גרשון הכהן: אחי בשמאל, אז יש לכם ארץ אחרת?

תקציר: יהודים מבקשים לנטוש, כי משהו מהותי משתנה להם והם מתקשים למצוא כאן את מקומם. וכאן מתחיל דיון חדש-ישן האם יש ליהודים מקום שהוא מולדת, שאותו - בכל מחיר - לא נוטשים. הדיון הזה שייך לכל חלקי החברה הישראלית ומחייב את הנהגתה....

[בתמונה: עוזבים? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי WikimediaImages לאתר Pixabay]
[בתמונה: עוזבים? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי WikimediaImages לאתר Pixabay]

[מאמר ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים על תופעת הירידה מהארץ, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

אין להתעלם מעוצמת החרדה שמביאה עשרות אלפים אל כיכר הבימה בהפגנות מוצאי שבת. כביטוי לעומק המצוקה, תיאר ארי שביט: "בפרוורי תל אביב, משפחות של טייסים קרביים יושבות לשיחות שקטות ועצובות של ארוחת הבוקר: מתי לרדת מהארץ, איך לרדת מהארץ, לאן לרדת?"  (מקור ראשון, "שתיקת הימין המתון", 13.1.23).

בחינת האפשרות לירידה מהארץ אינה גילוי תקדימי של ארי שביט, השימוש באפשרות הזו הפך מזמן להתרסה רווחת.

 השיח על ירידה מהארץ אינו חדש. גם בין חלוצי העלייה השנייה והשלישית, היו יורדים רבים. ובכל זאת ראוי להתבונן בסוגיה במבט חדש. גם בימי התנ"ך יהודים ירדו מן הארץ, כמו יעקב ובניו שירדו מצרימה, וכמו אלימלך ונעמי במגילת רות, שעברו לגור במואב. בגלל רעב בארץ:

[בתמונה: יעקב ובניו יורדים מצרימה... מה השתנה? כשרע יורדים... היוצרים: Peter Huntley and the Wintershall players. המקור: Contributed by Sweet Publishing, free bible images]
[בתמונה: יעקב ובניו יורדים מצרימה... מה השתנה? כשרע יורדים... היוצרים: Peter Huntley and the Wintershall players. המקור: Contributed by Sweet Publishing, free bible images]

אבל הפעם הסיפור אחר

[בתמונה משמאל: הפעם, הסיפור אחר... חלק מתמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

יהודים מבקשים לנטוש כי משהו מהותי משתנה להם והם מתקשים למצוא כאן את מקומם. 

וכאן מתחיל דיון חדש-ישן האם יש ליהודים מקום שהוא מולדת, שאותו - בכל מחיר - לא נוטשים. הדיון הזה שייך לכל חלקי החברה הישראלית ומחייב את הנהגתה.

בנקודת המוצא חייבת להיות מונחת הכרה משותפת של כל חלקי החברה הישראלית, שאין לנו אפשרות לוויתור אחד על השני. זה לא רק כורח הנטל המשותף בו אנו זקוקים זה לזה, כמו במסע אלונקות עם ארבעה מתחת לאלונקה שלא יכולים לוותר על אחד מהארבעה.

[בתמונה משמאלהפעם, הסיפור אחר... חלק מתמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

זה הרבה מעל, זה כורח החובה למורשת דורות יהודים ששאפו לתקומת עם ישראל בארצו. זה היה המסד המשותף לכל מה שנכתב במגילת העצמאות.

נכון שמתקשים כיום להסכים, לא רק על סדר היום של מדינת ישראל, אלא גם על מטרה לאומית משותפת. אבל, אולי נסכים על דבר אחד בסיסי, על אהבת מולדת. נסכים שאנחנו כאן על מנת להישאר. נחדל מהאיום שאנחנו תיכף עוזבים, כאילו שיש ליהודי ישראלי אפשרות ממשית לשוב לחיי גולה ללא מולדת [להרחבת המושג: 'מטרות לאומיות', לחצו כאן].

איזה זוגיות יכולה להחזיק מעמד, כשאחד מבני הזוג מכריז בכל סיבוב של קושי שהוא מחר עוזב? 

[בתמונה: כמו במסע אלונקות עם ארבעה מתחת לאלונקה שלא יכולים לוותר על אחד מהארבעה... התמונה נוצרה, הועלתה לויקיפדיה ואושרה לשימוש ע"י Johnny_Zoo]
[בתמונה: כמו במסע אלונקות עם ארבעה מתחת לאלונקה שלא יכולים לוותר על אחד מהארבעה... התמונה נוצרה, הועלתה לויקיפדיה ואושרה לשימוש ע"י Johnny_Zoo]

התפנית הגדולה שחוללה התנועה הציונית בחיי עם ישראל, באה לתקן את חטאו הגדול של העם היהודי שהמתמסר לפיתוי הקיום בגולה

מציינים את החטא בנוסח תפילת מוסף בשלושת הרגלים: "ומפני חטאינו גלינו מארצנו והתרחקנו מעל אדמתנו".

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של א"ב יהושע, בזכות הנורמליות, שראה אור בהוצאת שוקן. אנו מאמינים שאו עושים בו שימוש הוגן]
כן, זה אנחנו שגלינו ואנחנו שהתרחקנו מאדמת המולדת. לא הבבלים ולא הרומאים יכלו באותם ימים, להגלות אומה שלמה. היו אלה היהודים עצמם, שנטשו וגלו מרצונם. מאז גלות בני ישראל במצרים, הייתה בהם כמיהה לפיתויי סיר הבשר של ארצות גולה. בארבעים שנות נדודי המדבר, למול כל קושי, חזרו בני ישראל אל הכמיהה: "ניתנה ראש ונשובה מצרימה".

חלק לא מבוטל מתושבי הארץ שמוכרים כיום כפלסטינים, הם צאצאי יהודים בני הארץ, שבחרו להיצמד לאדמת מולדת גם במחיר הכורח להתאסלם. אלה שעזבו, הצטרפו במהלך מאות השנים, למיליוני יהודים שכבר בסיום בית ראשון, בחרו בחיי גולה, כמו מרדכי ואסתר בשושן הבירה.

הסופר א.ב. יהושע (ראו תמונה למטה) היה מגדולי המבקרים של בחירת היהודים בחיי גולה. וכך כתב:

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של א"ב יהושע, בזכות הנורמליות, שראה אור בהוצאת שוקן. אנו מאמינים שאו עושים בו שימוש הוגן]

"הגולה כמצב וכאפשרות היא בין היסודות הראשוניים ביותר המרכיבים את מהותו של העם היהודי. היא נמצאת בפרודות ובאטומים הבונים את זהותנו הרוחנית והקיומית והיא חלק אורגאני של המיתוסים הלאומיים שלנו. היא איננה מצב חיצוני נכפה, אלא מצב פנימי שהעם בוחר בו ומשתוקק אליו..." (בזכות הנורמליות, עמ' 44; ראו תמונת כריכה משמאל). את הפגם העמוק הזה ביקשה הציונות לתקן.

[בתמונה: הגולה "איננה מצב חיצוני נכפה, אלא מצב פנימי שהעם בוחר בו ומשתוקק אליו"... א"ב יהושע. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Arielinson. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]
[בתמונה: הגולה "איננה מצב חיצוני נכפה, אלא מצב פנימי שהעם בוחר בו ומשתוקק אליו"... א"ב יהושע. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Arielinson. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]
[תמונתו של שאול טשרנחובסקי משמאל, היא נחלת הכלל]

ראוי כאן לעיון שירו של שאול טשרניחובסקי (ראו תמונה משמאל), "שיר ערש":

"נודד תהיה במלוא תבל/ אך מולדתך אחת/ זאת אל תישכח, ניסך "ציון" עד רידתך שחת/ אם גם יאחר יום גאולה/ יצעד שעל שעל/ אל תיואש, אסיר תקוה/ עוד שמשנו יעל...".

[תמונתו של שאול טשרנחובסקי משמאל, היא נחלת הכלל]

 כאלוף בצה"ל, בביקור רשמי בצבא רוסיה, נפגשתי עם הדיפלומט סולטנוב,  שהיה שנים רבות סגן שר החוץ הרוסי. סיפרתי לו שסבא וסבתא שלי עזבו את רוסיה הצארית לפני למעלה ממאה שנים, ועלו לארץ ישראל כחלוצים איכרים. הסברתי שהם לא חיפשו בארץ "מקלט" ליהודים נרדפים, את זה חיפשו אלה שהיגרו לארה"ב. הם ביקשו מולדת בארץ אבות.

הוספתי שלסבא שלי היה אח שעלה עמו, אבל כמו רבים מהחלוצים סבל מהתנאים הקשים וירד לדרום אפריקה. מה שקרה עם צאצאיו יכול ללמד על ההבדל בין יהודי בגולה לבין יהודי במולדת. נכדיו של הדוד בדרום אפריקה, התנהגו כמו יהודים בגולה, היו ראשונים לזהות את השינוי, ראשונים לקחת את כספם ולהגר למקום אחר.

בקטע של התרגשות, סגן השר הרוסי שהקפיד על פרוטוקול השיחה ברוסית, בליווי מתורגמן לאנגלית, ענה לי ישירות באנגלית: "אכן אי אפשר להכחיש שארץ ישראל בעבורכם היא ארץ אבות, רק תגיד לי למה המנהיגים שלכם הפסיקו לדבר על זה".

[בתמונה: לסבא וסבתא שלי לעומת זאת, יש בארץ מעל שלוש מאות נכדים ונינים והם יישארו בארץ בכל תנאי, כי כאן זה מולדת... התמונה היא נחלת הכלל]
[בתמונה: לסבא וסבתא שלי לעומת זאת, יש בארץ מעל שלוש מאות נכדים ונינים והם יישארו בארץ בכל תנאי, כי כאן זה מולדת... התמונה היא נחלת הכלל]

מה שחייב לטלטל בדיבורי עזיבת הארץ, הוא שגם בני הארץ דור שני ושלישי, ממשיכים להתנהל בארץ כמו יהודים בגולה...

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של יורי סלזקין: המאה היהודית, שראה אור בהוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב. אנו מאמינים שאנו עושים בכריכה שימוש הוגן]

הם מתנהגים, כדיירי בית מלון, שנוכחותם כאן נתונה לארעיות מתמדת.  ההסבר לכך זוכה לניתוח מקיף בספרו החשוב של היהודי יורי זלסקין שהיגר מבריה"מ לארה"ב -"המאה היהודית" (ראו תמונת כריכה משמאל).

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של יורי סלזקין: המאה היהודית, שראה אור בהוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב. אנו מאמינים שאנו עושים בכריכה שימוש הוגן]

הוא היטיב לאבחן את הכישרון היהודי הייחודי, שעושה את היהודי לנייד האולטימטיבי, לגולה המושלם. כמתואר במילים הראשונות בספרו: "העידן המודרני הוא העידן היהודי והמאה העשרים היא המאה היהודית. מודרניזציה פירושה להפוך לעירוני נייד... אף אחד אינו מוצלח בלהיות יהודי יותר מהיהודים עצמם. בעידן ההון - הם היזמים היצירתיים ביותר, בעידן הניכור - הם הגולים המנוסים ביותר." 

דוד בן גוריון שהכיר במלוא משמעות חובת החתירה לאחדות העם היהודי בארץ ובתפוצות, בכל זאת, בכל מפגש עם יהדות הגולה, לא היסס להבליט את התפנית המהותית שהתחוללה בחיי העם היהודי עם תקומת מדינת ישראל.

בתוך כך תבע כי המאמץ החינוכי הדרוש "להעמקת התודעה היהודית והרגשת שותפות הגורל שבין המדינה והתפוצות, לא ייכון על טיח תפל המוחק את הניגוד הקוטבי שבין תכניי החיים במולדת, לבין אלה בגולה. אלא דווקא על הבלטת הניגוד בכל אכזריותו האמתית, ועל הבהרת משמעותו הגורלית של חזון הגאולה המשיחי, גם לעם היהודי וגם לעולם כולו." (כוכבים ועפר, עמ' 190)

אם אבדנו יכולת להסכמה על מטרה לאומית משותפת, עדין נותר בנו בסיס רחב להכרה משותפת בשלילת חיי הגולה ובמעלתה הבלעדית של מדינת ישראל כמולדת. גם היום את רובנו מפעים "שיר בוקר" של נתן אלתרמן: "בהרים כבר השמש מלהטת ובעמק עוד נוצץ הטל, אנו אוהבים אותך מולדת, בשמחה, בשיר ובעמל..."

[בסרטון: "שיר בוקר" של נתן אלתרמן...]

[לאוסף המאמרים על תופעת הירידה מהארץ, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

4 thoughts on “גרשון הכהן: אחי בשמאל, אז יש לכם ארץ אחרת?

  1. יגאל צחור, היו בחירות, העם בחר ממשלה שצריכה למשול ולשנות דברים. אלו שינויים לגיטימיים אם אתה מסתכל עליהם עניינית. לא חריגים בעולם בשום צורה.
    אתה וחבריך מרגישים ניכור – אבל זה ניכור לעם. הצעה שלי – נסה להתחבר לעם, נסה להבין את התחושות הקשות של כל מי שמרגיש כל הזמן שהוא בוחר ימין, יש רוב גדול לימין בעם, אבל מקבל תמיד שמאל כי אין איזונים אצלנו והמערכת המשפטית הבלתי נבחרת שולטת במדינה.

    שמח שאתם לא יורדים. אתם ציונים כמו הימין שבשלטון. קחו עוד צעד קדימה ותשתלטו על הניכור שאתם חשים, הרגשות וההפסד בבחירות.

    אגב, הימין לא מחריב את הארץ. קחו הכל בפרופורציות. הימין עבר את הסכם אוסלו ואת ההתנתקות – שניהם דברים סופר קשים, שלא ניתן להשיב אחורה, ושבוצעו בניגוד מוחלט להבטחות הבחירות, ברמיה מוחלטת, ללא מנדט דמוקרטי. לא מנעת את זה אז. פה מדובר על מימוש הבטחת בחירות מרכזית. אין הפתעות. תנו לימין למשול, אם לא יהיה טוב תחזרו לשלטון. אל תפגעו במדינת ישראל ובשלטון הדמוקרטי הנבחר שלה.

  2. גרשון, ברגע שהרשויות החליטו ליצור תו ירוק ולהפריד בין דם לדם על סמך שקר של ממשל קומוניסטי סיני
    ברגע שהחברה הישראלית נתנה בשמחה יד לשלול זכויות בסיסיות של אחיה היהודים (מה שלא קרה אצל ערבים, אגב)
    זה אותו רגע שכל הדיבור על לאומיות בעצם נגמר. כל מדינת ישראל הוכיחה את עצמה ככישלון.

    שלא לדבר על גרירת רגליים ומשיכת כתפיים חוזרת ונשנית אחרי אירועי פיגועי ירי, במקום לשחרר את הנשק לאזרחים ממשיכים באלף ואחד תירוצים כדי שאנשים לא יממשו את זכות כל-חי להגנה עצמית.

    זה בסדר, וראוי, לחפש מקום אחר שלא בנוי לדפוק אותך מכל זווית אפשרית. מדינת ישראל הפכה את ארץ ישראל למקום בלתי נסבל לתושביה היהודים, לאנשי שמאל פשוט יש אופציה של הגירה -מה שאין לאנשי ימין.

  3. המפסידים בבחירות אינם ראויים לחיות בארץ דמוקרטית. הם עוסקים בהסתה תוך גיוס התקשורת למטרתם.
    מאז ומתמיד , נטשו את המדינה יהודים מסיבות שונות. תמיד יש " לא מרוצים" . הלא מוסתים, ויש הרבה כאלו,
    לא "קונים " את הזבל בתקשורת, הם יישארו בארץ, יבצעו את ההפיכה המשפטית ונחזור להיות דמוקרטיה אמתית.

  4. גרשון ידידי, עם כל חילוקי הגעות בינינו. אתה ודאי מודע לתחושת הניכור שמגיעה בימים אלה לשיאה. לא יכול להתקיים שיח מאחד, לא עם בן גביר,סמוטריץ. לוין ורוטמן. המושג אחדות בכלל לא מדברת אליהם.
    לא, לא ארד מהארץ ולא אמליץ לאף אחד מחמשת ילדיי לעשות זאת. אבל כולם יורדים לחדר האטום. הם לא רוצים לראות ןלשמוע את מחריבי הארץ. צטטה את בן גוריון, איפה הוא ואיפה נתניהו. תהום פעורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *