניטה שפירא, בספרה 'חרב היונה', מספרת על האופן בו ניסה להוביל אורד וינגייט את אנשיו  לפעילות הגנה אקטיבית מחוץ לגדר. גישתו של וינגייט עוררה בקיבוצי עמק יזרעאל דחייה והתנגדות, שנבעה מעצם השאלה  היכן הקו שבו ברור לכל כי מגנים על הקיום? האם רק על קו הגדר? האם היציאה מהגדר היא כבר משהו המצוי מעבר לכורח שעליו מגנים ככורח קיומי:

הדיון התנהל לא רק בממד הערכי מוסרי, הוא התחיל בממד המבצעי. תפיסת ההגנה של יצחק שדה ווינגיט קבעה את הכורח המבצעי ליציאה החוצה לחיכוך במרחב שמחוץ לגדרות היישובים. זו הייתה תפיסת אנשי השומר, כבר בראשית התגבשות כוח המגן העברי. התנועה החופשית במרחב שמחוץ ליישובים, הייתה עבורם לא רק צורך במילוי משימת ההגנה, אלא ביטוי לשאיפה להשתלבותם במרחב גם בממד התרבותי.

בהכרת הצורך  להשתלבות אזורית פעילה, כבר בשנותיה הראשונות, פנתה מדינת ישראל בהנהגת בן גוריון, לפעילות יזומה במרחבים שמחוץ לגבולות המדינה. כשעדין שלט בישראל משטר צנע כלכלי, פעלו במדינות אפריקה משלחות ישראליות בתחומי החקלאות והביטחון. בשנות ה-60 סייעה ישראל לכורדים העיראקיים בהשתתפות צנחנים ישראליים בלחימה נגד צבא עיראק.

מהות הפער התפיסתי

בין הגישה המסתגרת לגבולות הווילה, לבין הגישה המחייבת מעורבות אקטיבית במרחב שמעבר לגבולות, קיים פער תפיסתי עמוק בתפיסת המציאות. השאיפה להתכנסות לגבולות הווילה מבוססת במידה רבה על ההנחה שניתן לייצב את מצבה הביטחוני של מדינה ביצירת סטטוס קוו של גבולות, בהתכנסות כל מדינה לפעילות בתחומי גבולותיה. בשוויץ, לדוגמה, הצליחו בנסיבות ההיסטוריות האירופיות, לקיים מצב של סטטוס קוו הנתפס  כסופי וקבוע.  הגישה השנייה מערערת על הנחת היכולת לשימור תנאיי קיום בסטטוס קוו יציב וסופי. המציאות האנושית בכללותה, בוודאי במערכת הזיקות בין מדינות נתונה בתפיסה זו לשינויים ולטלטלות בלתי צפויות. מעמדה האסטרטגי של מדינה נבחן בגישה זו לא רק במה שמדינה מצליחה לייצב בשטחה הריבוני, אלא גם בבריתות שהיא מקיימת עם ישויות במרחב, וביכולת למעורבות אקטיבית במרחביי ההשפעה המעצבים מגמות אזוריות. כך תורכיה פועלת בלוב ובקרן אפריקה, ועכשיו ניגשת  להקמת בסיסים צבאיים בלב המרחב הסורי. מצריים פועלת לאחרונה במעורבות צבאית בסומליה וכך גם קטאר באמצעות יכולותיה הכספיות פועלת במרחב האזורי, וגם הרחק מעבר לאוקיינוס.

המוסד וסוכניו בהחלט פעלו ופועלים בהצטיינות בחיכוך ומעורבות במעגלים הקרובים והרחוקים מחוץ למדינת ישראל. אולם לעיתים נדרשת גם מעורבות בנוכחות גלויה, לא רק צבאית.,

מגמת ההתכנסות הישראלית לגבולות הווילה, בהשלכותיה הביטחוניות והתרבותיות התגלתה בכישלונה. גם בממד הזה, תפיסת הביטחון הלאומי הישראלית, נדרשת לעדכון מהותי.  

[לאוסף, המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מות ההתיישבות היהודית בא"י, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים על מות ההתיישבות היהודית בא"י, באתר יצור ידע.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), הכל על מות ההתיישבות היהודית בא"י, באתר יצור ידע, ייצור ידע, 3/6/23.
• ויקיפדיה: וילה בג'ונגל.