[בתמונה: מבצע עלות השחר. התמונה היא צילום מסך]

[לאוסף המאמרים על מבצע 'עלות השחר', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'דחיפה' (Perturbation) ומהלומה מערכתית, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

מבצע 'עלות השחר' הוא מבצע מוצלח, וטוב שהסתיים. צריך להבין שלא מדובר במלחמה. מדובר במה שמונה השפה הצבאית מהלומה מערכתית. מהלומה ממוקדת מאוד; וצריך להבין, שלמהלומה אין תכלית כמו למלחמה.

מלחמה שמסתיימת בניצחון בעזה משמעה, שאחריה אין חמאס ואין ג'יהאד אסלאמי. אפשר כמו ב- 1945 בברלין ליצור מתוך הכאוס משהו חדש (כאורדר). פה בוודאי לא נוצר מצב כזה; וגם לא קיווינו להשיגו.

[להרחבת המושג: 'מלחמה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מהלומה מערכתית', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'ניצחון', לחצו כאן] [להרחבת המושג: כאוס, לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'כאורדר', לחצו כאן]

[בתמונה: זו לא הכרעה במלחמה, שאחריה ניתן ליצור משהו חדש מתוך הכאוס, כמו בברלין, ב- 1945, עם קריסת המשטר הנאצי בגרמניה... קרדיט: Bundesarchiv, B 145 Bild-P054320 / Weinrother, Carl / CC-BY-SA 3.0]

הישגים חשובים

המבצע הזה יצא מתוך משוואת איום, שהציב הג'יהאד האסלאמי, שמדינת ישראל בשום אופן לא הייתה יכולה להשלים איתה; משמע, יכולת הג'יהאד האסלאמי להפעיל את מנופי השפעה אסטרטגיים (leverage), שיופעלו בכל פעם שאנחנו נעצור מישהו ביהודה ושומרון.

ניכר היה שישראל נכנסה לסבב כשהיא מוכנה לו; והעובדה הזו, לכשעצמה, היא מסר חשוב. הראינו שאנחנו לא חוששים ללכת אל הבלתי נודע - כי כשאתה נכנס לסבב אינך יודע מתי ואיך הוא מסתיים... - פתחנו אותו בהפתעה, והשגנו הישגים מאוד מרשימים.

[להרחבת המושג: 'מנוף השפעה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'הפתעה', לחצו כאן]

[בתמונה: מבצע עלות השחר. התמונה היא צילום מסך]

יחד עם זה, חשוב לדעת מה אין כאן...

אין כאן הישג של הכרעה על הג'יהאד האסלאמי, ונשארה בתוקפה המציאות של זיקות ברורות בין חלקי המערכת המורכבת שיש בה את חיזבאללה, וג'יהאד אסלאמי, וחמאס ואיראן, ומעטפת שלמה של איומים נוספים, שעלולות לקבל ביטוי בכל סיבוב נוסף.

אינני בא בטענות למקבלי ההחלטות. לא ניתן היה להשיג את כל אלה הפעם, בתקופת בחירות. כל זה אפשרי, רק במידה ואנחנו מוכנים למלחמה ממושכת. צריך לזכור, שגם ביהודה ושומרון, חומת מגן לא הסתיימה בשלושה שבועות. היא הייתה נקודת פתיחה בלבד; והיא מתמשכת עד היום, יום יום, ראו את המעצרים המתבצעים, לילה-לילה, בשכם, ג'נין חברון ועוד, באמץ מתמיד לגדוע את התפתחות הטרור עוד בשלבים התחלתיים.

לכן, כשאנחנו עושים פעולה בג'נין, אין תגובת נגד של רקטות על תל אביב, כי אין להם; ואין להם בזכות מאמץ מתמיד, ובזכות העובדה שביהודה ושומרון לא נוצרה היפרדות כמו בעזה, שכל מעבר גבול משמעו מלחמה. חופש הפעולה של צה"ל ביהודה ושומרון גדול, כשלמפקד חטיבת שומרון בשכם יש ידע על משהו חדש שמתארגן, אין צורך בדיון קבינט. הוא יכול להיכנס בלילה עם כוחות מצומצמים ולסדר את העניין. לעומת זאת, כשיש מידע על משהו ברצועת עזה, מתחייב דיון קבינט מסובך, וחופש הפעולה שלנו מאולץ ביותר! את זה, הג'יהאד האסלאמי ניסה לחסום.

באשר לכיפת ברזל, זו לא רק מכונה שיודעת לפגוע ברקטה, זו מערכת ארגונית, שבנה חיל האוויר בשיטתיות. הוא מצליח להחזיק אותה בכוננות נכונה ויודע לפרוס אותה נכון. זו מכונה שכשהיא גומרת את ה'מחסנית', צריך לחמש אותה מחדש, בחימוש שעולה כסף רב. זו נקודת תורפה וצריך להכיר אותה. הסבב הוכחי לא הביא את מערכת כיפת ברזל לאתגור בנקודות התורפה; ולעם ישראל צריך לומר, שהאיומים הגדולים שלפנינו, לא יכולים להיות מאובטחים בתוצאות דומות!

[להרחבת המושג 'מערכת מורכבת', לחצו כאן]

[בכרזה: מאז מאי 2021 - כל אל מערכת אחת של כלים שלובים... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

באשר לעתיד, הכל תלוי הקשר...

צריך להבין שבשל ההיפרדות, לא ניתן תמיד להגיב באש על כל 'טפטוף' של ירי מרצועת עזה. כל מקרה הוא תלוי הקשר. כל מקרה ואילוציו. בהקשר הנוכחי, הממשלה יכולה הייתה לקבל את ההחלטה להיכנס למבצע 'עלות השחר', בגלל מעטפת כוללת של נסיבות, שאפשרו זאת, כולל קונצנזוס פנימי יהודי, שתמך ביציאה לפעולה; ומערכת תמיכה בינלאומית, שנוצרה עקב נסיבות כמו: המלחמה באוקראינה, הסכסוך בין סין לארצות הברית בסוגיית טייוואן, חידוש לחימה בנגורנו קרבך... ההקשר תמיד קובע!

[הכרזה: ייצור ידע]

[להרחבה בנושא המושג: 'הקשר', לחצו כאן]

[לאסופת המאמרים על מלחמת ההתשה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'דחיפה' (Perturbation) ומהלומה מערכתית, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), מלחמה: אירוע כאוטי שיוצא משליטה, ייצור ידע, 31/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאורדר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מנוף השפעה: הדרך להשיג הרבה בפחות…, ייצור ידע, 25/12/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הפתעה, ייצור ידע, 12/8/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מהלומה מערכתית, ייצור ידע, 21/6/14
• פנחס יחזקאלי (2014), הכל בהקשר: אחת התכונות החשובות של מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.