פנחס יחזקאלי: הפתעה

[בתמונה: היפנים מפתיעים ותוקפים את הבסיס האמריקני בפרל הארבור, כאקט הפתיחה של מלחמתם באמריקנים, ב- 7 בדצמבר 1941; מתוך האתר: רגעים היסטוריים. שם הצלם אינו מצוין]

[בתמונה: היפנים מפתיעים ותוקפים את הבסיס האמריקני בפרל הארבור, כאקט הפתיחה של מלחמתם באמריקנים, ב- 7 בדצמבר 1941; מתוך האתר: רגעים היסטוריים. שם הצלם אינו מצוין]

[לאוסף המאמרים אודות תופעת התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

הפתעה (Surprise) היא ההתהוות של תוצאה בלתי צפויה, וניתן לראות בה גם שם נרדף שלה (עיין בערך: התוצאות הבלתי צפויות). הפתעה גורמת לצד המופתע לשיתוק, לבלבול ולהיסחפות לכאוס. זו הסיבה שהיא כה פופולרית בקרב מתכננים צבאיים למשל.

בתחום הביטחון הלאומי, הפתעה היא אחת מחמשת מרכיבי תורת הביטחון. היא מוגדרת במילון מונחי צה"ל (אג"ם-תוה"ד, 1998, ע' 153) כ"פעולה נגד האויב, הניכרת בתזמון, במקום, בעוצמה, בשיטת פעולה ובאמצעים, שהוא אינו מצפה להם. ההפתעה היא אחד מאמצעי התחבולה.

[לאוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'תחבולה', לחצו כאן]

[בתמונה: תחבולה... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Steve לאתר flickr]

[בתמונה: תחבולה... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Steve לאתר flickr]

בתחומים כמו ניהול, ביטחון לאומי, אכיפת חוק וכדומה, רוב הפעולות שאנחנו מבצעים בסביבה המשימתית שבה אנו פועלים, אינן סטטיות אלא דינמיות: הן אינן מכוונות כלפי חומר דומם, שאיננו יכול להגיב כמו במקצועות מכניים, אלא כלפי ישות חיה ומגיבה, בעלת אנרגיה יצירתית ויצר הישרדות (לוטוואק, 2002, ע' 80). בכל מפגש אסטרטגי יש לפחות שני רצונות מודעים ומנוגדים, ורק לעתים רחוקות פעולה מסתיימת מהר (למשל, מלחמת ששת הימים, שבה ההפתעה שיתקה את היריב עד סוף הקרבות). בדרך כלל מדובר בסדרה של פעולות מצד שני הצדדים, המתפתחות עם הזמן (שם, ע' 34). לכן, הפעולות שלנו אינן ליניאריות במובן זה שאין לנו שליטה כיצד יגיבו הצדדים שמנגד.

אבל, כאשר אנחנו מפתיעים את הצד השני, וההפתעה מצליחה, היא מבטלת פעמים רבות את התגובה בצד השני, שיכול להיקלע לשיתוק, לבלבול, לחוסר אונים וכדומה. היא הופכת לכאורה את המציאות מליניארית לסטטית לזמן מה, ואת הצעדים הראשונים שלנו ל- ליניאריים לכאורה, עד שהצד האחר יתאושש ויתחיל להגיב בצורה רציונלית לאיום. ההפתעה מאפשרת לנו מרווח פעולה ליניארי ומבטל לזמן מה חלק מן המורכבות (לוטוואק, 2002, עמ' 20, 31).

[בתמונה: אדוארד לוטוואק וספרו "אסטרטגיה של מלחמה ושלום", שראה אור בהוצאה מערכות ב- 2002. תמונתו של לוטוואק נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידו. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[בתמונה: אדוארד לוטוואק וספרו "אסטרטגיה של מלחמה ושלום", שראה אור בהוצאה מערכות ב- 2002. תמונתו של לוטוואק נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידו. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

אבל, כיוון ש"אין ארוחות חינם", להפתעה יש מחיר במשאבים ובמיקוד במשימה. כאשר הפתעה נכשלת, אבדן האנרגיה שנוצר כתוצאה מכך מפחית מעומת ההשקעה בהשגת המטרה, ויכול להביא למחירים כבדים. לוטוואק מביא כדוגמה את כישלון הפשיטה של כוחות ארצות הברית לחילוץ הדיפלומטים האמריקנים מעיראק (Desert One), ב- 25/4/80: אמצעי ביטחון קפדניים מנעו תרגול משולב של היחידות המבצעות שנפגשו רק בזירה עצמה, והתוצאות ידועות... (לוטוואק, 2002, ע' 22). לוטווק מביא את פלישת בעלות הברית לנורמנדי ביוני 1944 (ראו תמונה למטה) כמבצע ההונאה המוצלח ביותר בהיסטוריה הצבאית. הרבה לאחר הפלישה עוד סברו הגרמנים שזוהי הטעייה, והפלישה האמתית תגיע מקאלה, שם המקום הצר ביותר של תעלת לה מאנש (שם, ע' 23).

[בתמונה: הנחיתה בנורמנדי, 6 ביוני 1944. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: הנחיתה בנורמנדי, 6 ביוני 1944. התמונה היא נחלת הכלל]

[לאוסף המאמרים אודות תופעת התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן]

מקורות

15 thoughts on “פנחס יחזקאלי: הפתעה

  1. Pingback: גרשון ויותם הכהן: מלחמת רוסיה אוקראינה - התבוננות ראשונית - ייצור ידע

  2. Pingback: יהודה כפיר: חזון הלוחמה התת-קרקעית - פתיח - ייצור ידע

  3. Pingback: יהודה כפיר: חזון הלוחמה התת-קרקעית - פתיח - ייצור ידע

  4. Pingback: גרשון הכהן: מה למדנו ממלחמת יום כיפור? - ייצור ידע

  5. Pingback: פנחס יחזקאלי: מלחמות ההיסטוריונים: מי הציל את מי במערכת נורמנדי, 1944? - ייצור ידע

  6. Pingback: התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים) באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  7. Pingback: מלחמות ההיסטוריונים: מי הציל את מי במערכת נורמנדי, 1944? - ייצור ידע

  8. Pingback: מלחמות ההיסטוריונים: מי הציל את מי במערכת נורמנדי, 1944? - ייצור ידע

  9. Pingback: עמר דנק: הרתעה כעצלנות מחשבתית – חלק שלישי - מהלכה (לאי) מעשה - ייצור ידע

  10. Pingback: עמר דנק: הרתעה כעצלנות מחשבתית – חלק שלישי - מהלכה (לאי) מעשה - ייצור ידע

  11. Pingback: אמציה חן: דברי שאול מופז כנקודת מפנה? - ייצור ידע

  12. Pingback: עמר דנק: "נצא למלחמה בזמן שמתאים לנו" – האם ההפתעה חשובה? - ייצור ידע

  13. Pingback: הרצל שפיר: על ההכרעה... - ייצור ידע

  14. Pingback: הקרב על המפכ"לות החל - ייצור ידע

  15. Pingback: גרשון הכהן: מה למדנו ממלחמת יום כיפור? - ייצור ידע

Comments are closed.