תקציר: האלוף גרשון הכהן טען בערוץ 12 כי "מדינה שאין לה כבוד לאומי, לא יהיה לה גם קיום, והאשכנזים לא מבינים את זה". הנה, אשכנזי אמר שאשכנזים לא מבינים, וכולם קמים עליו 'למחוק' אותו...

[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית' מול המערבית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הסכם הגז עם לבנון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על כבוד וכבוד-לאומי באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

גילוי נאות: האלוף גרשון הכהן הוא חבר אישי ושותף לדרך שנים רבות.

זהו מאמר ראשון, מתוך שלושה, על הסערה שפרצה בעקבות קביעתו של האלוף במיל' גרשון הכהן, שאשכנזים אינם מבינים כבוד לאומי מהו. למאמר הקודם, לחצו כאן:

• פנחס יחזקאלי: למי מותר להשתמש במילה "אשכנזים"…
• פנחס יחזקאלי: לא שמאלנים… אשכנזים ומשוכנזים!

* * *

מדינה מטורללת. יושב האלוף גרשון הכהן בפאנל צרחני בערוץ 12 בערב יום שישי, ה- 14 באוקטובר 2022. הוא מעלה את המושג "כבוד לאומי", ונענה בתגובות בוז לגלגניות מחבורת ה'מומחים' ופרשנים...

ואז, הוא אומר: "בסוף, מדינה שאין לה כבוד לאומי, לא יהיה לה גם קיום והאשכנזים לא מבינים את זה״; והשמים נופלים...

שומו שמים... אשכנזי (מה לעשות, האלוף הכהן הוא אשכנזי...) אומר את האמת על אשכנזים, וחבורת הפריווילגים מזדעקת, מבקשת להשעות ו'לבטל' אותו; ובאותה הזדמנות, לטפל במקורות המימון של 'הביטחוניסטים', כאילו לזלזל בדבריו של אדם זה בסדר; ושאשכנזי מדבר על אשכנזים זה סוף העולם...

מה עוד לא נאמר על הפערים שבין 'פרדיגמת החשיבה המזרחית' מול המערבית?

מה עוד לא נאמר על חוסר ההבנה הבסיסי של מקבלי ההחלטות בישראל את משמעותו של המושג 'כבוד' במזרח התיכון? ומה לעשות? חוסר ההבנה הזה הוא נחלתם של אשכנזים ומשוכנזים; ואיננו נחלתם של ספרדים מסורתיים שחיו בין ערבים ומכירים אותם. הם מכירים את כללי המשחק היטב. גם אנשי מזרח אירופה, שבאו לכאן להקים מדינה, ידעו 'לשחק את המשחק' (התרבות המזרח אירופית אינה תרבות מערבית).

האלוף גרשון הכהן צודק: "האשכנזים לא מבינים את זה". אשכנזים במובן הרחב, הכולל 'משוכנזים כמוני'. כאלה שגדלו והתחנכו על ברכי פרדיגמת החשיבה המערבית.

מאז הפכנו לאמריקנים, הפכנו למטומטמים. אנחנו מתעקשים לא להבין. לייחס לשכנינו את אורח החשיבה שלנו; ומה לעשות? הם לא. סאדאת התעקש על כל מילימטר מרובע של אדמה בגלל כבוד לאומי. האם זה צריך לומר לנו משהו? אפשר לשקול לגופו של עניין ולהחליט שבנסיבות מסויימות, לא נשמור על כבודנו. אבל, אסור למחוק - ועוד בבוז ובהתנשאות - את סוגיית הכבוד ממערכת השיקולים!

אני זוכר איך בעת חתימת הסכמי אוסלו אמר לי אבי, יוצא עיראק, איש ספר - שמכיר את הקוראן בעל פה והתרועע כל חייו עם ערבים - שאנחנו הולכים לגיא צלמוות, כי אנחנו לא מבינים את הסביבה שבה אנו חיים, ולכן, אנחנו עלולים לא לשרוד. אני זוכר באיזו התנשאות ביטלתי אותו... עד שהחיים הביאו אותי לדרום, לחיים עם ערבים ובתוכם. אז הבנתי. הפסקתי להתנשא, וגם ידעתי להעריך ולכבד את התרבות הזו.

בדומה לי, האלוף גרשון הכהן חיי עם ערבים, אוהב אותם, מכבד אותם ומתרועע איתם. הוא גם מבין את המציאות טוב בהרבה מאלה שמבקשים 'לבטל' אותו. מאלה שמבקשים לייבא לכאן את כלי המשחק הפרוגרסיביים, בלי לקלוט שבתרבות החשיבה הזו, הם הפריווילגים, המדכאים, שחושבים שהם יודעים הכל ושמגיע להם הכל; ובמשחק הזה, סופם ש'יבוטלו' הם, ועולם החשיבה החד מימדי שלהם.

במזרח התיכון יש לכבוד הלאומי משמעות מיוחדת

ב- 2013 ראה אור ספרו של  ד"ר עפר גרוזברד, בבל - מדריך למפגש בין מזרח למערב (ראו תמונה משמאל)

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של ד"ר עפר גרוזבארד, "בבל. מדריך למפגש בין מזרח למערב", שראה אור בהוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

בספר הזה מנתח גרוזברד את הפער בין פרדיגמת החשיבה המזרחית למערבית (לחצו כאן להסבר מפורט יותר).

גרוזברד מדבר על פערים רגשיים וחשיבתיים בין מזרח ומערב. הוא מסביר מדוע השיח שלנו עם התושבים הערביים - בישראל ובמדינות השכנות - הוא שיח מקביל, וחסר הבנה הדדית לרגישויות של הצד השני. אחד הקצרים הללו בשיח ממוקד בסוגיית הכבוד:

כבוד במזרח הוא עניין של חיים ומוות (רצח על כבוד המשפחה למשל). זאת, בניגוד לתרבות המערב, שבה אנשים לא אוהבים את עניין ה"כבוד", ובזים למי שרודף אחריו.. כבוד זה חיזוק שבא מבחוץ, ממיקוד שליטה חיצוני (בניגוד ל"התפעלות" שבאה ממוקד שליטה פנימי).

יש דבר החשוב בעיני איש המזרח הרבה יותר מהרגישות לכבודו של הזולת: הוא אינו מכבד אחרים שאינם שומרים על כבודם! לעומת זאת, בחברות מערביות הפך הכבוד העצמי להתפעלות עצמית. בניגוד לכבוד, התפעלות היא סוג של הזנה רגשית חיובית שבאה מבפנים, ושאינה תלויה באחרים: האדם מספק אותה לעצמו בדרך של חיזוקים נרקיסיסטיים, של תחושות מימוש עצמי והתפעלות ממעשה ידיו.

משמעות הדברים היא שלא רק שצריך להקפיד במזרח התיכון על כבודם הלאומי של אחרים, חייבים גם להקפיד על כבודנו כאומה. כי פה בזים למי שמוחל על כבודו, ובאין כבוד, נותרו בעיני איש המזרח רק יחסי סוחט ונסחט; המאפיינים, למשל, את היחסים הפלסטיניים-ישראליים מאז חתימת הסכמי אוסלו!

בהקשר זה טוען גם אלי אבידר, איש רציני, מזרחן ואיש משרד החוץ לשעבר (לפני ש'טבע' והלך לאיבוד בביב השפכים של הפוליטיקה...), כי כדי לחיות בחלק זה של העולם, עלינו להבין את דרך החשיבה ולסגל אותה גם לעצמנו.

במצב הנוכחי - בכך שישראל מאפשרת למדינה שכנה לירוק בפרצופה, ודוגמאות כאלה לא חסרו בשלושים השנים האחרונות - היא הופכת ללעג ולקלס בסביבתה; וגורמת לשכניה לבוז לה. במזרח התיכון, למי שאין כבוד לא תהיה ריבונות; ובוודאי, גם לא יוכל להבטיח את חיי ילדיו!

אז אם בזכות אשכנזי - שסיפר בטלוויזיה על פרדיגמת החשיבה של האשכנזים - ילמדו סוף סוף אנשים את משמעותו של ה'כבוד' במזרח התיכון, אולי תשיג המהומה התקשורתית המגוחכת הזו דבר מה של ממש!

[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית' מול המערבית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הסכם הגז עם לבנון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על כבוד וכבוד-לאומי באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית באתר 'ייצור ידע';
• לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות;
• לסדרת המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן.
• לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן;
• לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2018), מומחים, פרשנים ומאחזי עיניים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 26/5/18.