גרשון הכהן: ממשלה חדשה – ציפיות לדרך חדשה

תקציר: הציבור שנתן קולו להקמת הממשלה החדשה, בראשות בנימין נתניהו, מצפה בימים אלה להרבה יותר מהחלפת ההנהגה. הוא משווע לבשורה חדשה ולדרך חדשה.  בדרגים המקצועיים לעומת זאת, כמו במערכות הביטחון - מתקיימת ציפייה גם אם אינה מוצהרת בגלוי - כי השרים החדשים ישכילו להמשיך בקווי המתאר העיקריים של המדיניות הקודמת.

[בתמונה: ציפיות לדרך חדשה... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי redgular לאתר FIXABAY]
[בתמונה: ציפיות לדרך חדשה... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי redgular לאתר FIXABAY]

[מאמר ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאסופת המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

הציבור שנתן קולו להקמת הממשלה החדשה, בראשות בנימין נתניהו, מצפה בימים אלה להרבה יותר מהחלפת ההנהגה. הוא משווע לבשורה חדשה ולדרך חדשה.

בדרגים המקצועיים לעומת זאת, כמו במערכות הביטחון - מתקיימת ציפייה גם אם אינה מוצהרת בגלוי - כי השרים החדשים ישכילו להמשיך בקווי המתאר העיקריים של המדיניות הקודמת. הם מצדיקים את ציפייתם זו כנובעת מכורח הנסיבות המכתיב להם להיצמד אל המסילה המוכרת כ"הכוונה מקצועית" המחייבת גם את הדרג הפוליטי שזה עתה נבחר.  

[בתמונה: ציפיות לדרך חדשה... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Goumbik לאתר FIXABAY]
[בתמונה משמאל: האלוף במיל' תמיר היימן. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי דובר צה"ל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

כך לדוגמה, תיאר אלוף מיל' תמיר היימן (ראו תמונה משמאל) את קווי המתאר המומלצים להכוונת דרכה של ממשלה החדשה במאמרו: "אתגרי הביטחון של הממשלה החדשה". (ישראל היום, 6.11.22; ראו גם בסרטון המצורף למטה.

[בתמונה משמאל: האלוף במיל' תמיר היימן. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי דובר צה"ל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

בהשוואה לסמכויות שרי הממשלה במדינות דמוקרטיות אחרות, מתגלים שרי ממשלות ישראל כמתקשים יותר מאחרים, בכפיית מדיניותם על הדרג הפקידותי המקצועי. 

זה למשל מה שחוותה השרה איילת שקד במשרד הפנים. כבר בתחילת תפקידה, זיהתה את האפליה התכנונית שהגבילה בעשורים האחרונים את התפתחות ההתיישבות הכפרית היהודית בגליל ובנגב. אולם למרות מאמציה, לא הצליחה להתגבר על התנגדויות הייעוץ המשפטי ופקידי רשויות התכנון ליישום מדיניותה.

בתהליכים נוהליים דומים נחסמה עד כה הקמת העיר כסיף בנגב עליה החליטו שלוש ממשלות: ממשלת אולמרט בשנת 2007, ממשלת נתניהו ב-2011, וממשלת בנט ב- 2022. בעוצמת היתר הנתונה בידי פקידים, הצליחו ברשויות התכנון, ברשות מקרקעי ישראל ובמשרד האוצר, לחסום ב"אורח מקצועי" את החלטות הממשלה להקמת העיר כסיף כמו גם את הקמת היישובים החדשים בנגב.

בכל סוגיות היסוד: איום הגרעין האיראני, ההתקוממות בזירה הפלסטינית ביו"ש, בעיית אובדן המשילות ומעגלי התיאום עם הממשל האמריקאי, ביטא תמיר היימן "ציפייה מקצועית" להמשך המתווה האסטרטגי בו פעלה הממשלה היוצאת. גישתו מבטאת את עוצמת היתר שרכשו בעשורים האחרונים הדרגים המקצועיים במערכות השלטון ובמשרדי הממשלה, בהצלחתם לצבוע את עמדתם האסטרטגית פוליטית, כמבוססת על הערכה מקצועית -"נטולת הטיה פוליטית".

עם כניסתה של ממשלה חדשה ראוי להזכיר את המובן מאליו: המנדט שהעניק הבוחר לממשלה חדשה כרוך בלגיטימציה דמוקרטית לבחירה בדרך חדשה.

עצמאות מול שעבוד יתר לאמריקאים

בכל הקשור לעיקרי תפיסת הביטחון, שר הביטחון החדש וראש הממשלה ידרשו לבחינה מחודשת של מערכת התיאום עם הממשל האמריקאי. לעומתם, בכירים לשעבר במערכות הביטחון הישראליות חוזרים ומדגישים עד כמה אין לממשלת ישראל מרחב תמרון בתחום זה. בחצי השנה האחרונה, בכל הקשור לתוכניות הבנייה בהתיישבות ביו"ש, שר הביטחון היוצא בני גנץ נמנע לדוגמה מכינוס מועצת התכנון העליונה (מת"ע) במנהל האזרחי, ככל הנראה מתוך הענות לתכתיב אמריקאי.

לאחר שנים ארוכות של האטה בבנייה ביו"ש, ולנוכח צרכי הביטחון וצרכי מצוקת הדיור ברצועת החוף, הגיעה השעה לתנופת בנייה בכל מרחבי שטחי C. בנייה במרחבים אלה, תואמת את קווי היסוד לתפיסת ראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין (ראו תמונה משמאל), להסכמי אוסלו, ואינה פוגעת באפשרות הפלסטינית להקמת ישות שלטונית בכל מרחבי AB, בהם מרוכזת עיקר האוכלוסייה הפלסטינית.

ראש הממשלה הנכנס נתניהו, בוודאי מכיר את מלוא תחומי התיאום בנקודות הממשק עם האמריקאים, במכלול הפעולות של ממשלת ישראל. אולם הממשלה החדשה מצופה על ידי בוחריה לכינון נקודת איזון חדשה בהתנהלותה מול ציפיות הממשל האמריקאי.

מערכת הביטחון הישראלית נעולה בתחום זה על מסילה שהתקבעה עד כדי תפיסתה כ"הכרח מקצועי". למי שיעז להרהר ולערער על מידת השעבוד אליו נקלעה מדינת ישראל, בהתמסרותה לציפיות האמריקאיות, יזכירו את מענק הסיוע הביטחוני ואת התלות המדינית בחסות האמריקאית בזירה הבינלאומית. אלא שבהחלט ראוי לבחון מחדש את ממדי תלותה  של מדינת ישראל בסיוע הביטחוני האמריקאי, שמבחינה כלכלית ניתן להתקיים בלעדיו במיוחד כשהוא מנוון במידה לא מועטה את תעשיית החימוש הישראלית ומציב מגבלות למימוש אינטרסים לאומיים חיוניים.    

[בתמונה: מערכת הביטחון הישראלית נעולה בתחום זה על מסילה שהתקבעה עד כדי תפיסתה כ"הכרח מקצועי"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 4144132 לאתר Pixabay]
[בתמונה: מערכת הביטחון הישראלית נעולה בתחום זה על מסילה שהתקבעה עד כדי תפיסתה כ"הכרח מקצועי"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 4144132 לאתר Pixabay]

אתגר המשילות והקמת "משמר לאומי"

[בתמונה משמאל: שני מימדים שלובים לבעיית המשילות... המקור: ייצור ידע]

לבעיית המשילות שהפכה לאתגר לאומי לוהט, קיימים שני ממדים שלובים:

- הממד הראשון ממוקד בשגרת חיי היום יום, הנתונים בכל רחבי הארץ - ובמיוחד בגליל ובנגב, לאיומי פשיעה הולכים ומתגברים.

- הממד השני ממוקד בפוטנציאל התקוממות לאומני, והוא נושא אופי של איום ביטחוני, עד כדי התפרצות בשעת מלחמה לזירת לחימה תובענית. 

[בתמונה משמאל: שני מימדים שלובים לבעיית המשילות... המקור: ייצור ידע]

שני ממדי האיום מחייבים הערכות מיוחדת של מערכות הביטחון לאתגרי השגרה והחירום.  

הממשלה היוצאת אמנם הכירה בצורך החיוני להקמת כוח מילואים ייעודי להגנת זירת הפנים, אלא שהצטמצמה להקמת שלוש עד ארבע חטיבות מג"ב במילואים שבוודאי יש בהקמתן תוספת חשובה לסדר הכוחות הקיים, אלא שהן אינן נתונות להפעלה מידית על בסיס מקומי. תהליך הגיוס וההתארגנות שלהן בבסיס מג"ב במרכז הארץ, יארך מעל ליממה והגעתן לזירת הפעולה נדרשת לשינוע בדרכים העלולות להיות חסומות.

במקביל לכוחות אלה נדרש בנין כוח בהגיון המסורתי של "הגנה מרחבית", ככוח מגן מידי על בסיס מקומי. לכך נדרש כוח מילואים רחב היקף - כמאה אלף חיילים באיגודי כוח אזוריים, בהפעלה מהירה בסמוך למקומות המגורים. שר הביטחון היוצא בני גנץ התנגד להקמת סוג של כוח עממי חמוש, מתוך החשש להקמת מליציות שבשעת חירום לא ניתן יהיה לשלוט בפעולתן. אולם פוטנציאל האיום מלמד בתחום זה על צורך חיוני, כאשר מתכונת ההסדרה המוכרת בגיוס לשרות מילואים פעיל, מעניקה תשתית להפעלת הכוחות המקומיים, תחת שרשרת פיקודית מוגדרת היטב.

[בכרזה - פרדוקס השליטה בפריפריה: המערכת השלטונית, שאיבדה שליטה על הפריפריה, אינה מקימה מיליציה עממית חמושה, בשל הפחד לאבד שליטה... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Alexas_Fotos לאתר FIXABAY]

אינטרסים לאומיים חיוניים

בהגדרת מושגי היסוד בתורת צה"ל, תפיסת הביטחון הלאומי מוגדרת כנדרשת ל"הגנה על הקיום הלאומי ועל האינטרסים הלאומיים החיוניים" [לקובץ מושגי היסוד של הביטחון הלאומי, לחצו כאן]

גם למומחים, לא מספיק מובן כי בהחלפת ממשלה נבחנים ומוגדרים מחדש גם האינטרסים הלאומיים החיוניים [להרחבת המושג: אינטרסים לאומיים - אינטרסים חיוניים, לחצו כאן]. בהתאם נכתב שם כי "האינטרסים הלאומיים החיוניים נקבעים על ידי הממשל שבשלטון על פי תפיסת עולמו, בנסיבות השוררות או החזויות".

בהגיון הזה, השקפת העולם המשותפת להנהגת הממשלה החדשה, צריכה לכונן מבט חדש על האינטרסים הלאומיים החיוניים שיש להבטיח את השגתם ולהגן על התנאים לקיומם.

לשם כך נדרשת התארגנות מחודשת של רשויות הממשלה ומערכות הביטחון בכל תחומי הביצוע, בהם גם סוגיות היסוד בביטחון ובהתיישבות.

[בתמונה משמאל: ספרו של ישראל טל, מעטים מול רבים, שיצא בשנת 1996, בהוצאת דביר. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

[בכרזה:  האלוף גרשון הכהן על הצורך בהערכה מחודשת של האינטרסים הלאומיים החיוניים: גם למומחים, לא מספיק מובן כי בהחלפת ממשלה נבחנים ומוגדרים מחדש גם האינטרסים הלאומיים החיוניים! התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]
[בכרזה: האלוף גרשון הכהן על הצורך בהערכה מחודשת של האינטרסים הלאומיים החיוניים. התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

[לאסופת המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

2 thoughts on “גרשון הכהן: ממשלה חדשה – ציפיות לדרך חדשה

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על פוליטיקה, צבא ומדינאות: אוסף 38 - ייצור ידע

  2. Pingback: רון רוגין: "נבחרים, תסתפקו בהודעות בטוויטר, ותשאירו לנו לנהל את המדינה!"... - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *