תקציר: בדילמות אסטרטגיות על פי טבען, יש תמיד צדדים לכאן ולכאן והן אינן מוכרעות רק בכוח התבונה. הכרעה מאוזנת זקוקה קודם כל לדיאלוג ביקורתי פתוח וזה בדיוק מה שכל כך חסר כיום בהנהגת מדינת ישראל.

[מאמר ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים על הסכם הגז עם לבנון, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

לא רק יריבות פוליטית בתקופת בחירות, עושה את הסכם הגבול בין ישראל ללבנון לשנוי במחלוקת. במחלוקת הזו מתקיימים כמה ממדים ענייניים, שעושים את מסכת השיקולים הסבוכה בעד או נגד ההסכם, לבלתי תלויה ישירות בזהות פוליטית.

זה אומר, שבהתייחסות עניינית לסוגיה, יכול אדם להימנות על תומכי יאיר לפיד או בני גנץ לראשות הממשלה, ועדין להסתייג מההסכם כפי שהובא לאישור הקבינט. וכן להיפך, יכול אדם לתמוך בנתניהו ובגוש הימין, ובכל זאת למצוא סיבות לתמיכה בהסכם.  

עם זאת, לגמרי טבעי שדווקא מתוך מיקוד לטיעונים הענייניים שמכוננים את המחלוקת, הסוגייה תקבל גם ביטוי פוליטי. הרי במערכת בחירות, בדמוקרטיה בריאה, מצפים ממפלגות להציג לציבור את ההבדלים ביניהן, במיקוד לסוגיות אסטרטגיות בעלות השלכות משמעותיות לעתיד המדינה. בהיותה כזו, שאלת ההסכם עם לבנון, ראויה בהחלט למיקוד במערכת הבחירות.

באופן די גלוי, מערכת הביטחון - יחד עם בכירים לשעבר - התייצבו להגנה על ההסכם. הם מסבירים את האינטרס שיש למדינת ישראל, שגם לבנון תהנה ממאגרי הגז בתחומי המרחב הימי שלה. לאסדת גז לבנונית - שתוצב בסמוך לגבול הימי עם ישראל - יש לטענתם סיכוי, לכונן מגמה רצויה של אינטרסים כלכליים וביטחוניים של שתי המדינות, בשיווי משקל הדדי במרחב הימי.    

זו למשל הייתה תרומתה של מגמת הפיתוח והשגשוג החקלאי בבקעת הירדן בצידה הירדני, שכבר בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת - עוד בטרם הסכם השלום - הציבה אינטרס הדדי ליציבות במרחב הגבול. ההסכם עם לבנון פותח צוהר של תקווה להתפתחות דינמיקה דומה, בין ישראל ללבנון.

לשיקול הזה, בציפייה לדינמיקה של יציבות, ישנה ללא ספק שרשרת השלכות ביטחוניות חיוביות. אולם, כדאי לתת את הדעת לכך שבהיקף תכניו, שיקול זה ודומים לו, מצויים במדרג העליון של משוואת הביטחון הלאומי. מדובר במשוואה כוללנית, הכורכת יחד מכלול תחומים רחב, הרבה מעבר לשיקולי ביטחון טכניים.

בבחינה כזו של ההסכם, נקודת המבט הביטחונית היא רק אחד הגורמים במשוואה כוללת, בה נדרשים מומחים נוספים - כמומחי משרד החוץ, מומחים למשק האנרגיה הבינלאומי; מומחים לחוק הישראלי, בשאלת סמכותה של ממשלת מעבר; וכמובן, מומחים לדין הבינלאומי. בחינת השיקולים במכלול המקיף, אמורה להתממש במועצה לביטחון לאומי- המל"ל. בשל כך, לעמדת ראש המל"ל חולתא, ולהצטרפות ראשי מל"ל לשעבר אלוף מיל' גיורא איילנד ואפרים הלוי, יש משקל סגולי מקצועי בתמיכתם בהסכם.  

[בתמונה משמאל: ראש המועצה לביטחון לאומי (מל"ל), אייל חולתא. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Υπουργείο Εξωτερικών. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

מצד שני, דווקא מתוך מבט כוללני במשוואת הביטחון הלאומי בסוגיה, מזדקרים גם השיקולים לדחיית ההסכם...

אמנם, יתכן וגם נתניהו היה מסכים לוויתור הסוחף, עד כדי מאה אחוז מהשטח שבמחלוקת, מה שמסתכם בוויתור על מרחב ימי בגודל 840 קמ"ר. אולם, מאז סיום ממשלת נתניהו השתנה משהו דרמטי. האיום של חסן נסראללה (ראו תמונה משמאל) לתקיפת אסדות הגז בשטח הישראלי, דחף למסגרת המו"מ גורם חדש, ששינה מעיקרה את כל מסגרת הדיון:

[בתמונה משמאל: חסן נסראללה דחף למסגרת המו"מ גורם חדש, ששינה מעיקרה את כל מסגרת הדיון. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי سید حسن شجاعی کیاسری و سید حسن نصرالله. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

אם קודם לאיום, ניתן היה להציג וויתור ישראלי כמחווה של רצון טוב, כהושטת יד למדינת לבנון הנתונה במשבר כלכלי עמוק, לאחר איומי נסראללה חסרי התקדים, הוויתור הישראלי נלכד במסגרת הקשרית, הצובעת אותו בצבעי כניעה לסחיטה. בהקשר שהשתנה, המו"מ על הגבול הימי, שנמשך כעשור, שולב לתוך מערכה חדשה שעיצב נסראללה בתחכום יצירתי, בשאיפה לפגיעה במעמדה ובדימוי עוצמתה של מדינת ישראל.

את המו"מ - שנוהל במשך השנים בתיווך אמריקאי - מלכד חסן נסראללה למסגרת המשולה למשחק העבריינים המכונה "משחק צ'יקן": במשחק הזה נוהגים שני נהגים בכביש צר אחד כנגד השני. רגע לפני המפגש, על מנת להימנע מהתנגשות, מישהו מהשניים חייב לוותר ולרדת לשוליים. בכללי המשחק, זה שוויתר הוא המפסיד. במבט ראשוני, הוויתור בירידה לשוליים הוא הכרח רציונלי. השאלה הגדולה היא, במה כרוך מחיר ההפסד. עיון עומק יגלה כי גם בסיפור הזה, שאלת ההחלטה הרציונליות היא תלוית הקשר.

בחזרה לנמשל, מרגע שהוצב איומו של נסראללה - בדרישה לקבלת מלוא התביעה הלבנונית כתנאי לתפעול ישראלי של אסדת כריש - מרחב הוויתור הישראלי ניקלע למלכוד. גם אם יתקבל בציבור הישראלי כנכון ביחס למשוואת האינטרסים הישראלית, קשה להציל אותו מהזיקה לאיומי נסראללה. ככל שהוויתור הישראלי מוצג לציבור כמהלך נכון, גם על מנת להימנע מסכנת התנגשות צבאית והתדרדרות למלחמה, כך הוא מתחבר לממדים התודעתיים הגלויים והסמויים, המציגים את מדינת ישראל בחולשת חרדתה מעימות צבאי. הערבויות האמריקאיות בהקשר הזה מגבירות את הנזק.

בביקורו בפיקוד הצפון, בהתייחסותו להסכם, הכריז שר הביטחון, בני גנץ: "לא ויתרנו ולא נוותר על מילימטר אחד של ביטחון".  הוא התעלם בהכרזתו זו מהשלכות ביטחוניות, שעלולות להיות, לאופן בו מפרש האויב את הוויתור הישראלי.

[תמונתו של בני גנץ משמאל היא צילום מסך]

המיקוד הביטחוני הצר של השר גנץ, מבטא את הסגידה הישראלית לממדים הטכניים הפיזיקליים של הביטחון, בהם נאחזת החברה הישראלית כמכנה המשותף הכמעט יחיד ללכידות החברה הישראלית. בכל יתר הממדים הביטחוניים, שמעבר לטכניים פיזיקליים, החברה הישראלית מתקשה לגבש הסכמה. כאן מזדקרת בעיה קיומית בעלת רבדים תרבותיים, שיש להם תפקיד קריטי במשוואת הביטחון הלאומי. הוויתור הישראלי אמנם אינו מוכח, לפי שעה, כמוביל לפגיעה ביטחונית פיזית, אך הוא בהחלט פוגע בבסיס הכבוד הלאומי, ודימוי הריבונות של מדינת ישראל. אמנם, מתוך נאורות מתקדמת, נוטים לא מעט ישראלים לזלזל במשמעותו של כבוד לאומי, אולם במציאות העולמית החדשה - המטלטלת בשנה האחרונה גם את אירופה המערבית - ניתן ללמוד כי גם כיום, אומה שלא תדע להגן על כבודה, עלולה להיות מאוימת גם על עצם קיומה (יחזקאלי, 2020).

ניתן לסכם כי בדילמות אסטרטגיות על פי טבען, יש תמיד צדדים לכאן ולכאן והן אינן מוכרעות רק בכוח התבונה. הכרעה מאוזנת זקוקה קודם כל לדיאלוג ביקורתי פתוח וזה בדיוק מה שכל כך חסר כיום בהנהגת מדינת ישראל.

[לאוסף המאמרים על הסכם הגז עם לבנון, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

מאמרים רלוונטיים לעיון נוסף

• פנחס יחזקאלי: כבוד לאומי והשפלה לאומית: כלים ביחסים בינלאומיים, ייצור ידע, 11/1/20.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2020), ריבונות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 9/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2022), הסכם הגז עם לבנון באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 3/10/22.