תקציר: מה הדמיון שבין פעולות התגמול שביצע צה"ל בעבר, למערכה שבין המלחמות (מב"ם)? מה השוני? ואיך ההשוואה הזו קשורה לתופעת הרקטות והטילים שמאיימים על עורף ישראל? ומה בין כל אלה לבין אסטרטגיה ישראלית אפשרית בעימות נגד איראן?

[לאוסף המאמרים בנושא המערכה שבין המלחמות (מב"ם), לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מה הדמיון שבין פעולות התגמול שביצע צה"ל בעבר, למערכה שבין המלחמות (מב"ם)? מה השוני? ואיך ההשוואה הזו קשורה לתופעת הרקטות והטילים שמאיימים על עורף ישראל?

ומה בין כל אלה לבין אסטרטגיה ישראלית אפשרית בעימות נגד איראן?

תשובות לכל אלה מצויות בספרו של תת אלוף ערן אורטל, מפקד מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית (ראו תמונה בהמשך המאמר, משמאל), 'המלחמה שלפני', שראה אור ב- 2022 בהוצאת משרד הביטחון.

הספר בנוי על סדרת חטיבות תיאורטיות ופרקים - שלכאורה, כל אחד מהם עוסק בתוכן אחר; אבל, הפרקים הללו נשזרים יחד לדיון שלם על תורת/תפיסת הביטחון הישראלית.

כך למשל נושא המאמר הנוכחי, שנשזר לו מהפרק שעוסק בהיסטוריה של פעולות התגמול ("את מי אנחנו מפחידים?" עמודים 135-115); דרך הפרק שעוסק במערכה שבין המלחמות ("הזבוב על גב הפיל" עמודים 164-157); עבור בפרק 1 ("פרדיגמת סבבי הרתעה במבוי סתום" עמודים 38-46); וגמור בפרק האחרון ("להתיש את החתול" עמודים 190-302) שעוסק באיום האיראני.

מאפקטיביות למבוכה...

בפרק על פעולות התגמול קובע אורטל כי:

"ניכר כי בתקופות שבהן החזיק צה"ל בתפיסת הכרעה ברורה נגד מדינות ערב - האמין בתקפותה והיה נכון גם לממשה - היה קל יחסית גם לפתח את תפיסת המבצעים המרתיעים. בסך הכול נראה כי מדיניות מבצעי הגמול בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת, ואף בשנות השבעים מול ירדן, הייתה אפקטיבית.

[תמונתו של ערן אורטל משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Borisshin. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

לעומת זאת, בשנות התשעים והאלפיים ומול רצועת עזה בעשור האחרון נראה כי מבצעי ההרתעה נתפסים יותר כמשקפים מבוכה. המדיניות הישראלית נראית כדרך החותרת להימנעות מהסלמה למלחמה כוללת כמעט בכל מחיר; ומכאן, שהאיום במלחמה כזו אינו אמין"

המלחמות האחרונות של צה"ל לא היו אלא "פעולות גמול שהסתבכו"

בפרק בו הוא מנתח את המערכה בין המלחמות מבחין אורטל כי מבצעי צה"ל של העשורים האחרונים היו בעצם "פעולות תגמול שהסתבכו":

"פשיטות קצרות או תקיפות באש שנועדו לגבות מחיר מהאויב ולהרתיעו, הסתבכו למערכות של ימים רבים ואף שבועות. הגם שהיו אלה מבצעים גדולים יחסית [בוודאי לבנון השנייה, "עופרת יצוקה" ו"צוק איתן" (ראו תמונה למטה)], מטרתם לא הייתה להסיר את האיום מעל העורף ולהכריע את האויב אלא הרבה פחות מכך - היא נוסחה, בדרך כלל, סביב רעיון "הרתעת האויב" כדי "ליצור מציאות ביטחונית טובה יותר".

[בתמונה משמאל: על המונח 'כברת ארץ'... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PanJoyCZ לאתר Pixabay]

ההיגיון האסטרטגי של מבצעים אלה היה, אפוא, היגיון של פעולות גמול. עם זאת ההשקעה האסטרטגית שנדרשה ממדינת ישראל - גיוס מילואים, עלות חומרית, עלות עקיפה למשק, משך המבצעים - היו דומים יותר למלחמה.

למעשה כמה מהמבצעים האלו הוכרו רשמית, בדיעבד אומנם, כמלחמות (לבנון השנייה ו"צוק איתן"), ועובדה זאת מצביעה, גם היא, על כך שהמלחמות האחרונות של צה"ל לא היו אלא "פעולות גמול שהסתבכו".

הזבוב שעל גב הפיל

זבוב רוכב על גבו של הפיל בערבה האפריקאית. חיות הסוואנה מפנות את הדרך, צמחייה נמוכה נרמסת תחתם. נרגש מעוצמת החוויה, לוחש הזבוב באוזנו של הפיל: "תראה כמה אבק אנחנו מרימים"...

[בתמונה משמאל: "תראה כמה אבק אנחנו מרימים"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ROverhate לאתר Pixabay]

בחיבור בין שני המחקרים השונים מבסס אורטל את טענתו לפיה המב"ם הוא "זבוב על גב פיל", כלומר – שיכולת ההכרעה של צה"ל במלחמה היא זו שקובעת את רמת ההעזה של מדינת ישראל במב"ם;

והוא מדגיש: ההסבר העיקרי להיעדר מב"ם אלים ומשמעותי יותר בלבנון ובעזה נעוץ פשוט בקיום של נשק תלול מסלול המכוון לעורף ישראל בעזה ובלבנון והמגביל אותה בהשוואה לימי פעולות הגמול הידועות.

גם אם כולנו מבינים את גודל האיום הרקטי על מדינת ישראל, ספרו של אורטל "המלחמה שלפני" מפתח את ההבנה הזו לרוחב ולעומק

גם אם כולנו מבינים את גודל האיום הרקטי על מדינת ישראל, ספרו של אורטל "המלחמה שלפני" מפתח את ההבנה הזו לרוחב ולעומק.

בפרק הראשון של הספר (עמודים 38-46), קובע אורטל כי צה"ל חייב לפתח גישה הכרעתית חדשה, בשל האפקט המעודד (לאויב) של סבבי הלחימה בעזה, על הצטיידות הצד השני בטילים רבים ומדויקים יותר.

חשוב להדגיש כי התובנות הללו נכתבו כבר על-ידי אורטל ושותפו, האלוף תמיר ידעי (ראו תמונה משמאל), כבר ב-2012:

[מקור תמונתו של האלוף תמיר ידעי משמאל: דובר צה"ל]

"אנו נדרשים לגבש דוקטרינה צבאית שתאפשר לצה"ל לא רק לפגוע באויב במקביל לצמצום הפגיעות בישראל אלא גם ובעיקר תפיסה שתחייב אותו להכיר בכישלון דוקטרינת הירי תלול המסלול (תמ"ס) שלו ולזנוח אותה.

רק הישג כזה יעצור את תופעת ההסלמה הספירלית של מרוץ החימוש ושל השחיקה בעליונות הצבאית שלנו באזור"

קריאה לאימוץ אסטרטגיה חדשה

בפרק האחרון בספר (עמ' 290-302) קושר אורטל בין אתגר חמאס חיזבאללה והטילים לבין המאבק הישראלי-איראני ומשרטט אסטרטגיה ישראלית אפשרית, שיכולת הכרעה צבאית ברורה מול חיזבאללה עומדת במרכזה. וכך כותב אורטל:

אסטרטגיה תחרותית לישראל תישען על יתרונה הצבאי הברור במעגל הראשון, ועל יתרונה הכלכלי, לצד שותפותיה החדשות, בהקשר הרחב יותר.

בהתאמה, ההכלה האגרסיבית של ישראל מול איראן תורכב משני מאמצים משלימים:

האחד – במעגל הראשון באוריינטציה צבאית מובהקת. הכרעת חיזבאללה וחמאס תסיר את ההרתעה האיראנית המרכזית מעל ישראל וגם תיקטע את ההתשה המתמדת בה מצויה ישראל בגבולותיה. עצם הסרת איום חיזבאללה בצפון תחייב את איראן להשקיע השקעה עצומה בהגנת מתקניה מפני תקיפה ישראלית צפויה ובשיקום חיזבאללה כדי להשיב את ההרתעה שאבדה לה. כוח המחץ של צה"ל במעגל הראשון הוא גם שכבת הבסיס לדימוי ההתרעה הישראלי עליו נשענת האסטרטגיה כולה. מימוש מאמץ זה כרוך בבניית יכולת צבאית שבכוחה להסיר בכוח ובמהירות את האיום מעל עורף ישראל.

[בתמונה משמאל: ההכלה האגרסיבית של ישראל מול איראן תורכב משני מאמצים משלימים... המקור: ייצור ידע]

השני – במעגלים הרחוקים, באוריינטציה מדינית והגנתית. מערכי הגנ"א קדומניים יצרו עומק אסטרטגי ו"הרתעה במניעה" כלפי איראן. פעולות ענישה באיראן-גופא ביחד עם מאמצי בלימה אזוריים כנגד השלוחים האירניים השונים, יביאו את האסטרטגיה האיראנית לנקודת מיצוי. האסטרטגיה האירנית, משוללת מנכסיה שנבנו בעמל-רב בגבול ישראל, תאלץ להשקיע יותר, אך תצליח לאיים פחות ופחות. איראן תיאלץ לשקול מחדש את תוקפנותה האזורית, או להתמיד בה עד שתקרוס לתוך עצמה.

[לאוסף המאמרים בנושא המערכה שבין המלחמות (מב"ם), לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא המערכה שבין המלחמות (מב"ם);
• אוסף המאמרים על 'עוצמה';
• אוסף המאמרים על 'החופש להביע דעה';
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות;
• אוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון;
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
• אוסף המאמרים, הכל על ביורוקרטיה';
• הרחבת המושג: 'תרבות ארגונית';
• אוסף המאמרים על קוד הנאמנות;
• אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה;
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
• אוסף המאמרים על 'הכרעה';
• הרחבת המושג 'אפקטיביות'`;
• אוסף המאמרים אודות 'הרתעה'.
• אוסף המאמרים בנושא 'הכרעה';
• אוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה;
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת';
• הרחבת המושג: 'מטרה אסטרטגית';

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2020), המערכה שבין המלחמות (מב"ם) באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 12/2/20.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2018), תפיסת הביטחון הישראלית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 17/12/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), הכל על ביורוקרטיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 25/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על תרבות ארגונית באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 17/1/19.
• פנחס יחזקאלי (2020), קוד הנאמנות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 6/6/20.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הכרעה: לנטרל את האויב, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הרתעה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה אסטרטגית, ייצור ידע, 2/5/14.